שובו של האנטי גיבור נובמבר 25, 2008
מאת ilankap ב : כללי , תגובה אחת עד כה“מכיוון שהוא האיש שהעיר זקוקה לו…לכן נרדוף אחריו…מכיוון שהוא יכול לעמוד בזה. מכיוון שהוא לא גיבור…הוא אביר אפל” (האביר האפל, 2008).
קצת יותר משלוש שנים אחרי המפץ הגדול, סיומה של אחת השושלות הגדולות ביותר בתולדות המועדון, הגיעה מכבי למסקנה שנכשלה. מאז עזב פיני גרשון את הקבוצה בקיץ 2006, חיפשו במועדון כיצד לצאת לדרך חדשה. זה החל עם מאמן מוכשר ואדיב מאירופה, נמשך עם כוכב עבר שחזר הביתה כדי להוביל את קבוצת נעוריו, אח”כ הגיעה החזרה ליסודות עם מי שהיה מזוהה עם המועדון גם כשלא היה חלק ממנו. החלק האחרון בסאגה הסתיים הלילה, כאשר גם היריב המר, שעבר את הכביש (וניסה לשחזר את מודל גרשון), נכשל במשימה. מכבי לא הצליחה להתגבר על ההצלחה המסחררת של אמצע שנות ה-2000, ולכן חזרה אל נקודת ההתחלה.
המינוי של פיני גרשון מקביל לסיום של שובר הקופות הגדול של הקיץ. כמו גותהאם הבדיונית של כריסטופר נולאן, גם מכבי מצאה עצמה אבודה, משוועת לגיבור. אבל הגיבור הזה אינו הגיבור הקלאסי. אלה, כאמור, נכשלו בזה אחר זה בשלוש השנים האחרונות. הגיבור שמכבי מחפשת הוא האנטי גיבור. פיני גרשון לא מגיע למכבי מכיוון שהצליח מאז שעזב אותה, ולא משום שקודמיו בתפקיד לא היו מוכשרים מספיק. הוא חוזר אליה מכיוון שרק הוא הוכיח שהוא מסוגל לעמוד במשרה הבלתי אפשרית הזו, לספוג מכל הכיוונים, ולמרות זאת להמשיך בדרכו.
רבות עוד ידובר על המהפך הגדול שחל בהנהלת מכבי בשלוש השנים האחרונות. החל מדחיקתו החוצה של גרשון, דרך מאבקי הכוח הפנימיים בין שלושת ראשיה, ועד לכניעה המוחלטת שלהם בפני האיש שלא רצו בו. לא רק שהמהלך הזה עלה למכבי בכסף עצום, הוא מביא עמו גם את המהפך התפיסתי. קבוצה גדולה צריכה מאמן חזק, כזה שעובד לבד וללא פשרות. מאמן שהסמכויות הבלעדיות בידיו, ולא כנוע להנחתות מגבוה. גימיקים שיווקיים ומאמנים כנועים חוזרים לבסוף כמו בומרנג.
גרשון מגיע לקבוצה שלא הוא בנה, ולמציאות שבה יתקשה מאד לבצע שינויים מרחיקי לכת. המועדון שעזב לא דומה לזה שהוא חוזר אליו. בשנתיים האחרונות זכה רק בתואר אחד (ועזבו אתכם מגביע ווינר), ומעמדו האיתן מתחיל להתרופף. המשימה העיקרית של פיני תהיה אם כך, להוציא מהסגל הקיים הרבה יותר מאשר השיג קודמו. לזכותו יעמדו המשכורת הגבוהה (כי כשהמאמן מרוויח כמו שחקן 10, מתייחסים אליו בהתאם), מעמדו הבכיר וגב בלתי נגמר מההנהלה. אחרי שנתיים וחצי של התערבויות בלתי פוסקות מצד גורמים לא מקצועיים, מניחה הנהחת מכבי את מבטחה בו. בכל ההיסטוריה של המועדון, לא היה מאמן עם גב כה חזק כמו שיקבל כעת פיני.
