ניצחנו, לא? אוקטובר 12, 2008
מאת אור בליימן ב : מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , 2תגובותלקום בבוקר כזה ולקרוא משהו טוב על הנבחרת הבוגרת שלנו יהיה אתגר. בינתיים, את הנבחרות החלשות אנחנו מנצחים בחוץ, ועוד לא הפסדנו לגדולות. אפשר לתת אינספור ביקורות על הדרך והרמה שאנחנו מציגים אבל בשטח - שוויץ כרגע בעמדת ניחות לידנו ואנחנו עומדים פנים אל פנים מול היוונים במאבק על ראשות הבית. אפשר יהיה לחרוג היום מעט מהמנהג של צליבה בחוצות העיר בשביל להסתכל אולי באספקט שונה על המאורעות מסביב לנבחרת.
נבחרת ישראל בכדורגל ממשיכה לא להרשים, להגרר למשחק של היריבה אבל מעל לכל - ממשיכה להוציא את התוצאה הסבירה, אפילו אם היא לא משפרת בצורה דרסטית את מאזן השערים. נכון, בקמפיינים האחרונים זה הוביל אותנו בחזרה למסכי הטלויזיה כדי לצפות במונדיאליורו מהבית, אבל בד בבד זה העלה אותנו לדרג ב’ באירופה והצלחנו ליפול על בית סביר ביותר במאבקים למונדיאל הנוכחי.
אם יבטיחו לי שנצליח להביא את עצמנו לרמת היריבות שלנו בכל משחק ולכבוש שער אחד יותר, קניתי. אחרי ארבעים שנות נדודים, קניתי.
המסירות בקו האחורי במחצית השנייה, והיו רבים שנעלבו מהדבר הזה, רצו להעביר מסר מסויים ללוכסמבורגים - “אתם רוצים להרוס את המשחק, גם אנחנו יכולים”. המסר הזה היה אמור למשוך את הלוכסמבורגים קדימה, אך בנבחרת שכחו שנבחרתם הצנועה של הלוכסמבורגים משחקת כדי לא לספוג מפלות, סיגנון שגם אנחנו לא מהססים להשתמש בו מפעם לפעם. אם זה היה משחק אחרון בקמפיין שלנו והעלייה שלנו למונדיאל היתה מובטחת - אז ניחא, לצערנו אנחנו צריכים כל שער כדי שישפר את מאזן השערים שלנו וכל דקה שעוברת משבשת לנו את התוכנית הזו, אבל ניצחון חשוב יותר מהפרש שערים צריכים לזכור זאת.
(בניון, לא משחק גדול)
כדי לפרוץ בונקרים צריכים להיות מהירים, צריכים להשתמש באגפים, צריכים עוד שחקן תוקף במקום קשר אחורי, ולא לאבד את הראש. נכון, כיאל ואלברמן נתנו משחק טוב אמש ואפשר לומר ש”תקענו את ההתקפה הלוכסמבורגית”, אך מקדימה השחקנים היו איטיים וסטטיים. אני בטוח שאם היינו יוצרים חוד מהיר יותר עם 3 קשרים תוקפים וברדה ובן סהר בחוד החנית, היינו מנצחים בצורה משכנעת יותר, אפילו שעומר גולן סחט פנדל וגם כבש שער - נגד נבחרת חלשה כזו כל אחד היה יכול לכבוש. ובכל זאת, צריכים להבין נקודה מסויימת - כדי לפרוץ בונקרים של נבחרות כאלו צריכים לשחק מאוזן והחלטי ושהקו האחורי ידחוף קדימה, לא לאבד את הראש בטקטיקה עם ארבעה חלוצים ובלם אחד. ההזדמנויות יגיעו, צריכים רק לנצל. אוסטריה נפלו אמש מול מערך דומה של איי פארו וגם שוויץ נפלו מול לוכסמבורג במשחק הקודם. הם איבדו את הראש, אנחנו ספגנו שער שיוויון ולא איבדנו את הראש ולכן ניצחנו.
פיפ”א הופכים אט אט לחובבי ציון של ממש. מלבד המקום ה-16 בעולם ישראל גם קיבלה את ההגרלה הכי נוחה בבית הזה מכל הנבחרות. כל החלשות בחוץ, כל החזקות בבית בסיבוב הראשון. אם נצליח להוציא תוצאות טובות לצד מעידות של הגדולות (כמו שוויץ למשל), כל מה שישאר לנו לעשות זה לנצח את החלשות בבית בסיבוב הבא, וזה אפשרי.
אגב, כל הנימה האופטימית הזו לא באה כדי להחליף או לטשטש את מה שצריכים לשפר בנבחרת הזו, ויש הרבה דברים. זה משחק אינספור שאנחנו סופגים בבעיטה חופשית למשל. לדודו אווט יש היסטוריה לא מעודדת בנבחרת עם בעיטות חופשיות. זו הנבחרת הכי קלה בביתנו ולכן מי שהצטיין במשחק הזה לא בטוח שיצטיין מול נבחרת חזקה יותר.
