רשת זה לא רק ספורט » בתוך הדמעות הוא היה החיוך
קפוץ לניווט

בתוך הדמעות הוא היה החיוך ספטמבר 2, 2008

מאת moshe ב : כדורגל, מראדונה , trackback

אלוהים, אנושיות, חלום, פשטות, מנטליות, פסגה, תחתית, היסטריה, היסטוריה, אהבה, אלו הם רק חלק מהאסוציאציות שעולות לי בראש כשאני שומע את השם דייגו ארמנדו מראדונה. ביום חמישי הוזמנתי ביחד עם כמה חברים להקרנת הבכורה של הסרט “מראדונה על פי קוסטוריצה” ביחד עם החבר’ה מערוץ הספורט, אני לא כל כך אובייקטיבי כלפי האיש הזה, מראדונה, כשהייתי ילד חלמתי להיות כמוהו, בכדורגל בשכונה הייתי מנסה לחקות את השער נגד אנגליה בלי סוף (אבל במקום לקבל את הכינוי “מראדונה הקטן” קיבלתי את הכינוי “אגואיסט”) והסיפרה 10 היתה מלווה אותי על כל חולצת כדורגל….

לפני כמה שנים יצא ספר אוטוביוגרפי על מראדונה שמביא את הסיפור שלו מהזוויות של הכדורגלן, סיפורים מחדר ההלבשה, מתוך המגרש וכו’ , הסרט הזה בא מזווית שונה. אוקיי הוא שחקן גדול אבל אלוהים??? קוסטוריצה מצליח להראות למה גלי האהדה אל דייגיטו ברחבי העולם ובמיוחד בדרום אמריקה הם לא משהו נורמלי, אם ניקח לצורך השוואה את מקבילו בכדורסל, מייקל ג’ורדן, נבין מהר מאוד שיש פה משהו לא נורמלי ותופעה מעניינת מאוד שכן כולם חושבים שג’ורדן שחקן ענק אבל אף אחד לא מקעקע את פניו על גופו, מקים כנסיה על שמו ושאר ירקות, קוסטוריצה מביא את הסיפור של העם הארגנטינאי בעת, כשלונות מדיניים שזורים בהצלחות על המגרש, ההצלחות של דייגו, בתוך כל העצב הוא הביא שמחה, בתוך הדמעות הוא היה החיוך, בתוך ההפסדים הוא היה הניצחון.

מראדונה היה אידיאולוג גדול, כזה שחקן שכל אוהד חולם עליו לא רק בגלל היכולת אלא בגלל שעבורו הסמל הוא לא רק לוגו. כשהיה שחקן צעיר בארחנטינוס קיבל הצעות מהקבוצות הגדולת של ארחנטינה, ריבר ובוקה, למרות שריבר העשירה הציעה לו יותר כסף הוא עבר לבוקה, כי כסף זה לא הכל, כי על בוקה הוא חלם כשעוד היה ילד. מאוחר יותר הוא חתם בנאפולי מדרום איטליה העני ובדרך רומנטית וקסומה הביא אותם לפסגה ולניצחון על הצפון העשיר בדרך לאליפות היסטורית,  במקסיקו 86 הוא השפיל את האנגלים על המגרש כנקמה על מלחמת פוקלנד ועשה את זה בשני שערים משמחים לבב אנוש, בראשון הוא ירד לרמה שלהם, עלה גבוה וגנב להם גול עם היד, בשני הוא פשוט עלה גבוה, הכי גבוה שאפשר, לצידו של הזקן. החיוך, העיניים העצובות, האנושיות הנדירה, הכריזמה, ההשתטות, הנפילה…. ההרגשה שהוא אחד מאיתנו ומעל כולנו באותו הזמן הם, יותר מהכל, עשו את מראדונה למראדונה.

קעקוע של דייגו

הטריילר לסרט - “מארדונה על פי קוסטוריצה”

אלוהים שייך לזן של שחקנים שספק עם עוד יהיו, בעידן שבו מעבר של כוכב גדול ונערץ ליריבה השנואה הוא רק שאלה של כסף אני מודה לאלוהים (ולא משנה לאיזה מהם) שבחיי הספקתי לראות גם את הצד הרומנטי והיפה שבמשחק. תודה.

מומלץ בחום לא רק לדתיים.

נ.ב.

כשיצאתי מהסרט גיליתי שנדבקתי לאיזה שיר שהיה בו ולא הפסקתי לזמזם אותו, חיפוש קצר ביוטיוב ומצאתי אותו מעטר קליפ טיפוסי של שמחה. איך מודי נוהג לומר? תבלו…..

מארדו מארדו !!!

תגובות»

1. harel1
3 בספטמבר, 2008

שמע אחי מאוד נהנתי לקרוא למרות שכאדם הוא מאוד בעייתי.
אני חושב שמסי עוד יעבור אותו ויהיה טוב יותר

2. אור
4 בספטמבר, 2008

סרט מצויין, ונהנתי לקרוא את מה שכתבת.

לפי דעתי, מסי עבר אותו מבחינת אישיות, אבל הוא עדיין לא בשל להנהיג בכוחות עצמו את בארסה כמו שרונאלדיניו עשה בשיאו.

נשאלת השאלה: “האם מארדונה יכול לשמש כדוגמא לדורות הבאים?”
מארדונה לקח את נבחרתו הבינונית וזכה עימה בגביע העולם. בבד בבד הוא לקח קבוצה בינונית וזכה איתה באליפות היסטורית ובגביע אירופאי היסטורי.
מצד שני, הבשר האדום, הסמים, הנשים, הפה המלוכלך הם חלק בלתי נפרד מהאישיות השנויה במחלוקת שלו.
מארדונה רואה בעצמו אל, כנגדו אפשר לקחת עוד שחקן ענק - פלה.
איש לא יכול להצביע על שערוריה כזו או אחרת שהשחקן לשעבר גרם, הוא תמיד נשאר צנוע, דאג לדורות ההמשך, היה כבר שר הספורט במדינתו וכן הלאה. אולי בגלל זה רואים בו תמיד חצי צעד לפני מארדונה בראש טבלאת השחקנים - אפשר להתווכח על זה.
באותה נשימה אפשר להמליץ על הסרט הביוגרפי של פלה - פלה לנצח.

3. moshe
4 בספטמבר, 2008

אני שמח שנהנת לקרוא (-:
ראיתי המון סרטים על פלה ומראדונה, מבחינת כדורגל אני חושב שמראדונה עולה עליו ואין ספק שמבחינת פוליטקלי קורקט פלה עולה עליו באישיות.
מצד שני דע לך שדייגו כרזמטי מפלה וכמנהיג היה גדול יותר, חבל שלא ידע לנתב את זה לכיוונים יפים מהסמים…

4. moshe
7 בספטמבר, 2008

מישהו ראה כבר את הסרט??

5. עוז
7 בספטמבר, 2008

כתבה יפה
ותודה רבה על השיר!!!!
אני לא ראיתי תסרט אבל ראיתי תקציר בערוץ ספורט 5 והיה תשיר והוא נדבק לי
לא מצאתי רק אצלך וממש תודה!!!!

6. moshe
7 בספטמבר, 2008

בכיף אחי!
(-:

7. offside
5 בנובמבר, 2008

גם אני נדבקתי לשיר
סרט נחמד, פולחן אישיות.