לזכותה של מכבי יעמוד הרעב של פיני. הכישלון באולימפיאקוס והשנה שבילה בבית, החזירו הרבה מאד מהתשוקה לעמוד על הקווים. פיני הוא בראש ובראשונה מאמן שניזון מהתשוקה הזו, מהדחיפה של הקהל, מתחושה של אתגר גדול שעומד בפתח. המשימה שלו הפעם תהיה לא רק לשקם את המועדון, אלא גם לבנות אלטרנטיבה שתמשיך את דרכו. המינוי של שרון דרוקר מסמן כבר כעת את תחילת תקופת פוסט גרשון הבאה. לא מדובר בעוד כישרון צעיר שיתחנך על ברכיו של גרשון, כי אם על מאמן בכיר שזקוק ל”השתלמות” הזו, מהאדם היחיד שיכול להעביר אותה.
אבל בינתיים על פיני לעסוק בשיקום. זה יהיה קשה, מכיוון שהפעם (בניגוד ל-2004) הוא חוזר לנקודת ההתחלה. כמו אז ב-98, עליו לקחת מועדון פאר בירידה ולהעלותו על המסלול הנכון. כלל לא בטוח שיוכל לתקן בעונה אחת את כל הנזק שנגרם. כלל לא בטוח שלאור עומס הציפיות הבלתי נתפס, יוכל לשחזר את ההצלחה הכבירה של הקדנציה הקודמת. אבל אם יש מישהו שמסוגל לעמוד בלחצים האדירים האלה, הרי זה הוא. מכיוון שהוא לא גיבור, הוא פיני גרשון.
הכל מתחיל בראש נובמבר 14, 2008
מאת ilankap ב : כללי , הוסף תגובהמאה ימי החסד המסורתיים עדיין לא חלפו, אבל כבר בשלב זה של העונה ניתן לומר שהבעיה המרכזית של מכבי נמצאת בראש. הכוונה היא לא לבעיה מנטלית או פסיכולוגית (למרות שגם כאלו לא חסרות כנראה), אלא לאיש שנמצא בראש המערכת. המשחק מול אולימפיאקוס הוכיח לכל מי שעוד היה לו ספק, שמכבי פשוט לא נמצאת ברמה הגבוהה של הליגה העונה. זה נעוץ בבניה הלקויה של הקבוצה, בקבלת ההחלטות בקיץ, בכל הנושאים שכבר דשנו בהם שוב ושוב. אבל מעל הכל, מכבי לא מסוגלת להתמודד מכיוון שהמאמן שלה לא הגיע לעונה הזו.
הכדורסל המודרני הוא משחק של מאמנים, יותר מאשר בכל תקופה אחרת. קצב המשחק כל כך מהיר, האפשרות לשנות מומנטום כל כך גדולה, שכל החלטה של האנשים על הקווים הופכת קריטית יותר ויותר. אפי הגיע למשחק הזה מוכן לשמונה הדקות הראשונות בלבד. הוא הכין שיעורי בית, הבין שהיוונים הם קבוצת שלוש חלשה ושהנזק הפוטנציאלי הצפוי לו מיתרון המסה שלהם, גדול לאין שיעור מהסיכון של הקליעה מחוץ לקשת. מכבי פתחה באיזורית שהפתיעה בתיאום שלה את היוונים. הסברה שאיזורית היא סגנון הגנה שמסרס משחק מעבר, התנפצה עבור כל מי שצפה ברבע הראשון. מכבי עשתה 10 נקודות ממשחק המעבר ברבע הזה.
