אוי ברצלונה ברצלונה ספטמבר 14, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ספרדי, כללי , תגובה אחת עד כהימים לא קלים עוברים על אוהדי הקבוצה הקטלונית והמאמן פפ גוארדיולה. לאחר איוורור הסגל, שיחרור הותיקים, קניית החדשים והשלמת המערך עם קידום הצעירים, היה נדמה כי זורם אוויר חדש בכיוון האוינגודה דיאגונל, הדרך הראשית החוצה את ברצלונה ומובילה לקאמפ נואו, איצטדיונה הביתי.
שושלת רונאלדיניו תמה סופית הקיץ.
2006 היתה שנת החגיגה של ברצלונה. לאחר עונה קודמת מוצלחת עם אליפות, לאחר 6 שנים עקרות, וביסוס מעמדו של רונאלדיניו כפרש המוביל את הליגיון הקטלוני (ועוד כמה משחקים זכורים כמו המותחן מול צ’לסי), הגיעה העונה המופלאה והשיא של הדור ההוא - בארסה שטה לאליפות שנייה ברציפות וזכתה בגביע הנכסף של ליגת האלופות לאחר 14 שנים ותור הזהב של תחילת שנות ה-90 עם אותו הגוארדיולה המאמן כיום בצד השני של הקווים, סטויצ’קוב, קומאן, זוביזרטה ויוזביו. הכל היה ורוד מבחינת הכחולים סגולים, החגיגות היו בעיצומן. שהמסיבה תמה הגיעו השנים הרעות - הקטלונים הודחו מכל מסגרת גדולה אפשרית, רק בכדי לראות את הבלאנקוס בסוף העונה זוכים בתואר. רייקארד מתח ביקורת גדולה מאוד על כוכביו ועל יכולתם הירודה, הביקורת התמקדה רבות סביב רונאלדיניו ואטו, היה ניתן להרגיש כי חייב להתבצע שינוי כלשהו.
העונה הקודמת חתמה בעצם על השינוי המתבקש - רונאלדיניו נפצע, החיוך המפורסם החל להעלם ואיתו גם הלהבה הקבוצתית שהובילה את הקבוצה לפסגת אירופה. בארסה הודחה בחצאי הגמר של הגביע הספרדי על ידי ולנסיה, הזוכה המאכזבת בליגה של אותה העונה וליגת האלופות על ידי השדים האדומים, הזוכה הלא מאכזבת של אותה העונה עם דאבל מצויין. לאחר ההפסד המביש לריאל מדריד, האלופים בשנית, 4-1 - מחליט יושב הראש חואן לאפורטה כי המאמן רייקארד לא ימשיך עוד עונה בקבוצה מקטלוניה.
ואכן, הקיץ הזה התפרק הדור הגדול של רונאלדיניו סופית כאשר רייקארד עוזב את עמדת המאמן ובמקומו מוקפץ מקבוצת המילואים של ברצלונה פפ גוארדיולה כדי לתפוס את המקום. דקו עוזב לצ’לסי, תוראם פורש ממשחק פעיל וזאמברוטה לוקח את רונאלדיניו והם עוברים לאיטליה לשחק במדי מילאן.
(דקו עם המדים החדשים - הדור של רונאלדיניו התפזר בין כל קבוצות אירופה)
לקבוצה מגיעים בקול גדול השחקנים שאמורים לעשות את השינוי הגדול. המגן הברזילאי המצויין דני אלבס וסיידו קייטה מסביליה, אלכסנדר חלב מארסנל וקסרס מויאריאל. הכל היה נראה ורוד במשחקי האימון, אפילו גודיונסן כבש. המשחק הראשון במסגרת מחייבת בבית נגמר בתוצאה משכנעת מאוד, 4-0 על ויסלה קראקוב מיודענו עם תצוגה תכליתית של הקמרוני סמואל אטו עם צמד שערים ועוד דיברו על כך שהוא היה עתיד לעזוב את הקבוצה אך גוארדיולה לא הסכים לכך והבטיח לאטו שהוא יהיה חלק אינטגרלי מבארסה העונה.
לאחר מכן הגיעה נורת האזהרה הראשונה, משחק החוץ בגומלין מול ויסלה הסתיים בהפסד מר לקטלונים 1-0 משער קלבר. היכולת הלא משכנעת נמשכה גם בליגה, וכאשר כולם מצפים מבארסה המחודשת לקרוע רשתות במשחק הליגה הראשון, הגיעה נומנסיה הצנועה וניצחה 1-0 בביתה משער של מריו. השחקנים קיבלו הפסקה מן הקבוצות וחזרו לנבחרת לאחר קיץ מתיש בו זכתה הנבחרת הספרדית בתואר. אמש, חזרו השחקנים לכר הדשא לאיצטדיונם הביתי במטרה אחת ברורה - להשיג ניצחון ראשון מול סאנטנדר לעיני הקהל הביתי.
