נמני ההומו נובמבר 5, 2008
מאת moshe ב : כללי , תגובה אחת עד כהכנראה שלאבי נמני יש השפעה קוסמית על כל מי שלובש חולצה צהובה עם המספר 8 על הגב אחרת לכו תסבירו איך לאון מהאח הגדול הצליח איפה שיוסי בובליל המלך נכשל וכבש צמד שערים מרשים ביותר במשימה השבועית של האח הגדול .
(לאון נמני כובש את השער השני שלו)
הדיירים החביבים קיבלו משימה שבה נדרשו לכבוש גול מעשרה מטרים לשער ריק לאחר 10 סיבובים על קרוסלה, על כל גול יקבלו 300 ש”ח ועוד 450 ש”ח על עידוד יצירתי, גם במישור הזה לאון הנהיג את הקבוצה וזיכה אותה בכסף לשביעות רצונם של הבובלילים והפרידמנים.
(כבש והלך לספר לאח הגדול)
(הפסיד ללאון)
גם צבר עמד יפה במשימה עם צמד משלו אבל אין ספק כי המצטיין היה נמני (לאון). שאפו.
אז איפה קופמן קונה בגדים? אוקטובר 28, 2008
מאת moshe ב : כללי , 2תגובותהיום טיילתי קצת בדיזנגוף סנטר ולפתע ראיתי את רון קופמן מדגמן בחלון ראווה!!!
הייתי חייב לצלם…
מי אמר שהוא לא מתלבש כראוי?
מעניין כמה הוא קיבל עבור הקמפיין….
תותח אתה רון!
כפרות על Kappa / ינון לנדנברג אוקטובר 20, 2008
מאת moshe ב : כללי , 7תגובותחבר טוב פירסם פוסט קצר ומצחיק בבלוג שלו שחשבתי שיתאים לפה….
(-:
מכירים את חברת ביגוד הספורט KAPPA?
זה הלוגו שלהם.
קפלו אותו או כסו את חלקו העליון ושימו לב עכשיו איך נראה הלוגו שלהם.
אחרי זה מתפלאים שסופרטאים הולכים עם ז…. או נערות …. או כל מיני דברים טובים אחרות? :-)
בתוך הדמעות הוא היה החיוך ספטמבר 2, 2008
מאת moshe ב : כדורגל, מראדונה , 6תגובותאלוהים, אנושיות, חלום, פשטות, מנטליות, פסגה, תחתית, היסטריה, היסטוריה, אהבה, אלו הם רק חלק מהאסוציאציות שעולות לי בראש כשאני שומע את השם דייגו ארמנדו מראדונה. ביום חמישי הוזמנתי ביחד עם כמה חברים להקרנת הבכורה של הסרט “מראדונה על פי קוסטוריצה” ביחד עם החבר’ה מערוץ הספורט, אני לא כל כך אובייקטיבי כלפי האיש הזה, מראדונה, כשהייתי ילד חלמתי להיות כמוהו, בכדורגל בשכונה הייתי מנסה לחקות את השער נגד אנגליה בלי סוף (אבל במקום לקבל את הכינוי “מראדונה הקטן” קיבלתי את הכינוי “אגואיסט”) והסיפרה 10 היתה מלווה אותי על כל חולצת כדורגל….
לפני כמה שנים יצא ספר אוטוביוגרפי על מראדונה שמביא את הסיפור שלו מהזוויות של הכדורגלן, סיפורים מחדר ההלבשה, מתוך המגרש וכו’ , הסרט הזה בא מזווית שונה. אוקיי הוא שחקן גדול אבל אלוהים??? קוסטוריצה מצליח להראות למה גלי האהדה אל דייגיטו ברחבי העולם ובמיוחד בדרום אמריקה הם לא משהו נורמלי, אם ניקח לצורך השוואה את מקבילו בכדורסל, מייקל ג’ורדן, נבין מהר מאוד שיש פה משהו לא נורמלי ותופעה מעניינת מאוד שכן כולם חושבים שג’ורדן שחקן ענק אבל אף אחד לא מקעקע את פניו על גופו, מקים כנסיה על שמו ושאר ירקות, קוסטוריצה מביא את הסיפור של העם הארגנטינאי בעת, כשלונות מדיניים שזורים בהצלחות על המגרש, ההצלחות של דייגו, בתוך כל העצב הוא הביא שמחה, בתוך הדמעות הוא היה החיוך, בתוך ההפסדים הוא היה הניצחון.