אבל כאן נעצר המומנטום. הוא נעצר מכיוון שמכבי לא הכינה את עצמה כראוי לגל השני, האיכותי יותר, שמגיע מהספסל של ינאקיס ברבע השני, הוא נעצר מכיוון שעל המגרש שיחקו הרכבים לא נכונים (פישר יובש, שארפ לא נספר, גם לא כספי), אבל יותר מכל הוא נעצר מכיוון שלמכבי אין תכנית משחק סדורה לטווח ארוך. אין לה רוטציה ברורה וחדה כשל ינאקיס, אין לה שיטת התקפה שמשחקת ליתרונות שלה. כל שנותר הוא האלתור. אם אין רוטציה מסודרת, השחקנים פשוט נזרקים בזה אחר זה למגרש ללא מחשבה. אם אין שיטת התקפה נכונה, מה הפלא שבראון מוביל את הכדור ומסדר לחבריו מצבי זריקה, במקום שהמצב יהיה הפוך?
מלבד האיזורית של דקות הפתיחה, מכבי לא הגיעה למשחק הזה עם שום דבר מעשי. ההכנה הזאת הספיקה בקושי מול נהריה, לא מאן ואבלינו. מול אולימפיאקוס (בהילוך שני) היא נגמרה ב-20 בראש. הכדורסל המבולגן, חסר הסדר, ובעיקר השכל, שמכבי משחקת עד כה, מציב באור חיובי אפילו את החבורה של ביינום אשתקד. מעבר לבעיות הקשות בבניית הקבוצה (מי שמביא מחליף לרכז שהוא בעצמו לא מאמין בו, מסיים את המשחק עם 7 אסיסטים ו-23 איבודים), ניכרת חוסר טביעת היד של המאמן בכל שלב במשחק. מכבי נראית אבודה בתוך הבעיות של עצמה: הגארדים לא מסוגלים לעבור שחקן בכדרור, אבל אין תרגילים. היא זקוקה נואשות לקליעה מבחוץ, אבל לא עושה דבר בשביל להשיג אותן.
מי שמנסה לתלות את האופן שבו מכבי משחקת בחסרונו של ארויו, מרמה בעיקר את עצמו. לא חסרונו של הרכז גרם למכבי להראות כפי שנראתה, לא חזרתו תגרום לה לשחק לפתע כדורסל חכם ומלא השראה. העובדה הזו מצערת בעיקר משום שיש במכבי יותר ממה שהיא מוציאה מעצמה. אמנם הבעיות בבניית הסגל רבות, אבל גם את הכלים שיש לקבוצה, היא לא מצליחה לנצל. בגרף היכולת אין כל שיפור מאז משחקי ההכנה, אבל במכבי כבר מסתכלים קדימה. הנה מגיע לו המושיע, מרכוס פייזר. ואם זה נראה לכם כמו המסלול הבטוח לקטסטרופה, אתם לא לבד.
המפתחות לניצחון - אולימפיאקוס נובמבר 13, 2008
מאת ilankap ב : כללי , הוסף תגובהמפתח מס’ 1: מקצרים התקפות, מגדילים את הסקור
על פניו, ממבט בסטטיסטיקה של היורוליג לאחר שלושה מחזורים, נראה שמדובר במפגש בין קבוצות דומות בסגנון שלהן. שתי הקבוצות קולעות, פחות או יותר, את אותו מספר נקודות, וקרובות זו לזו מאד באחוזים מהשדה. אלא שבפועל לא יכול להיות ניגוד גדול יותר בין האופי של מכבי לזה של אולימפיאקוס. היוונים הם קבוצה פיזית, שדוחפת את הכדורים פנימה והולכת הרבה לקו. סגנון המשחק הוא איטי, עם דגש גדול על משחק ההגנה. אולימפיאקוס השאירה את יריבותיה על סקור נמוך מ-75 בשבעה מתוך שמונת משחקיה עד כה העונה. היחידה שקלעה יותר מהכמות הזו, ציבונה זאגרב, היתה גם היחידה לנצח את היוונים.