אלכסנדר חלב נפגע ונטש במחצית הראשונה המשעממת שהסתיימה ב-0-0 מאכזב. מסי, שחזר עם הזהב האולימפי לא מזמן, כבש את השער לזכות בארסה בפנדל שלקח בדקה ה-71 ששיחרר אנחת רווחה בקרב האוהדים הקטלונים ביציע, אך החגיגות נמשכו בדיוק שש דקות עד השיוויון של ראסינג ושל פריירה בדקה ה-77. סאנטנדר היו אגרסיביים מאוד במשחק ושיחקו בלי רגשי נחיתות, לחובתם נשלפו לא פחות משבעה כרטיסים צהובים במהלך המשחק.
(מסי - מה יהיה?)
האוהדים לא נשארו חייבים לקבוצתם הלא משכנעת והניפו מטפחות לבנות המסמלות כניעה כאות מחאה ביציעים. השחקנים ירדו כפופי ראש מהמגרש וינסו לחפש את הניצחון הראשון שלהם במשחק הליגה הבא מול גיחון, שעשתה חיים קשים ביותר לסביליה בחוץ עד אשר נכנעה לה 4-3.
כימיה קבוצתית?
בארסה המתחדשת אולי זקוקה למעט אוויר ועוד מעט שקט כדי להתחבר מחדש עם הסגל שהתגבש במהלך הקיץ. יש להם שחקנים מספיק טובים כדי לתפוס מקום טוב בצמרת, אך המאמן הוא חדש והוא מנסה להחדיר לשחקנים שיטה חדשה - משהו שלאף אוהד בארסה אין סבלנות אליו, לא אחרי עונותיים עקרות מתארים גדולים.
עייפות מצטברת?
אין זה סוד שרבים משחקני בארסה הם שחקני נבחרת. הספרדים עברו קיץ מתיש מאוד עד לזכייה בתואר ועוד המשחקים הראשונים בקמפיין מוקדמות גביע העולם בדרום אפריקה בודאי שלא הקלו עליהם. מסי היה שותף בכיר בנבחרתו עד גיל 23 באולימפיאדה וזכה אף הוא לקיץ מתיש עד לזכייה בתואר האולימפי. בארסה נראית כבדה ועייפה במשחקיה האחרונים בליגה, גם מסי נאלץ לפתוח היום על הספסל. בברצלונה לא רוצים להעמיס על הכוכב שלהם משקל יתר.
מסי, ראוי להוביל קבוצה?
הכל מהכל נאמר על הפנומן הארגנטינאי הצעיר - מהירות, טכניקה, מסירה, כידרור, הבקעה ומה בעצם לא? אך בהחלט נראה כי חסר לו את מה שהיה לרונאלדיניו בשיאו, ובעצם גם שדעך משיאו - היכולת לסחוף אחריו קבוצה שלמה. רונאלדיניו היה המראה של בארסה. שהוא חייך ושיחק עם אהבה, גם בארסה חייכה ושיחקה עם אהבה. כל אוהדי העולם, שהם במקרה לא מדרידאים או אספניולים, היה כיף לצפות באותה הקבוצה הקטלונית. כדורגל שמח, כדורגל קיצבי - הכל מתחבר לסימפונית הכדורגל. שהחיוך ירד והמשחק היה יותר מאולץ, כך גם בארסה נראתה בעונות האחרונות. בארסה איבדה את החן.
ברצלונה לא לבד -
גם ריאל מדריד פתחה בצורה לא כל כך חלקה את הליגה עם הפסד לחתולה השחורה שלהם לה קורוניה. הערב תהיה להם ההזדמנות לתקן את אשר קרה במחזור הראשון . יחד איתם אתלטיקו מדריד הפסידה אמש 2-1 לוידוליד המפתיעה. גם באיטליה הגדולות לא מרשימות. רומא רחוקה מאוד מלשכנע - אחרי תיקו במשחק הראשון מול נאפולי, הגיע היום ההפסד הראשון מול פאלרמו בתוצאה 3-1 בחוץ. מילאן עם הפסד 2-1 לבולוניה בבית תנסה היום לתקן את הפתיחה הגרועה מול גנואה. אינטר לעומת כולן מציגה יכולת לא משכנעת אך צוברת אט אט נקודות והיא במקום הראשון נכון לעכשיו עם 4 נקודות מתוך 6 אפשריות.
(דודו דהאן מאמן הכח עמידר רמת-גן. העולות החדשות והסינדרלות בכל אירופה נראות לא רע בכלל בינתיים)
ומה יהיה עם בארסה? אפשר להרגיש שמשהו יקרה בקבוצה אם היא לא תצליח להרשים מול ליסבון בליגת האלופות בבית ביום שלישי וגיחון בחוץ בראשון בעוד שבוע.
האוהדים משוועים כבר לחזור ליום שהיה להם את השם ובכל העולם כבר ידעו - בארסה, בארסה, בארסה.