מראדונה היה אידיאולוג גדול, כזה שחקן שכל אוהד חולם עליו לא רק בגלל היכולת אלא בגלל שעבורו הסמל הוא לא רק לוגו. כשהיה שחקן צעיר בארחנטינוס קיבל הצעות מהקבוצות הגדולת של ארחנטינה, ריבר ובוקה, למרות שריבר העשירה הציעה לו יותר כסף הוא עבר לבוקה, כי כסף זה לא הכל, כי על בוקה הוא חלם כשעוד היה ילד. מאוחר יותר הוא חתם בנאפולי מדרום איטליה העני ובדרך רומנטית וקסומה הביא אותם לפסגה ולניצחון על הצפון העשיר בדרך לאליפות היסטורית, במקסיקו 86 הוא השפיל את האנגלים על המגרש כנקמה על מלחמת פוקלנד ועשה את זה בשני שערים משמחים לבב אנוש, בראשון הוא ירד לרמה שלהם, עלה גבוה וגנב להם גול עם היד, בשני הוא פשוט עלה גבוה, הכי גבוה שאפשר, לצידו של הזקן. החיוך, העיניים העצובות, האנושיות הנדירה, הכריזמה, ההשתטות, הנפילה…. ההרגשה שהוא אחד מאיתנו ומעל כולנו באותו הזמן הם, יותר מהכל, עשו את מראדונה למראדונה.
הטריילר לסרט - “מארדונה על פי קוסטוריצה”
אלוהים שייך לזן של שחקנים שספק עם עוד יהיו, בעידן שבו מעבר של כוכב גדול ונערץ ליריבה השנואה הוא רק שאלה של כסף אני מודה לאלוהים (ולא משנה לאיזה מהם) שבחיי הספקתי לראות גם את הצד הרומנטי והיפה שבמשחק. תודה.
מומלץ בחום לא רק לדתיים.
נ.ב.
כשיצאתי מהסרט גיליתי שנדבקתי לאיזה שיר שהיה בו ולא הפסקתי לזמזם אותו, חיפוש קצר ביוטיוב ומצאתי אותו מעטר קליפ טיפוסי של שמחה. איך מודי נוהג לומר? תבלו…..
מארדו מארדו !!!
ראובן ברקוביץ’ יוני 12, 2008
מאת ב : כללי , תגובה אחת עד כהגיל 13, עונת 93/94 היתה העונה של מכבי חיפה, היתה קבוצה מדהימה, יש כאלו שאומרים הטובה ביותר של חיפה מאז ומעולם. שיחקו שם אלון מזרחי, אלון חזן, רוני לוי, סרגיי קאנדאורוב, רומן פץ ועוד רבים וטובים שהיו בשיאם באותה שנה. מעל כולם בלטו שניים, ראובן עטר ואייל ברקוביץ’.
VS 
השניים היו השחקנים המלהיבים והטובים ביותר באותן שנים ויצרו וויכוח בלתי פוסק לגבי מי טוב יותר, עטר הוירטואוז המדהים שיכול לגמור משחקים בהברקה אחת ולא משנה מי מולו או ברקו הצנום שניהול וחוכמת המשחק שלו היו ברמות הגבוהות ביותר ולא רק בישראל.
מהר מאוד הגיעו להבנות, את עטר אוהבים יותר אבל ברקוביץ’ טוב יותר. לרובן היו שערים מרהיבים אחד אחד אבל הוא לא היה יציב והיה נעלם לעיתים למשחקים שלמים, ברקוביץ’ דפק שעון.
עטר כבש גול גדול נגד צרפת
לאחר השער הזה קיבל הצעות מאירופה כשהבולטת בניהם היתה מברוז’ הצרפתית אך המתולתל מהכרמל העדיף לעבור להפועל חיפה…. “אירופה מעולם לא היתה מטרה עבורי” אמר אז לתקשורת והעדיף את ארץ הקודש, ברקוביץ’? הצחקתם אותו, בשניה שיכל עבר לסאות’אמפטון האנגלית והחל בקריירה ארופאית מכובדת ומלאת אירועים…חלקם יפים…חלקם פחות.
מה שבטוח שגם באירופה היו עדים לקסם שבמסירה שלו
אני הייתי מעריץ נלהב של עטר, לא היו לי קירות בחדר… רק תמונות של תלתלים בכל מיני גדלים אחרי כל מיני שערים…, אני זוכר את עצמי בימי שבת בעידן הרדיו יושב ומאזין לשירים ושערים ובכל איתות של שער מתפלל שזה יבוא מקרית אליעזר ושזוהיר בהלול האגדי יצעק רובןןןןן עטררררר וליבי יתמלא בשמחה גדולה. איך יראה השער? וולה לחיבור, בננה, סלאלום, מספרת, לא משנה באיזו צורה - הוא בטוח יהיה יפה.
אז גם אני מסכים עם הקביעה הישנה ההיא של החבר’ה בבית הספר.
ברקוביץ’ יותר טוב אבל את עטר אני יותר אוהב.