אנחנו צריכים גם לשים לב טוב טוב שהקרנבל היווני בבית הזה נמשך. שישראל משחקת רחוק מיכולת השיא שלה היא נראית עייפה ואיטית בבית הזה, פחות או יותר ברמה של שוויץ. יוון גם רחוקה מאוד מהשיא שלה, אבל היא מנצחת את כולן בהליכה. נראה כי היוונים הם רמה אחת מעל כל הנבחרות בבית הזה, ואם הייתי יווני הייתי משפשף את ידיי בהנאה. שתי נבחרות מהקלות ביותר שאפשר לקבל מהדרג שלהן, ועוד כמה נבחרות אלמוניות מאירופה. היוונים עוד לא ספגו שער והחטיפו בינתיים שמניית שערים.
(קוסטס קטסורניס - האימפרייה היוונית)
נכון, היכולת הזו לא תספיק מול נבחרות טובות יותר, אבל כבר אמרנו שבזמן האמת (לפני או תוך כדי משחק שספגנו גול או שניים) אנחנו משדרגים את היכולת שלנו כדי להיות שווים עם היריבה או מעט טובים יותר. בימים שהשמש זורחת בהם זה שווה מונדיאל - והיינו כחולמים.
אגב, ביקורות לא יחסרו היום, מי שרוצה לקרוא ביקורת ולחפש מעט דם כדי שיוכל להתחיל את השבוע עם חיוך על הפנים שיפנה לכל מקור מידע הבא ליד.
צנח לו מזלזל אוקטובר 8, 2008
מאת אור בליימן ב : כללי, מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , הוסף תגובהבעוד בנבחרת ישראל בכדורגל שלנו מדברים על הישג השיא המכובד של התברגות במקום ה-19 בעולם בדירוג פיפ”א (היום זה עתיד להתעדכן לטוב או לרע), גם אצל יריבתנו בצאת הצום מדברים על הישג השיא הגדול ביותר שלהם אי פעם.
הכירו נא את נבחרת לוכסמבורג.
לוכסמבורג היא מדינה זעירה בין צרפת, גרמניה ובלגיה המונה כחצי מיליון בני אדם. עיר הבירה שלה היא העיר לוכסמבורג והמדינה יכולה להתגאות בכך שיש לה את התוצר המקומי הגולמי לנפש הגבוה ביותר בעולם.
במובנים של כדורגל, לוכסמבורג נחשבת לאחת מהנבחרות החלשות ביותר כיום המשחקות ביבשת אירופה, אך זה לא מנע מהם לעשות את המשימה הבלתי אפשרית ולנצח את אחת מן המתמודדות על ראשות הבית שלנו במגרשם הם בתוצאה 2-1, דבר אשר יפגע קשות בסיכויים של שוויץ, המארחת של המשחק, להתברג במקומות הראשונים בהמשך הטורניר.
את הנבחרת של לוכסמבורג מאמן גיא הלרס - שחקן עבר מהמפורסמים ביותר לדורות שיצאו מלוכסמבורג והוא שיחק במץ הצרפתית ובסטנדארד ליאז’ של טועמה, שם רשם את מספר ההופעות הרב ביותר לשחקן במועדון אי פעם והצליח לרשום ברזומה שלו גביע ואליפות לפני שפרש ממשחק פעיל בשנת 2000. להלרס 55 הופעות בנבחרת לוכסמבורג כשחקן ושני שערים. אגב, אחד מן השערים שלו הובקע בניצחון הסנסציוני של נבחרת לוכסמבורג לפני למעלה מעשור במוקדמות יורו 96′ נגד נבחרת צ’כיה בשנת 1995, אותה צ’כיה של נדבד ופובורסקי שנעצרה רק בגמר מול הנבחרת הגרמנית החזקה.בשנת 2000, כאמור, כאשר פרש ממשחק החל הלרס להשתלב בין סגל המאמנים של הנבחרת הלוכסמבורגית וקיבל עליו את התפקיד של מאמן הנבחרת בשנת 2004.
(גיא הלרס - הקים נבחרת צעירה)
אם נמשיך את ההיסטוריה של הנבחרת הצנועה של לוכסמבורג נוכל לראות כי בין השנים 1995, מאז הניצחון על צ’כיה, ועד שנת 2007 היא לא הצליחה לנצח ואף לא נבחרת אחת במשחקים במסגרת טורניר רשמי, ובכך צנחה למקום הנמוך ביותר שלה מאז ומעולם בדירוג פיפ”א והוא ה-195 בשנת 2006. במוקדמות היורו האחרון הצליחה לוכסמבורג לרשום לזכותה סוף כל סוף ניצחון רישמי ראשון לאחר הפוגה ארוכה של 12 שנים. בלארוס, היום כוח עולה באירופה, ספגה את ההפסד 1-0 משער ניצחון של אלפונס לבק, האחראי לשער הניצחון גם במשחק מול שוויץ.
