הימים הנוראיים אוקטובר 5, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , הוסף תגובהלליגה שלנו בשלמותה, על כל מרכיביה, יש הרבה סליחות לומר והרבה מחילות לבקש על התנהלותה מתחילת העונה.
שישה שערים הובקעו באחד מהמשחקים הטובים העונה באירופה, ולא חסרים כאלה, בין בארסה לאתלטיקו מדריד וכל זה ב-30 דקות. המשחק נגמר אגב ב-6-1 ענק, אחרי שבארסה מראה לנו מה קורה שהיא משחקת כמו שהיא יודעת לשחק.
מספר שעות לפני כן, שריקת הסיום במשחק בפתח תקווה - משחקי יום השבת של המחזור החמישי הסתיימו ובכולם הובקעו שישה שערים. כלומר 360 דקות של כדורגל עם ממוצע של שער לשעה. כמובן שהליגה לא “איכזבה” ודאגה לתת לנו את ה-0-0 השבועי והידוע לשימצה.
בגרמניה, הליגה ההתקפית ביותר העונה, נכבשו ב-5 משחקים 18 שערים, יותר מ-3.5 שערים למשחק.
(סמואל אטו - היום שלו)
העת החשוכה בכדורגל השמח העולמי לנבחרות נגמרה ב-2008 כאשר ספרד הניפה את גביע אירופה לאחר שניצחה בגמר את נבחרת גרמנייה, עוד אחת התקפית.
ב-2004, ביורו הלפני אחרון, יוון השלימה את פסגת אותה העת החשוכה של הכדורגל השמח כאשר זכתה בגביע אירופה עם משחק טקטי משעמם ומובהק של 5-4-1. ניצול של מצבים נייחים עד תום, ועמידה איתנה במערך.
איטליה של שנת 2006 המשיכה את אותה התקופה עד אשר זכתה בגביע העולם עם נבחרת שכל חוליית ההגנה שלה מצטיינת. כעת, זהו התור של הכדורגל השמח והמשוחרר לתפוס את הבמה המרכזית עד לפעם הבאה.
לאט לאט הכדורגל השמח חוזר, וגם לבמה של הקבוצות. המאמנים עולים במגמה ברורה כדי לנצח ולהבקיע כמה שיותר שערים, הכל טוב ויפה עד שמדברים על הליגה שלנו.
אצלנו, מישל דיין עשה את הצעד קדימה לעבר התקופה הנוכחית, הרוח של העונה אם תרצו. הוא לקח את קרית שמונה ועלה לשחק מול בית”ר ירושלים שנמצאת בתקופה לא טובה עם שלושה חלוצים. קרית שמונה נראתה מצויין והגיעה למצבים רבים ליד השער של קאלה, ולבסוף הרוח העונתית עשתה את שלה ונתנה את הניצחון לקרית שמונה.
ובכל זאת, בניגוד לאווירה הכללית שמקרין מצב הכדורגל בעונה הנוכחית בארץ, חזרה היום לשידור התוכנית המיתולוגית “שירים ושערים”. משהו קרה בלב, מין צביטה קטנה כזו, מכה של נוסטלגייה. רציתי לתפוס את הטרנזיסטור השחור שמעלה אבק בארון ולהאזין לו. רציתי להיות במגרש עם אותו טרנזיסטור ולהאזין לו כאשר עוד שניים או שלושה משחקים משוחקים באותו הזמן במקום אחר, וזו ההרגשה הכללית אולי כך יהיה אפשר להחזיר יותר צופים למגרשים, אפילו עם משחקי נפל.
העולם צועד קדימה, הטלויזיה החליפה את הרדיו, המחשב כנראה יחליף את הטלויזיה - אך במבט חטוף שהעפתי לכיוון המשחק המשודר בטלויזיה ואז במשמע אוזן חטוף לרדיו, האינסטינקט היה לסגור לאלתר את הטלויזיה ולהשאר דבוק לרדיו, זו מה שהתוכנית מסוגלת לעשות.