מתחילת העונה מדברים על משחק הריצה כגורם מפתח במשחק של מכבי. אולם עד כה לא היה המפתח הזה קריטי כל כך כמו במשחק מול אולימפיאקוס. היוונים לא דומים לשום דבר שמכבי פגשה העונה. זוהי קבוצה מאסיבית, עם ספסל בלתי נגמר וקו קדמי מהגדולים והמפחידים שנבנו ביורוליג. אם מכבי התקשתה בהתקפה העומדת מול הגנות כמו נהריה ולה מאן, הסיפור עשוי להיות חמור הרבה יותר במשחק הזה. הפתרון הוא לנצל כל הזדמנות על מנת לנסות ולרוץ.
למרות שלרשותה עומד הרכז הטוב ביורוליג (לפחות על הנייר), ולצידו שורה של גארדים מובילים מוכשרים אחרים, אולימפיאקוס היא אחת הקבוצות הגרועות בליגה בשמירה על הכדור בפרט (14.5 איבודים למשחק) וביחס האסיסטים-איבודים בכלל. כאן נמצאת ההזדמנות של הצהובים ללחוץ על הכדור, להשיג סלים קלים ולשלוט בקצב המשחק. היוונים בנויים למשחקי חפירות שמוכרעים בדקות הסיום, אם מכבי תגיע אליהם במצב של שיוויון, הסיכוי שלה לנצח יקטן. המטרה המרכזית שלה חייבת להיות דחיפת הכדור קדימה בכל הזדמנות. זה מתחיל במהירות שחרור הכדור של הגבוהים, ומסתיים בקבלת החלטות נכונה של מובילי הכדור במעבר.
מטרה: 85 נק’, לפחות 14 במתפרצת
(צילום: יניב בן סימון, מכביפאנס)
מפתח מס’ 2: רוצים לנצח? תזרקו מבחוץ
במשחק הליגה השבוע, מול נהריה, תרגל בירנבוים לראשונה העונה את ההגנה האיזורית במכבי. לכולם היה ברור שלא מדובר בחשש שלו מהגבוהים של ג’ינו, אלא בהכנה לקראת המשחק הקרוב. צריך לומר את הדברים בצורה הברורה ביותר: למכבי אין דרך להתמודד פיזית מול המסה שאולימפיאקוס תשלח לעברה. ההגנה הצהובה סובלת גם כך מרכות בלתי נסבלת, וממחסור במסה כתוצאה מחיסרון בשחקן בעמדה 4. הגבוהים הבכירים שלה העונה (אליהו ופישר) הם פורוורדים מוארכים ודקים, שלא יוכלו להתמודד במלחמת חפירות עם וויציץ’, שחורציאניטיס ובורוסיס.
הפתרון של מכבי חייב להיות שימוש באיזורית בדקות רבות מאד במשחק הזה. אולימפיאקוס אמנם קולעת באחוזים לא רעים משלוש (37%) אבל זורקת מהטווח הזה מעט מדי, וחסרה קלעים טבעיים שיספקו לה איום מתמיד מהטווח הזה. הצורך של מכבי הוא למנוע את דחיפת הכדור לצבע ואת ניצול יתרון המסה של היוונים. אולימפיאקוס הולכת לקו יותר מכל קבוצה אחרת ביורוליג (25 פעמים בממוצע למשחק). זוהי דרכו של ינאקיס לשחוק את יריבותיו, ולהגיע לדקות הסיום תוך ניצול הסגל הארוך ויתרון המסה העצום שלו.
כאן מגיע הצורך הגדול של מכבי בעזרה של הגארדים במשחק הזה. אפי יצטרך להשתמש בכל הגבוהים העומדים לרשותו, כדי לחלק את האוויר והעבירות, אבל זה לא יספיק. הגארדים יצטרכו להקריב עבירות ולעזור בהגנה כדי למנוע מצב של התפרקות בסיום. אם מכבי תצליח להכריח את היוונים לזריקות מבחוץ, היא תקטין את האיום המסה ותסייע לצורך שלה לרוץ כשההגנה היוונית לא מאורגנת. צורך חשוב נוסף הוא לדעת את מי לשלוח לקו. כל אחד מהגבוהים של ינאקיס מתאים לעניין הזה, הפורוורדים והגארדים ממש לא.