ואם בנבחרת שוויץ עסקינן, הדבר מחזיר אותנו למשחק האחרון של נבחרת לוכסמבורג בחוץ מול נבחרת שוויץ. הלרס בנה נבחרת צעירה שתתגבש ותרוץ מעתה והלאה מספר קמפיינים, ואת הפירות הוא כבר קטף מול השוויצרים. המגן ג’ף שטראסר בן ה-34, הכוכב של נבחרת לוכסמבורג המשחק במץ הצרפתית שם שיחק, כאמור, גיא הלרס, כבש בבעיטה חופשית אדירה בדקה ה-27. את שער השיוויון הזמני כבש קופו, אותו שחקן שכבש את השער השני של שוויץ בר”ג, בדקה ה-43. לקראת סיום המשחק הראו הלוכסמבורגים קבל עם ועדה כי אין מקום לזלזל בהם כאשר הוציאו תרגיל בעיטה חופשית מצויין מרגליו של שטראסר אשר בישל כדור נהדר ללבק והשאירו לבד מול השוער השוויצרי, ולו נשאר רק לגלגל לפינה בדקה ה-87 ולקבוע את תוצאת הסיום - 2-1 ענק ללוכסמבורג. אגב, השוער ג’ונתן ג’וברט בן ה-29 נתן משחק ענק בשער הלוכסמבורגי.
ומה בחזית הישראלית? ישראל נפגשה עם הלוכסמבורגים 5 פעמים וניצחה בכל החמישה. המשחק האחרון מול הלוכסמבורגים במסגרת הטורנירים הבכירים היה לפני למעלה מעשור בשנת 1997 במוקדמות גביע העולם בצרפת 1998, שם פגשנו את לוכסמבורג של שטראסר וגיא הלר, ששיחקו בצוותא בנבחרתם, למשחק חוץ וניצחנו 3-0 משערים של איציק זוהר (צמד) וטל בנין. במשחק הקודם למשחק זה, שנערך בדצמבר 1996 באיצטדיון ר”ג, הנבחרת השכילה לנצח 1-0 קטן משער של אלי אוחנה.
לשמחתנו הרבה, שטראסר יחסר לנבחרת הלוכסמבורגית בגלל כרטיסים צהובים. פרט לכוכב הלוכסמבורגי הזה, משחקים בנבחרת עוד שלושה שחקנים המשחקים כדורגל מקצועני. ג’יל בטמר הקשר המבטיח בן ה-19 המשחק בפרייבורג הגרמנית, מאריו מוטש, עוד קשר, בן ה-24 המשחק באראו השווצרית ולארס גרסון, הקשר האחרון בחבורה, שהוכתר לכוכב הצעיר של הנבחרת והוא בן 18 ומשחק בקבוצת קונגסבינגר מהליגה השנייה בנורבגיה. כל שאר השחקנים בנבחרת הצנועה הזו הם שחקנים חצי מקצוענים ובינהם אפשר למצוא סטודנטים ובעלי תפקידים שונים לצד משחק הכדורגל.
(ג’ף שטראסר - יחסר ללוכסמבורג)
הנבחרת שלנו חייבת לנצח את הנבחרת של לוכסמבורג בכל הרכב שלא יבחר, אנו עולים עליהם בכל פינה ועמדה במגרש. לעומת זאת, קיבלנו בקמפיין הזה מספר סטירות לחי וכדאי שנתעורר מהן ולא נעלה אדישים למשחק. שוויץ כבר הספיקו לספוג מהם מפלה כואבת, ואין צורך לספק להם עוד סיבה למסיבה.
לסיום - השערים של לוכסמבורג מול שוויץ:
http://www.youtube.com/watch?v=OiYzp9g1ggM
חתימה טובה.
תחליף ראוי ספטמבר 11, 2008
מאת אור בליימן ב : כללי, מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , הוסף תגובהבהמשך ישיר לשבוע הקודם בקמפיין מוקדמות אליפות העולם 2010, היו אלה המחליפים שהביאו לשינוי הגדול והתפניתי בנבחרת ישראל בכדורגל. לדאבונינו הרב, גם ברדה וגם בן סהר וגם קולואטי נמנעו מלשחק במשחק הזה, והכל מדברים שוליים. הראשון מקילקול קיבה והשני מצינור ניקוז מים עת שעוד שיחק, קולואטי היה פצוע מבעוד מועד, וכך נשארנו עם חלוץ בודד ופחות מהיר וטכני במגרש ובן שושן אחד קר מחוצה לו.
אין ספק כי הניצחון הוא חשוב, ומוכיח שאכן יש לנבחרת אופי. הנבחרת הגיעה למשחק כפייבוריטית גמורה וחטפה שער אחרי שלושים וקצת שניות. לחזור לעניינים במשחק חוץ כה קשה מול נבחרת לוחמנית במגרש ביתי קשה כשלה, ועוד הכל במחצית הראשונה, ראוי לשבח גדול מאוד. טוב לדעת שהשחקנים נלחמים בשיניים ורואים את המטרה שלהם מול העיניים אם בדקה ה-90 ואם במשחק חוץ בפיגור מוקדם.
