חוזה, לך, ברח ספטמבר 17, 2008
מאת shkob1 ב : ארקדי גאידמק, כדורגל ישראלי, תקשורת ספורט , הוסף תגובה“יש איזה דביל אחד בישראל שמוכן לשלם לך 1.2 מליון דולר לשנה. 100 אלף דולר בחודש. קולט? אתה חייב ללכת על זה. מקסימום, לך, תבקר קצת במקומות הקדושים, תטמין פתק בכותל, קפוץ לים. אח”כ תחזור, המקום על הספסל יחכה לך”. זו כנראה היתה השיחה בין מנהל ריבר פלייט לסבסטיאן אבראו הארגנטינאי באיזור אמצע יוני. אבראו הקשיב ברצינות ולקח את הצעה. בחור חכם כנראה, אבראו. 2 ילדים + תאומים שבדרך הכריעו את הכף בקלילות לטובת הכסף. עזרה העובדה שהוא ואריאל אורטגה לא היו חברים הכי טובים.
אבראו. עשה לביתו
אבל לא באתי היום לכתוב על אבראו ועל יכולותיו במו”מ. גאידמק, האיש והתקשורת, האיש ותרבות הניהול, האיש והניצול, הוא הנושא המרכזי. בעיקר הניצול. אבל ניצול של מי? מי מנצל את מי פה? הוא אותנו? או שדווקא אנחנו אותו?
הייתי רוצה לבחון קצת יותר לעומק, מי מרוויח ומי מפסיד בכל הסיפור הזה שנקרא ארקדי גאידמק ובית”ר ירושלים ע”י בדיקה ספציפית, מה היתה המטרה של כל אחד מהצדדים והאם השיג את המטרה. הקהל, המועדון, השחקנים, התקשורת וכמובן, ארקדי גאידמק.
נתחיל עם קהל האוהדים של בית”ר ירושלים, הרי לו היתה מטרה ברורה - להפוך לקבוצת הכדורגל הטובה בישראל. אליפויות, גביעים ואירופה. עד כה, ללא ספק מטרתם הושגה (כמעט) במלואה. אמנם בית”ר נכשלת באירופה, אך קשה להאמין (ואני אוהד מכבי ת”א, כידוע) כי יש אלטרנטיבה לבית”ר בליגה. 2 אליפויות רצופות כולל דאבל מוכיחות כי הקהל בהחלט מקבל את מבוקשו. הדאגה היחידה שנראית באופק היא מה יקרה אם גאידמק ילך… כך שללא ספק, הקהל של בית”ר משיג את מטרתו.
מטרותיו של המועדון כמעט זהות לאלה של הקהל, בתוספת בניית קבוצות נוער וילדים מוצלחות לעתיד, מתקנים איכותיים ובניית המותג “בית”ר ירושלים”. גם המטרות האלה עומדות במבחן בצורה די טובה. גאידמק התחיל להזרים תקציבית והתוצאות לא איחרו לבוא. קבוצת הנוער של בית”ר גם היא זכתה בדאבל המרשים אשתקד, מתקן האימונים שופר, וסביר מאוד, שהאליפויות והכסף הגדול הביאו לבית”ר גם אוהדים חדשים, ילדים בעיקר, שימשיכו בעתיד לאכלס את יציעי טדי.
אצל השחקנים הטיעון הוא הקל ביותר. הפסקה הראשונה היא רק דוגמא לשחקן שהעלה חיוך על הפנים ברגע ששמע את השם ארקדי גאידמק. ככל הידוע לי, ההגדרה של ניצול עובדים היא שהמעביד מנצל את מצבם הכלכלי והחברתי החלש של העובדים בכדי להעבידם בשכר שאינו הוגן ובתנאים לא הגיוניים. אין אחד שיטען ששחקני בית”ר לא מקבלים מספיק כסף, או שהם עובדים קשה מדי, כך שגאידמק לא מנצל אותם. הם לעומת זאת, נראים ללא ספק כמי שמנצלים אותו, כיוון שעבור אותה יכולת, שחקנים בכל רחבי היבשת מקבלים שכר נמוך בהרבה, וסביר שמתאמנים קשה יותר.