הנה סרט קצר שהפיקו בערוץ הספורט לכבוד פרישתו של עטר. את זה אתם חייבים לראות. תבלו.
הולק הוגאן - ימי ילדות מאושרים יוני 4, 2008
מאת ב : כללי , תגובה אחת עד כהבילדותי הייתי פריק של ה-WWF שלימים נהיה ה-WWE, אני ואחי הקטן היינו הופכים את המיטה לזירה והייתי קורע לו את הצורה עד שאמא שלי היתה משתגעת….
גם בבית ספר היינו מחכים להפסקה הגדולה של 10:00 כדי לסדר את השולחנות במתחם מרובע ולעשות רויאל רמבול מקומי….
מדהים עד כמה שההצגה הזאת הצליחה לרתק אותנו, הגיבורים, ההפסדים, הניצחונות ובעיקר העלילה פשוט עשו עבודה טובה.
אני יודע שהכל מבויים אבל גם הסרטים של ואן דם מבויימים ואני נהנה מהם…
החלטתי להקדיש כמה פוסטים לכל הנושא של אומנויות הלחימה שריתקו אותי מאוד בילדותי.
אני אכתוב על ברוס לי, ואן דם, הולק הוגאן ועוד….
הפוסט הראשון יהיה על הולק הוגאן.
המתאבק הזה הוא באמת תופעה מדהימה, תוצרת ישירה של שיווק מדהים. הקרבות שלו לא היו המרשימים ביותר ובכל זאת הוא הצליח לרתק אליו מליוני מעריצים מכל רחבי העולם. אולי זה היה שיר הכניסה היפה שלו
התדמית כלוחם צדק שמייצג את המעצמה הגדולה בעולם, מדינת החופש, ארה”ב, תרמה גם היא למיתוג שלו, תוסיפו לזה את האלמנט הזה שהיה כמעט בכל קרב שלו ו הוא נראה כאילו הוא הולך להפסיד את הקרב ואז פתאום מקבל כוחות מהעידוד של הקהל, נעמד על הרגליים, זז כמו משוגע, מרים את היריב ונותן את הלגדרופ שגומר אותו סופית…123. המנצח ועדיין אלוף העולם…..
הנה כמה מהקרבות והרגעים הגדולים שלו, תבלו…
נגד יוקוזונה
נגד שון מייקלס
נגד אנדרה הענק ברסלמניה 3
נגד ה-Ultimate Warrior
מקווה שנהנתם לקרוא ולצפות…אני מאוד נהנתי…
(-:
אתם מוזמנים לעלות קטעי וידאו משלכם על קרבות שאתם אהבתם!
בקרוב פוסט על ואן דם בימי ספורט הדמים…
יד האלוהים בליגת העל יוני 2, 2008
מאת ב : כללי , הוסף תגובהמי שצפה במחזור סיום ליגת העל יכול להבין לבדו.
מצד אחד אני מכבד את המדע, מצד שני אני לא מאמין בצירופי מקרים.
מה שקרה במחזור הזה לא היה צרוף מקרים, היה שם מישהו שכיוון את הכל…
ביום שישי נסעתי לבקר את הורי (כמדי כל סופ”ש) בדרום, בארוחת הערב אבי שאל
אותי מי תרד, סקרתי את המעומדות לירידה, בני יהודה שנמצאת בפורמה מדהימה
וברור לי שתנצח ולא משנה מי נגדה, אשדוד שכולם אוהבים אותה ולא יתנו לה
לרדת, מכבי פ”ת שיו”ר ההתאחדות הוא בעליה…. וכפר סבא.
כפר סבא תרד אמרתי לו.
הוא ניסה לטעון כל מיני דברים….כפר סבא תרד וזהו. לא יעזור כלום.
יום שבת, 19:00, הפלזמה החדשה של הורי מוכנה על ערוצי הגניבה, בירות, פיצוחים וקשיו מחכים לשריקת הפתיחה.
המחזור יוצא לדרך.
ככל שהמשחק מתקדם אני המום יותר ויותר….הכדור של כפר סבא מסרב להיכנס
לשער, מלך שערי הליגה (שזה מעניין מאוד שהוא בא מהקבוצה שירדה) סמואל
יבואה, מוצא את עצמו פעם אחר פעם במצבים שאפילו אורן ניסים ביום רע מסוגל
להבקיע מהם אבל הכדור בשלו. לא בא לו על הרשת היום.
אחד על אחד - בחוץ, 5 מטר לבד לבד - בחוץ, פנדל ברור - לא נשרק (וטוב שכך כי גם הפנדל היה מוחמץ), 2 על 1 - כלום.
בנתיים פ”ת משחקת מול הרצליה - כנראה שאריאל שיימן לא כל כך אוהב את אבי לוזון ורצה להשאיר לו “מתנה” יפה…
רק מה, למישהו למעלה היו תוכניות אחרות והכדור של הרצליה, אח של הכדור מכפר סבא, לא הסכים להיכנס.