שאפו ענק לדרור קשטן שגם לא היסס להוציא את קוז’וקין החלש במחצית הראשונה ולהכניס במקומו את סבן המנוסה יותר שלמזלו הטוב ניצח לנו את המשחק. בכלל, ההגנה, להוציא את אווט היום, עשו לנו הרבה שקט נפשי. קינן במשחק טוב וגם בן חיים במשחק טוב להוציא טעות אחת עם החזרת הכדור הלא מוצלחת לכיוון אווט ומחצית שנייה פושרת יותר, אולי בגלל פציעה.
(סלים טועמה - שרף שטחים ללא הפסקה)
נראה שהמולדובים הגיעו מוכנים מאוד למשחק, והרבו לתקוף מהאגף של קוז’וקין במחצית הראשונה. חרב הפיפיות שלנו פעלה כנגדנו, וספגנו שער הישר מהאגף ההוא ונראה היה ששמואל פשוט לא מסתדר עם הקשר המולדובי המצויין סובורוב. אם איזושהי קבוצה בארץ מחפשת חיזוק זר לאגף, הוא נראה כחיזוק מצויין.
מה עוד שעטר אוהב לעבוד עם צעירים ולקדם אותם, קוז’וקין לא צריך לדאוג יותר מדי, בבית”ר הוא ישתלב אם ימשיך לעבוד קשה ולהוכיח את עצמו.
שני דברים העיבו על השימחה שלי המשחק הזה והם ראשונה - איבודי הכדור הסתמיים הנובעים ממסירות שאמורות להיות פשוטות - פס על הקרקע, משהו שעובדים עליו עם נערים שלומדים את עקרונות המשחק, משהו שאתה מצפה משחקנים ברמה נבחרת לעשות בצורה אוטומטית. שנייה - חוסר סדר ואירגון משווע, מאין פאניקה על כלום. במצב שבו רואים את בן חיים משמש כשחקן כנף שפורץ לכיוון המרכז כדי להגיע לניסיון בעיטה לשער (משהו שמצפים שבניון יעשה), או את טועמה יורד לרחבה ובולם שם עם גלישה שחקן יריב.
אני מצפה משחקנים ותיקים יותר כמו בניון או בן חיים או אווט לקחת מנהיגות ולגעור במי שצריך. אין סיבה להיכנס לפאניקה כה אסטרונומית. בניון כנראה היה עסוק בלהיות חלש היום ולאבד כדורים. אין צורך ליפות את זה, צריכים לקרוא לילד בשמו. הקישור שלנו כולו עבד קשה מאוד ובישל פעמיים ודאג להחזיר אותנו למשחק מחצית ראשונה אבל היה לא מדויק והפסיד כדורים רבים במסירות שלא מחוייבות מן המציאות, דגש על המחצית השנייה.
טל בן חיים יודע ואומר את זה בגלוי, ביכולת כזאת לא נעלה למונדיאל. חייבים להשתפר כי נראינו היום לא טוב, וזה נכון.
אם רוצים לחפש זהב בכל החול הזה שאכלנו וירקנו עד לשריקת הסיום של הספרדי, אפשר לשבח את סלים טועמה על מפגן אדיר של נחישות. הבחור מסטאנדרד שרף שטחים באגף שמאל שלו וניסה והשתדל ללא הרף. עלה להתקפה, ירד להגנה ואם נקבל אותו בכושר כזה גם במשחקים הבאים, אפשר לסמן ווי על האגף הזה.
גם מאור בוזגלו במשחק ראשון חשוב בישל פעמיים ועל זה מגיעים לו שבחים רבים. כמנגד הוא גם הרבה לאבד כדורים ולקח פעמים רבות החלטות לא נכונות (עוד כידרור מיותר או ניסיונות בעיטה שנבלמו בהגנה במקום מסירה לשחקן פנוי), ועל זה יש מקום לשיפור.
(תמיר כהן - הרבה נחישות ומאמץ, פחות דיוק. העיקר הניצחון)
דבר אחד חורה לי מאוד בהקשר לשחקנים, נראה כי באמת אין לנו תחליף ראוי לאלברמן לנבחרת, אף אחד אפילו לא מתקרב לרמה שהוא מסוגל להציג. אלברמן הוא מנוע, הוא משוכה ליריבים והוא מדויק. אוחיון הוא הטוב ביותר שיש לנו להציע כיום, אבל הוא לא טוב כגל אלברמן וכיאל בדרך להיות כזה, לפחות מבחינת פוטנציאל, אבל כרגע הוא לא מנוסה.
מה עשינו שנה שלמה?
אולי בחודש הקרוב, עד למשחקים הבאים, נוכל לעבוד ביסודיות על החסרונות שלא עבדנו עליהם במשך השנה הזו. אולי גם הליגה שתכנס לקצב תכניס עימה את השחקנים לכושר טוב יותר.