התקשורת, המדוברת כל כך, כאשר גאידמק הוא נושא השיחה, היא כבר עניין לויכוח לא קטן, שכן גם פוליטיקה צריכה להכנס למשחק. אבל בואו נתמקד ונגדיר מה התקשורת מנסה להשיג בעניין גאידמק. התשובה ברורה, רייטינג, המתורגם לכסף. האם הרייטינג של תקשורת הספורט עלה מאז עידן גאידמק? לא ברור. מצד אחד, הרייטינג של המשחקים ירד עקב חוסר תחרותיות בליגה. מצד שני, משחקים עצמם הם לא כל הסיפור. החשיפה לספורט במהדורות החדשות המרכזיות עלתה ללא היכר מאז כניסת גאידמק וכן ניתן להגיד (אך להתווכח) כי גאידמק תרם גם להעלאת קרנותיהם של תכניות הספורט השונות כגון “יציע העיתונות” ו”תכנית הספורט” כיוון שהכניס מימד פוליטי המעניין רבים. על כן, ניתן להגיד, שבמידה מסויימת, התקשורת אכן מנצלת את גאידמק להגלת רווחיה.
אך האם גאידמק מנצל את התקשורת? את בית”ר? את הקהל? שוב, בואו נבחן מטרות מול הישגים. גאידמק ללא ספק רוצה לנצל את התקשורת לצרכיו הפוליטים ואולי גם הכלכליים. מהרגע שנכנס לישראל, היה חשוב לאוליגרך הרוסי לקבל הכרה, עסקית וחברתית, אותה קיבל ללא ספק עם שעות נוספות. אך זו לא המטרה, אלא האמצעי. את כל החברות הבורסאיות שקנה גאידמק בישראל, נאלץ למכור תוך זמן קצר ולאחר הפסדים של כ-700 מליון ש”ח (אמנם, את זאת ניתן לקשר לתקשורת בכלל ולא לתקשורת הספורט). מטרתו העיקרית של גאידמק מבית”ר, בתור תרומה חברתית, היתה ניצול הקבוצה והתקשורת סביבה, לקבלת אהדה מאזרחי ירושלים, על מנת להשיג תמיכה פוליטית. כרגע מדובר בראשות עריית ירושלים, אך ייתכן שבעתיד יבקש תמיכה ארצית. נכון להיום, ניסיון הניצול הזה נחל כישלון חרוץ. לגאידמק אין סיכוי ריאלי לעבור אפילו 10% בקרב על ראשות הערייה. מאיר פורוש, ניר ברקת וגם אריה דרעי עוקפים אותו בסקרים בפער ניכר. אפילו משפיל מבחינת האיש אשר מכריז לכל הדורש “אני לא רק רץ לראשות העירייה, אני אהיה ראש עיר”.
גאידמק. “אני אהיה ראש העיר”
לסיכום, אין ספק, גם לי. גאידמק רודף תקשורת ומנסה לנצל אותה ואת בית”ר להשגת מטרותיו האישיות בתחום העסקים והפוליטיקה. האמת היא, שהאיש פשוט לא מצליח לנצל אותנו. דווקא אנחנו, מצליחים לנצל אותו יופי יופי. בית החולים שבבעלותו, הוא תרומה חברתית יוצאת דופן. כל עוד הוא כאן ומזרים כספים, הקבוצה שבבעלותו תמשיך לשלוט בליגה (עד שיבוא אוליגרך עם תקציב דומה) ותמשיך לשמח את אוהדי בית”ר. השחקנים והצוות המקצועי שלו מעולם לא החזיקו בכל כך הרבה חשבונות חיסכון (אל תרחמו על שמעון גרשון, אין לו שום בעיה שגאידמק יגיד מה שבא לו כל עוד המשכורת נכנסת ב-15). התקשורת בטח נהנית מכל הגיג שפולט האוליגרך (רק ראו מה עשתה הפליטה האחרונה שלו על גרשון לכל אתרי האינטרנט) ובתור צרכני תקשורת אנחנו בולעים את זה ומספקים את צרכיה. מה עם גאידמק? האיש לא מפסיק להפסיד, בכל תחום שהוא, מאז הגיע לארץ.
זה הוא שמנצל אותנו? הצחקתם את הילדים של סבסטיאן אבראו.
שחר