הכל נשאר במשפחה ספטמבר 29, 2008
מאת klabenko ב : כללי , הוסף תגובהיום ראשון, 28 בספטמבר : אבי לוזון זוכה בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות, שם עמד לדין בגין ‘התנהגות בלתי הולמת של נציג התאחדות’. היו”ר זוכה מחמת הספק בגין קללות לכאורה, לעברו של השופט שירן זילברמן במהלך משחק נוער של מכבי פ”ת.
“לבני משפחתי יש את אותם קולות כמו שלי, היו שם לפחות עוד שני אחים שלי ויכול להיות שאחד מהם צעק וזילברמן לא הבחין בקול. אם אני אתן לך את האחים שלי בטלפון, לא תדע שזה לא אני” - זהו ציטוט של יו”ר ההתאחדות לכדורגל, האיש אשר מונה להיות ‘המנהל בפועל’ של הכדורגל. אבי לוזון טוען שזה כלל לא הוא שקילל שופט צעיר אשר עובד כמה דרגות תחתיו - אלא בכלל האחים שלו שעמדו לצידו.
איזה פתיחת שנה עלובה יש לנו, כאשר יושב ראש מעביר את האשמה של ביזוי שופט לאחיו, בלי שהוא יראה בכך דבר פסול מבסיסו. איך אבי לוזון מצפה מאוהדי הכדורגל אשר עוברים טלאות של מחירים מופרזים, שוטרים עצבניים וכדורגל גרוע להתנהג כמו בני אדם, אם אפילו בתוך משפחתו אין הוא רואה צורך בכך. איך אפשר להעלות למשפט מנהל קבוצה, מאמן או קהל אוהדים על נהימות גזעניות או התנהגות בלתי ספורטיבית כאשר אנחנו כלל לא מופתעים לשמוע שיו”ר התאחדות (בעצם אחיו, כמובן) מתנהג בדיוק באותה צורה? חינוך מחדש לקהל הכדורגל הישראלי ע”י ההתאחדות לכדורגל נשמע כמו שיעור מתמטיקה עם מורים שלא מסוגלים לעבור בחינת מתמטיקה - אין לאף אחד מושג מה עושים.
28 בספטמבר - אבי לוזון זוכה בבית המשפט מחמת הספק. חבל שבקרב אנשי הכדורגל שלא מסביבתו של לוזון אין כלל ספק. מספיק לשמוע את דברי השופט (להזכירכם שופט כדורגל) “אני לא מפחד משום דבר. יש לי אופנוע ומתחת לאופנועים לא מטמינים פצצות” כדי להבין שמשהו נרקב היום ללא אפשרות לתיקון. ההתאחדות לכדורגל יכולה לזרוק את תוכניות הקידום שלה לפח כי משרד מפואר, תקני ISO לבקרת איכות ועציץ ליד כל חלון לא ישנו כלום. אבי לוזון נכשל בתפקידו כשליח ציבור שם במגרש הנוער בפ”ת - כך אני אומר. אני, ולא אחי (למרות שיש לנו קול מאוד דומה!)
משחק העונה - פעם בעונה? ספטמבר 24, 2008
מאת klabenko ב : כללי , הוסף תגובהכפי שכל חובבי הספורט, לרדת בגדול והיפה והחנון יודעים בעזרת פמפומי הפרומו המסיביים - ביום ראשון הקרוב יפתח משחק העונה הראשון (ואפשר להגיד אפילו השני) כאשר מכבי חיפה תרד דרומה לאיצטדיון טדי ותפגוש את בית”ר ירושלים בקרב על האליפות (?) ויותר נכון - על הרייטינג הדו ספרתי.
המפגש בין מכבי חיפה לבית”ר ירושלים הוא מאוד קריטי - ובכן, כי אלו מכבי חיפה ובית”ר ירושלים - זה לא מספיק? במשך השנים האחרונות מושג ‘משחק העונה’ הגיע למצב של זילות מדהימה, כאשר הוא מיוחס לכמות משחקים כל כך גדולה, עד שלעיתים נראה כי הם מתבלבלים בין המונח ‘עונה’ למונח ‘מחזור’ . עצם העובדה שניתן לומר שהמשחק בין מכבי חיפה לבית”ר ירושלים הוא משחק העונה השני (לאחר מכבי ת”א - בית”ר ) וזאת לאחר שהגענו למחזור הרביעי, מעיד כמה ההייפ גדול, אך המצב בקרשים.