הגששים עשו מערכון לפני תקופה יפה על “שירים ושערים” - אז שייקה לוי שיחק את “זוהיר אלול” וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/17cvchcy6_4/הגשש-החיוור-שירים-ושערים
היום ברדיו, זוהיר בהלול המקורי עלה לשידור מקרית שמונה וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/c1kpizh9d_3/שירים-ושערים-מחזור-5
כן, אלו הדברים היקרים לנו בביצה המקומית וטוב שהם מצאו את מקומם בדרך חזרה לליבנו.
אם נמצא את האיזון הנכון בליגה שלנו, כולם ירוויחו ממנה - וכאשר הצופה ירוויח, אפילו רגע קטן ומיוחד שקרוב לליבו, זה ימשוך אותו בחזרה למגרש שבוע לאחר מכן.
איך שמרגול אמרה היום, שבת בלי שירים ושערים היא כמו שבת בלי ג’חנון.
ואולי לסיום עוד דבר שיכול לעשות להרבה צמרמורת, דבר שבגללו היינו רוצים שהשבת הבאה כבר תבוא ורק יפול השער הבא, במקרה הזה קובץ אחד שווה אלף מילים:
http://boomp3.com/listen/c1kpqvz0b_6/שירים-ושערים-קטע-2
לצערנו הליגה לא מייצרת מספר רב של שערים, אך עוד שער אחד עלה בידם לשדר וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/c1kpvyqeh_s/שירים-ושערים-קטע-3
יותר טוב מקלוז’ עם צ’לסי? אולי.
ואם אתם עדיין לא מסופקים תאלצו להמתין בסבלנות עוד שבועיים.
גמר חתימה טובה וצום קל.
לאן מועדות פנינו? ספטמבר 23, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , תגובה אחת עד כהוידוי - רציתי לכתוב היום מעט על הבונדסליגה שהיא הליגה הפורה והמשוחררת של גרמנייה, רציתי. ובכל זאת החלטתי ללכת בשיטת האנטי קלימאקס ולכתוב על הליגה המקומית והיקרה שלנו, אחרי הכל, הביצה המקומית שלנו חשובה לליבנו למרות הכל.
כדי לא להשאר יותר מדי חייב הנה לכם מספר סטטיסטיקות מהליגות הבכירות באירופה שמספרות סיפור מסוים:
ספרד, 20 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 73 שערים הובקעו. ממוצע - 24 ושליש שערים למחזור, מעט יותר מ-2.4 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 4.
אנגלייה, 20 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (פחות משחק חסר), 136 שערים הובקעו. ממוצע - 27.2 שערים למחזור (לבטח ישתפר אחרי שהמשחק החסר יושלם), 2.72 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 4.
איטליה, 20 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 70 שערים הובקעו, טוב, בהשוואה לליגה הספרדית עדיין מדובר בהגנות איטלקיות. ממוצע - 23 ושליש שערים למחזור, 2 ושליש שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 1.
גרמנייה, 18 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (פחות משחק חסר), 138 שערים הובקעו! ממוצע - 27.6 שערים למחזור, ומעל ל-3 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 2.
ישראל, 12 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 35 שערים הובקעו. ממוצע 11 שערים למחזור, מעט פחות מ-2 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 6.
חושבים שההשוואה גדולה עלינו? אולי יש צדק במחשבותיכם, לעומת זאת:
בלגייה, 18 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (מינוס 2 משחקים חסרים), 110 שערים הובקעו. ממוצע: 22 שערים למחזור, מעט יותר מ-2.4 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 3.
קפריסין, 14 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 64 שערים הובקעו (משחק אחד הופסק במצב של 2-0, עדיין החשבתי אותו בסטטיסטיקה). 21 ושליש שערים למחזור, מעט יותר מ-3 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 0.
(תענוג גרמני: נאלדו מול לוקה טוני, ורדר ברמן מול באיירן מינכן - משחק שנגמר בתוצאה 5-2)
אולי זה מעט יומרני להסתכל מרחוק על ליגות אחרות ולפנטז, אך… חלומות באספנייא, האורווה לא תהפוך בין לילה לדלה אלפי, וגם עשרות אלפי איש לא ינהרו לראות משחקי ליגה, בטח שלא עם מאזן כזה דל בשערים ותצוגות נפל של השחקנים. אך עם זאת יש הרגשה שהליגה שלנו נפתחה בצורה שלילית למדי השנה, אציגן בקצרה ובנקודות.
