נפלאות המכביזם נובמבר 7, 2008
מאת shmunitz ב : כדורסל , trackback-רשמים לאחר הניצחון הדרמטי ומורט העצבים של מכבי אלקטרה תל אביב על לה מאן-
אפי: לא היה קשה לזהות את הלחץ על פניו של אפי בירנבוים במהלך המשחק ואחריו. אגלי הזיעה ניכרו על פניו.
בלחץ שבירנבוים שרוי בו קשה מאוד לאמן כדורסל, וגם לשחק תחתיו. כנראה שהנהלת מכבי תל אביב לא גיבתה מספיק את בירנבוים מאז ההפסד ההוא בזאגרב, והוא ידע שהפסד ללה מאן יסבך לא רק את מכבי תל אביב- אלא גם אותו ואת בטיחות תפקידו בקבוצה. מבט אחד על פרצופו המריר של שמעון מזרחי, כשמכבי הייתה בפיגור מול לה מאן, היה מספיק למאמן כדי לחטוף התקף לב.
מה שאפי צריך עכשיו הוא רוגע.
קרלוס: סל הניצחון שלו, 1.1 שניות לסיום, מסכם בדיוק את כל הסיבות שהביאו אותו לכאן. במכבי רצו מנהיג, אחד שיקח את הקבוצה על גבו ויהיה שם ברגעים שצריך אותו. נכון שלפעמים הוא לוקח על עצמו יותר מדי, עושה לא מעט טעויות או נלחץ מפיגור, אבל אנחנו חייבים לאהוב אותו. כי נדמה שלא משנה כמה נקטול אותו- הוא תמיד יחזור ויצדיק את הכסף הרב שהושקע בו.
מרכוס: מה כבר אפשר להגיד עליו? במו ידיו הוא הציל את מכבי מהפאדיחה שהייתה עלולה לקרות, אם לא היה קולע את השלשה ההיא. 100 אחוז של ניסיון ברמה הגבוהה ביותר באירופה. הוא לא מה שהיה פעם, אבל אומרים שאין חכם כבעל ניסיון. ובכל זאת אני לעולם לא אתחרט על כך שהביאו את אנתוני פארקר במקום בראון.
ד’אור: ההפתעה הנעימה של מכבי תל אביב מתחילת העונה. החששות לגבי היותו שחקן אפור התבדו. הוא היה עד עכשיו נקודת האור בשעות בהן מכבי הייתה במצוקה.
דייוויד: והיה גם אחד, שאומנם הוא כבר לא מכביסט, אבל אילמלא השלשה של בראון והסל של ארויו הוא היה הופך לגיבור הערב, ולסיפור הפיקנטי של המחזור הנוכחי ביורוליג. 23 נקודות, מתוכן 5 שלשות. נראה שדייוויד בלותנטל מצא את מקומו.
*
לסיכום: הדרך של מכבי תל אביב הנוכחית עוד ארוכה, אבל אם יש משהו שהקבוצה יכול לקחת מהמשחק נגד לה מאן הוא גילוי האופי ברגעי האמת, במיוחד של שחקני המפתח.
תגובות»
מצוין נפלא