משחק הבא דוידוביץ’ יהיה מוכרח לפתוח בשער. מבחינתי, שני השוערים הללו ברמה גבוהה מאוד ותמיד העדפתי את אווט בשער כי הוא שיחק ברמה גבוהה ביותר והיא הליגה הספרדית. כיום, אווט לא משחק סדיר ולאט לאט רואים זאת בשטח. הידיים פחות בטוחות וזה ימשיך כל עוד לא ישחק, ועוד חודש בלי משחק, דוידוביץ’ לא יהיה צריך אלא יהיה חייב לפתוח בשער.
עומר גולן הוא אדם מאוד סימפטי, הוא גם יודע לכבוש יופי מתוך הרחבה או מהגבהות לרחבה, אבל במשחק הנבחרת הייתי מעדיף לראות מישהו מהיר יותר וחזק יותר שכל הזמן בתנועה.
שראיתי לראשונה את בן סהר בנבחרת הבוגרת (וגם הצעירה) התלהבתי מאוד. בן סהר היה תמיד, אבל תמיד בתנועה, עם הכדור או בלעדיו. לא האמנתי שיש שחקן ישראלי שבאמת מסוגל לעשות את זה. זה מה שמחנכים באנגלייה, בלי זה אתה לא חלוץ, וכך זה נראה בשטח ובנבחרת. כמה קיוויתי שבן סהר יבקיע היום ויבסס את מקומו כחלוץ המוביל בקמפיין הזה, ורק חוסר מזל גדול ביותר מנע זאת ממנו.
ברדה, איזו התקדמות מרנינה הוא עשה. משחקן בינוני מינוס אצל חיפה, לשחקן מוביל בהפועל תל אביב לבין החלוצים הטובים ביותר המשחקים כיום בליגה הבלגית. הוא מהיר והוא כמו בן סהר כל הזמן בתנועה. גם כאן ירד לי החיוך מהפנים ששמעתי שהוא לא ישחק היום עקב מחלה.
שלושה חלוצים בכירים, ועומר גולן שעובד קשה אחד, ונשארנו עם האחרון בלבד במשחק הזה.
למשחק הבא חייבים לזמן את תמוז. עושה רושם שהוא בכושר מצויין, הוא גם מהיר וגם חזק ויודע לעבוד עם הגב אל השער, שחקן כמוהו היה חסר לנו מאוד היום במשחק. צריכים לזמן גם את שפונגין במקום קוז’וקין ואם קשטן אוהב לקדם צעירים מבטיחים אז כדאי מאוד לשקול את קידומם של רחמים צ’קול, עומרי קנדה, יובל אבידור ושכטר בהזדמנות הראשונה. בן דיין חייב לשחק באגף שמאל וקשטן יכול לבחור את זיו או סבן לאגף השני מימין.
(קשטן - הרוח החדשה החליפה את החמסה?)
החדשות הטובות והמפתיעות ביותר כנראה בשנה האחרונה מגיעות היישר משוויץ, נבחרת שלא השכלנו לנצח בבית. מסתבר שהניסוי שנערך שם אמש אכן יצר חור שחור שבלע את הנבחרת המקומית. נבחרת לוקסמבורג, הממוקמת במקום ה-152 בעולם, זו שאמורה לשפר את מאזן השערים כביכול של הנבחרות האחרות, ניצחה בחוץ את אותה שוויץ בתוצאה 2-1. ההישג הטוב ביותר שלהם מעולם.
יוון, לעומתם, נראית הרבה יותר קטלנית. במשחק טוב ניצחו 2-0 את לטביה בחוץ כשגקאס המצויין מלברקוזן כובש צמד. שחקן מאוד מסוכן החלוץ הזה, עם שלושה שערים בשני משחקים כבר בקמפיין הנוכחי.
יוון מובילה את הבית הזה עם 6 נקודות ואנחנו מזדנבים מאחוריהם עם 4.
אגב, שתי הבעיטות שלנו לשער של המולדובים לא התלבשו לשחקנים ובכל זאת נשקו לרשת בצורה כזו או אחרת, אולי זו הרוח החדשה שדחפה אותם לכיוון השער, אולי.
נבחרת בונה קבוצה ספטמבר 7, 2008
מאת אור בליימן ב : כללי, מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , 2תגובותישראלי אוהב הרבה דברים, מוצרים בחינם למשל, וגם להתלונן - במיוחד שהוא משלם כסף על מוצר.
שהנבחרת משחקת, כל אדם בארץ אוהב להחליף את דרגות הרמטכ”ל שלו, ולהתפנות מניהול הצבא והמדינה לקבלת תעודת מאמן הנבחרת. וכן, שהעשן מתפזר מהמשחק, לתפוס את החרב או את היד המלטפת, ולהשתמש בה להנאתו הצרופה, כמובן שהדבר תלוי בתוצאה.
כך אולי פורקים את העול מעלינו, אם תירצו מאין סוג של כפרה, שכן אנו תמיד באים לאיצטדיון באיזושהי חוצפה ואמונה שאנחנו הטובים ביותר בעולם בכדורגל, ובדר”כ - מתבדים.