* משחק במוקדמות ליגת האלופות - צריכים לסרטט מחדש קווים ברחבה. משחקי רדיוס ללא קהל - לא להכניס צופים בכוח כעונש למשחק. תוסיפו לזה עוד קצת קש בדמות החושך לפני משחק החושך שראינו אמש ותבינו שלפני כל התכנונים על מגרשים מסתובבים וכן הלאה, יש לנו דברים מעט יותר בסיסיים שדורשים התערבות בהולה.
* בנוגע למשחקי הרדיוס ללא קהל - העונש הוא עונש לא ראוי ומגוחך. אין סיבה שמאות אנשים שרוצים לראות משחק יענשו בעקבות אחדים. מי שרוכש מנוי ומקבל משחק פחות צריך לקבל פיצויים על כך - את כל כספו בחזרה. עונש שהוצע במחצית המשחק בין כפ”ס להפועל ב”ש הוא קיום משחקי רדיוס בישובים וערים נחשלים מבחינת הספורט - רעיון לא רע בכלל.
(תמונה כזו במהלך משחק בארץ לא תשפר את מצב הכדורגל)
* שופטים מוסיפים לסטטיסטיקה האדומה של הליגה שלנו ופוסלים שערים משבוע לשבוע. תצוגות שיפוט לא ראויות ואולי רק שופט אחד שעשה חסד ועוד שרק ל-3 פנדלים במשחק כדי לשפר מעט את מאזן השערים.
* משחקי הליגה משוחקים בצורה מעוררת תמיהה. אם נעזוב לרגע את העובדה שיש אנשים כבדי ראייה שהיו שמחים להאזין למשחקים ברדיו או חיילים שנמצאים באיזה בסיס או מוצב שכוח אל ברחבי הארץ שגם היו שמחים לקבל עידכונים מהרדיו, נראה שקבוצות, שבמקום לשחק במקביל כדי להכניס קצת מתח ועניין למשחק, יודעות בדיוק מה התוצאה במשחק ששוחק לפניהן ומשקיעות כנראה בהתאם. זכויות הטלוויזיה יצרו את המצב המעניין הזה, וע”י כך הבריחו קהל מהמגרשים. לאור התצוגות החלשות בליגה, הקהל יברח בקרוב גם מהטלוויזיה.
* כמובן שיש את הקבוצה התורנית באירופה שלה מגיעה מעט מנוחה והפרדה בין שאר משחקי הליגה, אך עוד מעט נשאר כנראה ללא אירופה בכלל, אלא אם הפועל תוכל לשלוף שפן מהכובע ולהבקיע 2 שערים בחוץ מול קבוצה שהיא החזירה לכושר, אחרי היום תסלחו לי שאני בספק.
בזירה האירופאית, אגב, נראינו השנה כבויים ובזויים. לקרית שמונה יש “הקלות” כי זו עונתם הראשונה באירופה, אך נתניה ובית”ר לא ייצגו את עצמן בכבוד כלל וכלל. הדברים היחידים שהחזיקו קבוצות ישראליות במפעלים אירופאים הם הקרבה, נחישות ועמידה איתנה במערך, לכשאבדו? גם שלושה שחקנים מהירים יותר מהאיטיות של הקבוצות הישראליות הספיקו כדי לפצח את ההגנות ולנצח משחק.
* אגב, גם בזירה הבינלאומית הנבחרת שלנו נראית כבויה ושקטה, מזל שיש ליגיונרים שתמיד נראים מעט טוב יותר מהשחקנים של הליגה שלנו.
* הזרים בליגה נותנים עונה או שתיים טובות, אם בכלל, ואז דועכים. אפשר לומר שהם משתלבים בסופו של דבר בליגה. האם גם מתיאוס ישבר בקרוב ויתאים את עצמו אלינו?
