להוציא את מכבי חיפה, שהצליחה בבחירת השחקנים הזרים, וגם זאת תודות לתקציבה הגדול,  ועוד מספר קבוצות שפגעו עם שחקן  כזה או אחר, מרבית הקבוצות נכשלות בהבאת זרים אייכותיים. כאלו שבאמת עושים את ההבדל. נראה כי מצב זה הוא כבר מזמן אינו מקרי.  כאשר מביאים זר מצפים ממנו שיהיו בדרגה אחת לפחות מעל עמיתו הישראלי, שישמש דוגמא למשמעת באימונים לשחקן הישראלי העצל, ושימשוך את הקבוצה קדימה. בפועל מגיעים זרים בעלי יכולת מאכזבת, כאלו שמגיעים מליגות נידחות או מעמקי ספסל קבוצתם.   בנוסף, ברור לכולנו כי הכדורגל הישראלי הוא לא בדיוק חלומו הרטוב של  שחקן חוץ. הסיבה שהם מגיעים היא פשוטה. אין להם יותר מדי אפשרויות, שחקן ברמה גבוהה ינסה את מזלו בליגות הבכירות של אירופה ובטח שלא יגיע לישראל.

ובכן ,מה בכל זאת מניע את ההנהלות והמאמנים להביאם ארצה? יאמר להגנתם של עמיתנו הזרים, כי לרוב הם ממושמעים יותר מהכדורגלן הישראלי ומתעסקים בעיקר במקום בטפל (באים לעבוד).

סיבה נוספת שגורמת להעדיף את השחקן הזר על פניו של הישראלי נעוצה במיסוי הנמוך שמשלמות הקבוצות תמורתם. מה שמביא להורדת מחירם לעומת השחקן הישראלי. אך צריך לומר, כי עסקה שבתחילתה נחשבת זולה מתבררת בסופה כיקרה, כאשר חותכים זר, משלמים לו פיצויים, טיסות וחוזר חלילה. כאשר מביאים ממלא מקום שוב חוזרים התשלומים על טיסות, שכר ועוד שלל הוצאות.  בישראל, התקנון מתיר לכל קבוצה בליגת העל לשתף עד חמישה זרים בסגל. בהנחה שאין מביאים שחקנים מבחוץ על מנת ל”חמם” את הספסל, אלו תופסים את מקומם של השחקנים הישראלים וגורמים לאחרונים לרדת לליגה נחותה יותר. בטווח הארוך הנפגעת העיקרית היא הנבחרת הלאומית, כשלרשות המאמן הלאומי ישנם הרבה פחות אופציות של שחקנים ישראליים. וכתוצאה מכך, מבחר השחקנים  העומד לרשותו מצטמצם. טוב תעשה ההתאחדות לכדורגל עם תפחית את מספר הזרים בכל קבוצה לשלושה , מהלך שייצור יותר אפשרויות לשחקנים צעירים להיחשף בבמה המרכזית של הכדורגל בארץ. ומי יודע ייתכן שזהו מהלך שיוביל  את הנבחרת קדימה. ונסיים עם טיפ להנהלות הקבוצות שמאמינים בשחקן הזר: בחירת שחקן זר צריכה להיות מלווה בסקאוטינג רציני שנערך על השחקן המבוקש לאורך עונה שלמה ולא עפ”י משחק או שניים. טוב תעשו, אם תמנו אדם, שכל עבודתו תוקדש למטרת סקאוטינג על שחקנים מקומיים וזרים (דוגמא מצויינת לכך, היא מכבי חיפה, שמינתה את סלובודאן דראפיץ’ על מנת שישמש כסקאוטינג הקבוצה) בדומה לאנשי המקצוע שעושים עבודה דומה במועדונים באירופה. רק אחרי הניתוחים הללו יחליט המאמן האם השחקן מתאים לקבוצה הן מבחינה מקצועית והם מבחינה חברתית.  

נראה שבדרך זו ייחסכו הרבה אי נעימויות הן מהשחקן הזר עצמו , הן מהאוהדים הזועמים והן מההנהלות עצמם שנאלצות לשלם כסף רב על טעויותיהם.  כמו כן, למרות שהחוק מתיר הבאתם של חמישה שחקנים זרים , עדיף שהקבוצות תתמקדנה בשניים שלוש עמדות חלשות וייפנו את התקציב, שיוותר לטובת זרים ברמה גבוהה, שבאמת ימלאו את ייעודם, להוביל את הקבוצה, ולהיות הערך המוסף