בתור אחד ששילם סכום כסף נכבד, אין סיבה להתנהל בצורה שונה. יש בתוכי סוג של נחמה, אבל ביקורת חריפה על התנהלות העניינים אמש.
מעל לכל דבר שאציין בהמשך כתיבתי, נושא אחד כואב לי במיוחד. משחק ראשון, קמפיין ראשון, תקוות חדשות ישנות ורק דבר אחד נשאר בבית - ההתלהבות של השחקנים. להגיע לנבחרת ולשחק בלי התלהבות ומחוייבות? זה כואב לי יותר מאשר כל דבר אחר. רק בניון דאג לדחוף את השחקנים פה ושם, וגם טל בן חיים דאג לתמוך בחבריו החשוכים. הבריטים מאוד חביבים אלינו, גם השאירו לנו נקודות בארץ בכדורסל וגם אימצו לנו את אותם השחקנים המהווים שלד בנבחרת, ברכותינו אליכם.
כעת, מי שמע על נבחרת הלוקחת שחקנים, בוחנת אותם ומוכיחה לקבוצות כי אולי יש בהם פוטנציאל ושווה להשתמש בהם?
כל אחד מאיתנו יכול להעלות מעין גיחוך קטן, שכן שחקן צריך לעבוד קשה מאוד בקבוצתו, להתקדם, לתפוס מקום בהרכב, לשמור על יציבות ואז להגיע לנבחרת וזה במידה והוא מרשים מיתר שחקני המדינה שצריכים לעשות בדיוק את אותו הדבר. כנראה בארץ לא שמעו על זה.
קוז’וקין, עמית בן שושן וחברים רבים וטובים אחרים כבר עברו בהרכב הראשון שלנו למרות שלא ראו דשא בליגה. בלי לראות דשא, לקפוץ ישר לזירה הבינלאומית זו מעין חרב פיפיות. מצד אחד הרצון העז להצליח, מצד שני החוסר ניסיון והרצון לעשות כמה שפחות טעויות. כיצד זה היה נראה אמש מבחינת קוז’וקין? לא עשה טעות שגרמה לשער או להתקפה מסוכנת, אבל גם לא עבר את החצי ומיהר להפטר מכדורים שהגיעו אליו לרגל.
(בן סהר - הבריטים הם עם נחמד ביותר)
אמש, ללא כרטיסים אדומים, המשחק החל כאשר עשרה התמודדו מול עשרה, בזמן שעומר גולן והאקן יקין לא תרמו כלל וכלל להתנהלות המשחק. ההבדל היחיד הוא שאותה רוח רפאים שוויצרית יודעת לקחת כדורים חופשיים, ותסריט פינלנד חזר לי מול העיניים. אבל היה הבדל בין פינלנד למשחק אמש - אנחנו עברנו לשחק במחצית השנייה ב-11 שחקנים, בעוד שהשוויצרים נשארו עד לדקה ה-75 בעשרה, עד אז כבר הספקנו להבקיע שער וללחוץ אותם בחזרה לשערם הם. ואיזה מזל שפריי וסנדרוס לא שיחקו. קופו היה כבד עד מאוד, עם החדות של פריי היינו סופגים במתפרצות השוויצריות, ואולי אם סנדרוס היה משחק היה יותר אירגון מבחינתם בהגנה בדקות הסיום של המשחק- אבל אלו כבר מים מתחת לגשר.
התפקוד של השחקנים במשחק אתמול היווה עוד סימן שאלה גדול. בניון לא שיחק אמש במרכז הקישור הקדמי, רק כאשר הבליח איזושהי גיחה למרכז המגרש הצלחנו לכבוש שער. רוב המשחק ניסינו לשלוח כדורים ארוכים, שעשו חיים קלים מאוד להגנה הגבוהה והחסונה של שוויץ. בסוף המשחק קיבלנו מעט שכל ושני כדורים על הקרקע מצאו את יעדם. הפלא ופלא, כדורגל עובד שמשחקים נכון, חבל שאי אפשר ליישם את זה מין ההתחלה.
עומר גולן היה אמור לשחק מעט מאחורי החלוץ, אך ברוב דקות המשחק עמד במרכז המגרש וניסה לשמש, בחוסר הצלחה משווע, כקשר. מין איידור גודיונסן השני. על זה עבדנו במשך שנה שלמה?
רוח חדשה, רוח ישנה - אלו הדברים שראינו אמש. השוויצרים נראו בדיוק כמו שציפינו שיראו - הגנה יציבה, קישור סביר והתקפה מחוספסת. הם עלו במערך צפוי, התנהלו בצורה צפוייה ורק אנחנו לא הצלחנו להפיק מכך תועלת. שני כדורים חופשיים, שני שערים. אלו דברים שעובדים עליהם באימונים ללא הרף, דברים שלא מצפים שיקרו במשחק לנבחרת, אולי לפני 15 שנה. ובכל זאת, יש סוג מסויים של אופי על השחקנים, עם כלהלחץ של הקהל והמשחק הראשון, לחזור לשיוויון דרמטי? חצי נחמה מתוקה.