מטרה: 25 זריקות ב-30% של אולימפיאקוס מ-3, עד 25 נקודות בצבע.
(צילום: יניב בן סימון, מכביפאנס)
מפתח מס’ 3: מעבר לקשת
כשם שיתרון מטחנת הבשר של היוונים פועל בהתקפה, הוא פועל באותה דרך גם בהגנה. חניכיו של ינאקיס מקשים מאד את החדירה לצבע, ולא מאפשרת תנועה בתוכו. פירוש הדבר הוא חדשות רעות לפישר ואליהו, שעושים את מירב הנקודות שלהם כתוצאה מתנועה ללא כדור. על מנת שההגנה היוונית תפתח, מכבי חייבת להביא למשחק הזה יכולת קליעה משמעותית מבחוץ. ציבונה זאגרב עשתה זאת בשבוע שעבר עם 10 שלשות ב-47%. זה, כאמור, הספיק לה בשביל לנצח.
על אף שברשותה סגל מלא בקלעים קטלניים פוטנציאלית, מכבי לא עשתה עד כה מספיק על מנת להוציא מהם תוצרת. מרכוס בראון אמנם זכה לתרגילי פינוי בסיסיים, אך זה לא מספיק. במשחק הזה מכבי תזדקק לכל הכלים שלה מהטווח הזה: בראון, סימונס, וכן… גם דרק שארפ. יכול להיות שגם התחייה המחודשת של הקפטן הכל יכול של מכבי מול נהריה, לא היתה מקרית. מכבי חייבת לייצר נקודות ממהלכי פינוי מהירים של קלעים. אין הרבה שחקנים באירופה שמסוגלים לעשות זאת ביעילות של שארפ. תרומה חשובה במפתח הזה תהיה גם לבורשטיין ולארויו, היכולת של מכבי להפיק מעצמה יותר מחוץ לקשת, עשויה להיות ההבדל בין ניצחון להפסד במשחק הזה.
מטרה: 9 שלשות לפחות ב-40%
(צילום: יניב בן סימון, מכביפאנס)
מכבי ת”א - לה מאן: המפתחות לניצחון נובמבר 6, 2008
מאת ilankap ב : כללי , הוסף תגובהבכדי לנצח את לה - מאן מכבי צריכה להמשיך לרוץ,בעיקר כדי להשיג סקור גבוה. הצהובים יהיו צריכים להיות גם דומיננטים מאד מתחת בצבע ולצבור שם הרבה נקודות, לעשות ככל הניתן כדי לעצור את הסקוררים דוואיק ספנסר ומידענו דיוויד בלות’נטאל, שאת יכולת הקליעה שלו הקבוצה כבר מכירה טוב מאד.
מפתח מס’ 1: סקור גבוה
סביר להניח שכמעט בכל משחק בית העונה, נראה את המפתח הזה חוזר. הצהובים באים לידי ביטוי טוב הרבה יותר במשחק הריצה, ועם הדחיפה של הקהל הביתי בהיכל, הנשק הזה יכול להיות קטלני מול כל יריבה. לה מאן היא מסוג הקבוצות שמחסום הניקוד הוא קריטי עבורן. הקבוצה לא עברה את רף 80 הנקודות באף משחק העונה, ומנגד הקבוצה היחידה שקלעה נגדה העונה את הכמות הזו (מלאגה), גם ניצחה אותה. דקות של כדורסל מהיר וסוחף, כמו מול אבלינו, עשויים להיות קטלניים עבור קבוצה כמו לה מאן.