לאורך השנים האחרונות ניתן לראות שמשחק העונה כלל לא נקבע לפי מיקום בטבלה - קבוצות כמו קרית שמונה וסכנין זכו להתעלמות סדרתית בעונה שעברה למרות מיקומם הגבוה, ומשחקיהם חסרי התכלית והתועלת של מכבי חיפה, הפועל ומכבי ת”א שודרו בתור המשחק המרכזי של יום שבת. גם העונה ניתן לראות זאת, כאשר במחזור בו מתקיים ‘משחק העונה’ , הקבוצה אשר נמצאת במקום הראשון, מכבי נתניה, כלל לא משודרת. חשיבות המשחק בין חיפה לבית”ר על המירוץ לאליפות שוות ערך לחשיבות המשחק של חיפה מול בני יהודה בשבוע שעבר, ואמנם זה משחק על 6 נקודות - אבל מתוך היותר מ80 נק’ שנשארו בקופה. אבל אולי בנושא הזה אין מה לצפות אחרת כאשר משחק פתיחת קמפיין בן 10 משחקים הוא ה’גורלי’ וה’חשוב’ ביותר אשר אין ממנו דרך חזרה - תזכרו את זה כשתראו איך שוויץ (אשר הפסידה ללוקסמבורג) עוקפת אותנו בסיבוב בדרך למונדיאל הקרב.
אולי כדאי גם להגיד משהו על הרמה של משחקי העונה הממוצעים - בדרך כלל הם כוללים את שלב הגישושים ההתחלתי - שלאחריו מגיעים שלב המכות, ושלב בזבוזי הזמן. אם נהיה טובים, נקבל גם איזה פנדל מוחמץ על הדרך, ומצב שבו חלוץ בועט ברגל החלשה מחוץ לרחבה כשיש מגן עליו - “אבל הוא היה חייב לשים את זה בפנים” . הנטייה של הכדורגל הישראלי לאכזב ברגע האמת כל כך נטויה בו ובנו, שלאט לאט אנחנו אפילו לא מגיעים עם ציפיות. קופי רייטרים כותבים כותרת לגבי ה0-0 כבר בשעה 20:00 בערב - בדרך כלל הצדק עמם.
לסיכום - כדי לקבוע כי משחק יכול להקרא בכינוי “משחק העונה” הוא חייב לעמוד ב3 תנאים :
א. הוא חייב להיות חסר חשיבות לחלוטין, בעדיפות במחזורי הפתיחה, בין שתי קבוצות שהקשר בין מיקומן בטבלה מקרי בהחלט
ב. לא חייב לכלול : שערים, בישולים, מצבים מסוכנים, משחק מעניין, כדורגל מכל סוג שהוא
חייב לכלול : קרן ושני צהובים
ג. כלל זה הוא כלל עוקף תנאי א’ וב’ ולפיו משחק עונה יקרא בשמו בכל מצב שבו מכבי חיפה, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובית”ר ירושלים משחקות אחת נגד השנייה, בכל צירוף שהוא.
יום ראשון, 20:55 , בית”ר ירושלים נגד מכבי חיפה - אין ספק שהולך להיות לנו ‘משחק עונה’…
benporges@gmail.com
למכירה - תחת יד שלישית ספטמבר 8, 2008
מאת klabenko ב : כללי , הוסף תגובהאוהדי הכדורגל באיצטדיון רמת גן, ואני ביניהם - צריכים להתבייש בעצמם - אוהדים שרקו בוז למאמן הלאומי ולסגנון משחקו המיושן וחסר המעוף - ובאמת לא היה לנו מושג. הכדורגל שהנבחרת שיחקה אתמול כלל לא החזיר אותנו 10 ( סליחה 15, צודק ברקוביץ ) שנים אחורה - כולה ארבע. נבחרת ישראל שיחקה בסגנון “המזליקי” , סגנון ה”בואו קודם נחטוף ואז נתחיל לשחק” וסגנון ה”כשמובילים עליך 2-0, תיקו 2-2 נראה לגמרי אחרת” - בקיצור, התחת של גרנט החליף בעלים - השם במשרד הפנים מעיד כעת על דרור קשטן.