הנבחרת השוויצרית של אמש, בלי הכוכבים פריי וסנדרוס, לא יותר גדולה מאיתנו. ממבט חטוף על המשחק של יוון, הם גם סבירים ביותר, ומה איתנו? אנחנו לא ברזיל אבל עם ציפיות כאלו. צריכים וחייבים להוציא את כל הנקודות משאר הנבחרות שמשחקות איתנו בבית, כי בבית הפנימי בין שלושת הגדולות אנחנו כבר בפיגור של שתי נקודות, אולי נמשיך לטפס בדירוג פיפ”א למקום הראשון בקצב הזה… אולי.
אז, מה אתם אומרים, לצחוק או לבכות אחרי ליל אמש? מאמן אחד ישראלי מרוצה מתיקו ביתי, מאמן שני אדום מאוכזב מתיקו חוץ.
מולדובה, שתארח אותנו ברביעי, הפסידה אמש ללטביה בבית 2-1. היא תבוא למשחק כחיה פצועה ותסרב להפסיד פעמיים בבית. משחק מסוכן מאוד, למרות שאנו טובים מהם בכל פינה ופינה במגרש. הדחיפההמסויימת שקיבלנו בדקות הסיום אתמול חייבת לבוא לידי ביטוי החל מהמשחק ביום רביעי, הבית הזה לא מאיים יתר על המידה כבתים האחרים בטורניר, מצד שני, אנחנו לא גדולים כמו שאנחנו מנסים להצטייר, ואולי גם לא קטנים כמו שאנחנו מנסים להצטייר, תקווה קטנה להמשך.
נכשלנו בהסברה? נבחרת ישראל מול נבחרת שוויץ ספטמבר 4, 2008
מאת אור בליימן ב : כללי, מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , הוסף תגובהשורו הביטו וראו מן מחזה שכזה, צלחנו בהסברה. ישראל, חרף ההפסד המביש לפינלנד, טיפסה למקום ה-19 בעולם בדירוג הכללי של פיפ”א. הישג השיא שלנו אי פעם, טוב יותר מנבחרת שנות ה-2000 שלנו שכללה את ברקוביץ’, רביבו, נמני, אבוקסיס, מזרחי, בנין, בנאדו, חרזי ושות’. כיצד הפכנו את פיפ”א להיות חובבי ציון וכיצד ישראל מקדימה נבחרות כמו גאנה, מצרים, חוף השנהב, מקסיקו, שבדיה ואפילו דנמרק?
כנראה שאלו לא המדים החדשים שסידרו לנו את המיקום החדש, מסתבר שהריצות הסבירות שעשינו בשני הקמפיינים האחרונים, כרגיל ללא העלייה, שיפרו את מצבנו פלאים בדירוג. שוויץ, למשל, ירדה בדירוג עקב הפסדים שספגה, לאחר ששובצה אוטומטית ביורו האחרון. אם נצליח להמשיך במגמה הזו, נזכה להשתבץ לבית סביר יותר כנבחרת בדרג השני גם ליורו הבא, ואולי עם זאת נוכל גם לעשות עלייה היסטורית ליורו, אבל בואו לא נקדים את המאוחר.
בשבת הקרובה מצפה לנו המכשול הראשון, ואולי גם האחרון, בשאיפות שלנו לעלייה למונדיאל באפריקה.
אם להיות כנה, ביום רגיל אנחנו שווים מעט פחות משוויץ, אך ביום שבת זה לא יהיה יום רגיל.
מלבד העובדה שאנו מארחים אותם למשחק בבית, שם לא הפסדנו זמן רב (מלבד הפסד אחד מעיק לקרואטיה שסתם את הגולל לשאיפות שלנו ליורו האחרון), אפשר לומר כי תפסנו את שוויץ ברגע הכי פחות אידיאלי מבחינתם - שני השחקנים החשובים ביותר בנבחרת האדומה לא ישחקו, והם אלכסנדר פריי ופיליפ סנדרוס.
אם שואלים אותי, פריי הוא השחקן ממנו אני חושש, או יותר נכון חששתי ביותר נכון למשחק הזה. לשמחת דרור קשטן, הוא לא ישחק בשבת. פריי הוא מסוג הסקוררים שמוביל את הנבחרת שלו קדימה, כמו אדוארדו בקרואטיה או אפילו רובי קין באירלנד. גם סנדרוס, שעבר באחרונה למילאן, יכול היה להוות מכשול ענק בהגנה היציבה של שוויץ, אך איננו.