אם היו משחקים סטנגה הרצליה היתה מנצחת בהפרש של כדוריד אחרי אין ספור קורות.
ואז נכנסים לדקות האחרונות וסמואל יבואה, לא יהודי, מחליט שהוא לא חלק מהתוכנית הזאת יותר ונוגח את ה-1:0.
אני ואבא שלי צועקים משמחה כלא מאמינים!
אחרי שכל המשחק אנחנו מדברים על זה שאלוהים החליט שכפר סבא תרד ולא יעזור כבר כלום, מגיע השער הזה!
הצחקנו אותו…. לא סיימנו להגיד ג’ק רובינז….עומר דאמרי, יהודי למהדרין, שולח כדור יפה פנימה ואת כפר סבא לליגת המשנה.
אם הייתי רואה סרט עם תסריט כזה הייתי מלגלג על התסריטאי ואומר שהוא חי בסרט ורק בסרטים יכולים לקרות כאלו דברים.
יש דברים ואי אפשר להסביר, וגם לא כדאי לנסות
אלוהים החליט ככה ולא יעזור כלום
דורסמן אתה מלך! מאי 30, 2008
מאת ב : כללי , הוסף תגובההרבה זמן אני חוקר את עולם הבלוגים, תופעה עולמית מעניינת בהחלט…
הרבה דיונים יש לנו בעבודה סביב הסיבות לכתיבת פוסטים וההבדל בין פוסט לכתבה.
הנה ההבדל המובהק ביותר, היום פשוט בא לי לצעוק לשמים 
ולא בא לי לבצע תחקיר מעמיק או לפתח תזה מסויימת…. פשוט להגיד כמה דברים בקצרה ובמהירות פשוט כי אני רוצה להגיד!
מיקי דורסמן אתה מלך!!!
ברור למה שרי היתה איתך (-:
תודה על שהצלת את הכדורסל הישראלי ממוות סופי
גם במכבי צרכים להודות לך מיקי היקר. בלעדייך היתה שורה עליהם הרגשה של עליונות שחצנית ומתנשאת במידה בלתי נסבלת. הצלת את מכבי מהמכביזם המגעיל.
האליפות כבר לא מובנת מאליו!
איזה כיף זה ספורט…
ברקוביץ’, יצאת אפס! מאי 22, 2008
מאת ב : כללי , תגובה אחת עד כה
אייל ברקוביץ’ היה אחד מגבורי הילדות שלי, שחקן מדהים עם ראיית משחק שקשה לתאר במילים ופה גדול שמרבה להתסיס…
קראתי את הספר שלו, הקוסם, ותמיד חשבתי שהוא גבר שבגברים שפשוט לא דופק חשבון לאף אחד ואומר מה שהוא חושב. לא צבוע. חשבתי שהבעיה היא אצל אותם אנשים שלא יודעים לקבל את האמת בפנים והוא בעצם רק אומר שהמלך הוא עירום…
בשנה האחרונה אייל מקבל הרבה מאוד במה, זה התחיל ביציע העיתונות, עבר לכתיבת בלוג בוואן וממשיך בהגשת תוכנית הרדיו של רדיו 99 (הרדיו של גאידמק) ביחד עם אופירה אסייג, הבמה הזאת חשפה המון דברים בקשר לאייל שעדיף היה אם היו נשארים אצלו בארון. התנהגות ילדותית וסגירת חשבונות תוך ניצול הבמה שניתנת לו הם חלק מהארסנל שהוא מציג.
אברהם גרנט עשה עונה מדהימה בצ’לסי רק שבישראל כמו בישראל הפירגון היא מילה גסה מאוד שלא נאמר מילה אסורה, תוסיפו לזה שהפיות הכי גדולים בתקשורת הספורט רואים את עצמם כאויבים של גרנט (שלמה שרף וברקו) ותקבלו את הסיבה שגרנט מוצג בצורה שהוא מוצג כאן.
ברקו יצאת אפס. הפרצוף שלך היה על הקירות שלי כשהייתי ילד. חלמתי לשחק כמוך. הערצתי אותך. תראה מה נשאר ממך! איש קטן וילדותי שלא יודע לפרגן ולתת מילה טובה, שסוגר חשבונות בכל הזדמנות. תמשיך ככה ברקו. תמשיך ככה. נראה כמה מעריצים ישארו לך.
כסף קונה הרבה דברים, קלאסה היא לא אחת מהם.
מה שהיה: 
מה שנהיה: 
הגולים היפים בצ’מפיונס 2007 אפריל 3, 2008
מאת ב : כללי , הוסף תגובהמעניין מה מחכה לנו השנה…