לה מאן היא קבוצה שמתבססת בעיקר על קו שחקני החוץ שלה (עוד נגיע לזה בהמשך). הצרה בסיפור הזה היא שהספסל שלה קצר מאד בעמדות האלה. לכוכבים, וספקי הנקודות העיקריים אין מחליפים. מכבי צריכה לייצר כמה שיותר לחץ על הגארדים הצרפתים. לחץ על הכדור, עשוי להוליד חטיפות שיובילו למתפרצות קלות, ובנוסף לעייף את שחקני המטרה של לה מאן. ככל שמכבי תצליח לייצר יותר נקודות בדרך הזו, היא תמנע מהצורך להתקיף מול הגנה מסודרת, שם נראה עדיין קושי ביכולת ייצור הנקודות. מטרה: 85 נק’, לפחות 14 במתפרצת
מפתח מס’ 2: שלישיית הקסם
שלושת שחקני המפתח של לה מאן, נמצאים כולם בקו האחורי של הקבוצה. מדובר ברכז האמריקאי, בריאן צ’ייס, ובקלעים, דוואריק ספנסר, ומיודענו, דייויד בלות’נטאל. ביחד שווים השלושה לא פחות מ-51% מנקודות הקבוצה ביורוליג (46% בליגה הצרפתית). התלות העצומה של לה מאן בשלישייה הזו, היא גם נקודת התורפה שלה. לה מאן בנויה רובה ככולה על פורוורדים אתלטיים ומהירים, אולם מתקשה להפיק מהם תרומה מספקת של נקודות. ציבונה זאגרב סימנה את השלישייה הזו בשבוע שעבר, והתמקדה בהורדת כמות הנקודות שלהם. בסיום הערב היא יצאה עם ניצחון חוץ חשוב באמתחתה.
ספנסר ובלות’נטאל הם צמד קלעים עם פוטנציאל קטלני. הם לוקחים כמות זריקות כפולה מיתר שחקני הקבוצה, והרכז, בריאן צ’ייס, מחפש אותם כמעט בכל הזדמנות. בשבוע שעבר ראינו מספר טעויות של מכבי בעזרה בהגנה על הקלעים. הפעם יצטרכו הצהובים לבחור היטב את השחקנים שמהם ניתן לעזור. לא ניכנס כאן לשמות ספציפיים, אבל המגמה הכללית תצטרך להיות עזרה מהשחקנים הגבוהים. אם מכבי תצליח להוריד בצורה משמעותית את כמות הנקודות של הקלעים, לה מאן תאבד את הנשק החשוב ביותר שלה בהתקפה.
מטרה: ספנסר + בלות’נטאל + צ’ייס = 25 נקודות
מפתח מס’ 3: הולכים פנימה
לא בכל שבוע תפגוש מכבי קבוצת יורוליג ללא מסה משמעותית בתוך הצבע, לה מאן היא בדיוק קבוצה שכזו. בשני משחקיה ביורוליג עד כה, היו גבוהי היריבות המרוויחים הגדולים. השחקנים המצטיינים של מכבי במשחקים הראשונים ביורוליג, הם דווקא שחקני הפנים. אליהו, פישר וגרין ישמחו לדעת כי גם הפעם יהיו להם הרבה הזדמנויות לייצר נקודות, הם פשוט צריכים להמשיך לנוע ולהראות את עצמם לאחרים. הגבוהים הצרפתים אמנם אתלטים, אבל לא ממש מתאמצים להזיז רגליים בהגנה.
אבל לא רק הגבוהים אמורים להנות מהחסרון בצבע של הצרפתים. מעט מדי פעמים העונה ראינו את הגארדים הצהובים הולכים עד הטבעת, וחבל. בראש ובראשונה משום שהאחוזים בזריקות קרובות לסל, גדולים מהזריקות מחוץ לקשת, אבל גם משום שלא בכל שבוע מכבי תפגוש קבוצות “רזות” שכאלה. לקראת המפגשים עם הקבוצות המובילות בבית, רצוי מאד מבחינת מכבי לפתח את היכולת של הגארדים לייצר נקודות גם בחדירה לסל. אלמנט חשוב נוסף הוא ריבאונד ההתקפה. לה מאן משאירה ליריבות שלה כמעט 10 כדורים בממוצע מתחת לסל שלה, יהיה ממש לא מנומס לא לנצל את זה לנקודות קלות.
מטרה: לפחות 35 נקודות בצבע