הרי זה היה עיקר היכולת של ישראל בקמפיין של גרנט, שהיה אחד המוצלחים של ישראל, ובו לא הפסידה משחק אחד - מתחילים את המשחק בפיגור. אם שני מסירות מדויקות מובילות שחקנים לעמדות מפתח מול נבחרת מתגוננת ביתרון של 2 שערים, תחשבו מה אותה פעולה היתה יכולה לעשות מול נבחרת במצב של 0-0. אבל בוא לא נגזים בדרישות, מסירות קצרות ושטוחות יהיו די בעייתיות לסלים טועמה לעשות לאורך 30 מטר רוחב לבניון בצד השני. מסירות לאמצע? מה יש שם?
בסביבת הנבחרת “כועסים” על האוהדים המפונקים שלא יודעים מה נכון ולא נכון - הם צודקים, כי האוהדים באמת לא ידעו מה נכון - הם האמינו לכם כשאמרתם שאתם יכולים לעשות את זה ביום שבת האחרון. אבל אל תדאגו, הם התפכחו והבינו שהצדק איתכם והם לא היו בסדר - בגלל זה אף אחד לא יהיה מופתע מאיבוד נקודות ביום רביעי במולדובה. האוהדים לא יעשו אותה טעות פעמיים בזמן כל כך קצר - אתם יודעים, כמו לעשות עבירה מיותרת ליד אזור הרחבה…
בן פורגס,
benporges@gmail.com
לפניי, מצדדי או מאחורי - העיקר מי העומד? ספטמבר 4, 2008
מאת klabenko ב : כללי , 3תגובותבעוד קצת יותר מ48 שעות נבחרת ישראל תצא לדרך במוקדמות מונדיאל 2010 - כרגיל היריבות חלשות מתמיד (שוויץ ויוון אפילו לא עברו את שלב הבתים ביורו האחרון, החלשות האלה) וכל התנאים אופטימלים מתמיד לקראת הופעה ראשונה במונדיאל לאחר “40 שנה במדבר” (קרדיט לידיעות). המצב כל כך אופטימלי שהדבר שמעסיק אותנו יותר מכל - הוא מי יעמוד בשער.
נבחרת ישראל וההתאחדות לכדורגל מנסים לעבוד עלינו בעיניים - התקשורת קונה כל לוקש ולוקש, חבל רק שהאוהד הישראלי לא טמבל. עוד יותר חבל שהתקשורת מנסה לאלץ אותו כן להיות.
במשאל רחוב קצר שיעשה ברחבי השוק (שם הרי מתרכזים כל אוהדי הכדורגל, לא?) או בכניסה לאיצטדיון הלאומי השאלה “איזה שוער יפתח בהרכב, דוידוביץ או אוואט?” תענה במקרים רבים ב “למי אכפת?” . ככה זה שההגנה בנויה על מגן שלא רואה הרכב גם בליגת העל הבינונית שלנו, כשהקישור שלנו קורס ללא גל “קיבלתי פעם ציון 6.5 במשחק נבחרת” אלברמן וכשבהתקפה שלנו משחק אליניב ברדה. אתם בתקשורת יכולים לספר לי עד מחר כמה הליגה הבלגית חזקה - כל עוד מתייחסים שם ברצינות לשחקן כמו אליניב ברדה, אני לא קונה.
אז כל עוד הנבחרת שלנו נראית חסרת כיוון ומעוף, ובמשחק ההכנה (היחיד) נראית רע במיוחד - מה זה משנה אם זה יהיה דוידוביץ או אוואט שיוציאו את הכדור מהרשת? זה לא - אבל זה היה אחלה דרך בשביל הנבחרת להוריד מעצמה לחץ. כאשר בערך ב8 מהתפקידים בהרכב יש לך שחקנים לא משביעי רצון, אולי באמת עדיף שהכותרות במעריב ובידיעות יתרכזו רק בתפקיד אחד.
אז תדעו לכם בהתאחדות שלא עבדתם על כולם. אמנם ביום שבת ב21:00 בערב עיני כל העיתונאים והפרשנים יינשאו אל כיוון השער הדרומי כדי לראות מי צדק ומי טעה - עיני האוהדים לא יהיו שם.
הם יהיו שם ב21:12 , כשנחטוף את הגול הראשון. אוי דוידוביץ, אוי אוואט…