(אלכסנדר פריי, הוא לא יהיה שם, אנחנו כן)
במבט מלמעלה על ההרכב השוויצרי הפוטנציאלי, אפשר לומר כי הם בעלי הגנה יציבה, קישור סביר וחוד איטי ולוקה. נכון מאוד, תפסנו אותם כאשר הם מחוספסים מאוד מקדימה - זו האמת. שוויץ תעלה למשחק כאשר היא בבעיית חלוצים גדולה, גם החלוץ הצעיר שלהם דרדיוק נפצע ונטש את הנבחרת ובמקומו הובא שחקן ותיק נוסף בדמותו של לסטרינלי בן ה-32 מהליגה השוויצרית. לסטרינלי יחבור להאקן יקין בן ה-31 שעדיין לא שיחק משחק ליגה אחד בקבוצתו בקטר ובליס קופו בן ה-33, והם ביחד ישלימו את החוד החיוור של השוויצרים.
אך לא הכל ורוד מבחינתנו. לנבחרת שלנו יש מצוקת מגנים גדולה, בעוד שהשחקן החם ביותר של שוויץ הוא טרנקילו ברנטה מלברקוזן הגרמנית. ברנטה ידוע כשחקן טכני ומהיר מאוד באגף, והוא עתיד לעשות למגנים שלנו, יהיו אשר יהיו, כאב ראש גדול. השחקן ינצל כל חור בהגנה, ויוציא מתפרצות מהירות.
הנבחרת השוויצרית תכלול גם את ליכטיינר מלאציו, דג’ורו מארסנל ומאנין משטוטגארט בהגנה, יחד עם בהרמי מווסט האם והוגל מבאזל בקישור.
כל הסימנים מראים כי השוויצרים יאלצו לעלות במערך של 4-4-1-1, כאשר האקן יקין ישחק מתחת לקופו בחוד.
ומה איתנו? כאב ראש בשער, בעיית מגנים ומנגד שפע של חלוצים וקשרים בכושר טוב.
השאלה הגדולה ביותר היא מי יפתח בשער. ייתכן שקשטן ישמור אמונים לאווט ויתן לו לפתוח, אני עדיין מאמין שאפודת השוער הראשון חייבת להגיע לשחקן שמשחק שוטף. בימים רגילים אכן אווט אמור היה לקבל את אותה האפודה שכן הוא משחק ברמות גבוהות הרבה יותר מאשר דוידוביץ’, אך כיום דוידוביץ’ חייב לפתוח בשער. מעט מוזר שבנבחרת ישראל כיום יש “שלום קר” בין שני שחקנים. האם מקובל על הצוות המקצועי ששני השוערים הבכירים שלנו לא מדברים זה עם זה? איך אפשר לקרוא לאוהדים בלב שלם לבוא ולעודד את הנבחרת כי כולם ביחד כאשר מתחת לפני השטח לא באמת כולם ביחד?
נוכחנו לראות כי דוידוביץ’ שומר לעצמו הרבה בתוך הלב ואולי יפרוש במידה ולא יקבל את הסיפתח בשער, ואני מהרהר - אין זה מספיק כבוד ללבוש את מדי נבחרת ישראל? מה זה חשוב אם אתה שוער עשירי או בלם עשרים?
בהגנה יש לנו את בן חיים שמצא את עצמו בהרכב הפותח של קבוצה שאפתנית בפריימר ליג וסטרול שנמצא בכושר טוב בליגה הבלגית לאחר שעונה שלמה היה יציב במכבי נתניה. בעמדת המגנים אפשר לומר כי בן דיין נמצא בכושר טוב בדיוק בזמן, אולי היחיד במכבי נתניה שנראה טוב, וזה חשוב מאוד לנבחרת. אליו כנראה יחבור חברו לקבוצה קלמי סבן, למרות שלדעתי יואב זיו היה צריך לפתוח בעמדה הזו, או לחילופין היו צריכים להזמין את קנדה למשחק מול פינלנד ואז לתת לו את המפתחות בעמדה הימנית במידה וזיו יהיה רחוק מכושרו הטוב.
בקישור נוצרה בעיה, אלברמן נפצע. אין כיום ישראלי אחד שמתקרב ליכולת שהוא מספק בעמדה הכל כך חשובה במרכז המגרש. במידה ולא ישחק, כיאל כנראה יעלה במקומו וישחק לצד תמיר כהן שמפגין יכולות טובות מאוד בנבחרת. הנקודה הבאה החשובה ביותר היא - בניון חייב בכל תוקף לשחק במרכז הקישור הקדמי ולא באגף. שם הוא בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. אנחנו צריכים יוסי טוב כמו שרק הוא יודע להיות מול שוויץ. באגפים יהיה אפשר לשים את ברדה, בוזגלו או טועמה כאשר חלוץ החוד יהיה כנראה קולואטי ובן סהר מחליפו.
הנבחרת צריכה, וכנראה תעלה במערך של 4-3-3, כנראה בהרכב הזה:
אווט (דוידוביץ’) - בן דיין, סטרול, בן חיים, סבן (זיו) - כהן, כיאל (אלברמן), בניון - ברדה, טועמה (בוזגלו) - קולאוטי.
יש לנו את כל הכלים לנצח את השוויצרים, ובדרך כלל ישראל פותחת מצויין קמפיינים שמשאירים טעם של עוד להמשך. על ההמשך לא נדבר, כי אולי הפעם… אולי…