בטוח ויש עוד עשרות נקודות ופתרונות שאתם יכולים לחשוב עליהם, אתם מוזמנים לכתוב אותם ואני אשמח לקרוא הכל.
ובגדול, אלה הם הפנים שלנו העונה, כך הליגה שלנו נראית. מדי שנה אנו יושבים וחושבים כיצד אפשר לקחת את הכדורגל שלנו עוד צעד קדימה כדי לא להראות כמו “לפני 20 שנה”, האם אנו שמים לב תוך כדי עשייה שלא לקחנו כמה צעדים אחורה? התשובה היא כנראה לא. גם הצעת חוק שבמידה והמשחק מסתיים בתוצאה 0-0, כל קבוצות תקבל 0 נקודות ליגה יכולה לשפר את מצבנו נכון להיום וזו דוגמא לחשיבה יצירתית.
ולסיום - אם אתה שוער ואתה מחפש שנת שבתון שקטה, ישראל היא אטרקצייה השנה.
פנדל המריבה ספטמבר 16, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , הוסף תגובהעונה שעברה היתה עונה קטסטרופלית מבחינת בועטי הכדורים מהנקודה הלבנה בליגת העל. במחזור השני העונה בליגה המקומית שלנו נשרקו לא פחות מ-6 פנדלים, 4 הלכו לרשת בשני משחקים ו-2 הלכו למקומות אחרים בשני משחקים אחרים. 4 שערים מתוך ה-11 שראינו המחזור היו, כאמור, בבעיטות עונשין מהנקודה ואם להוציא את המשחק של מכבי נתניה שנראתה יותר טוב מבשבועות האחרונים, נשארנו בשאר המשחקים עם 3 שערים תוך כדי משחק בלבד, ושני משחקי עונה מאופסים ומשעממים.
באירופה, אם הספקתם לשים לב, בעיטת הפנדל הפכה להיות איזשהו טרנד. אותם שחקנים הבועטים את הכדור הם או השחקנים הותיקים בקבוצה, זו שהקבוצה יקרה להם או הכוכבים הבלתי מעורערים של הקבוצה - כבר משהו הרבה מעבר ליכולת בעיטה, יותר בעלות בית במועדון ובמגרש בכלל.
כך מסי וכריסטיאנו רונאלדו הצעירים ממשיכים לקחת את הפנדלים בקבוצותיהן, ולמישהו יש בכלל ספק ששחקנים אחרים לא יכולים לקחת את אותו הכדור ולהבקיע, אפילו בשקט נפשי גדול יותר? רונאלדו הספיק כבר להחמיץ פנדלים ביונייטד (ועוד אחד בגמר ליגת האלופות שכבר הספיקו לשכוח כי יש גביע). אפילו רונאלדיניו הגדול הרבה, בתקופת הזוהר שלו בבארסה, להחמיץ מהנקודה הלבנה - זה לא מנע מהם לקחת את הפנדל הבא.
(כריסטיאנו רונאלדו מציג - הנקודה הלבנה)
מישהו חושב שזה לא יכול להצליח גם פה?
גם בארצנו יכולים לאמץ את השיטה הזו, ניקח למשל את בית”ר. האוהדים יודעים בדיוק מי השחקן הצעיר הטוב במועדון שבא מבית וצופים לו עתיד מזהיר אולי גם באירופה - אבירם ברוכיאן. אני חושב שעטר יעשה נכון אם יעביר סופית את האחריות, ואפילו יותר מזה - את הפריבילגיה למספר 8 הצעיר שלו. מלבד העובדה שדבר קטן שכזה יכול להקנות לו את הידיעה שהוא בעל הבית והרבה מונח על כתפיו, אף אחד גם לא יאכל אותו אם הוא יחמיץ, כי גם הקהל וגם הבעלים יודעים שהוא השחקן בין החשובים (אם לא החשוב ביותר) במועדון ובמגרש. שמעון גרשון היה לוקח את הפנדלים בהפועל, שם הוא היה בעל הבית. בבית”ר - הוא חולייה חשובה, אבל לא בעל הבית.
גם במכבי חיפה אפשר לתת לרפאלוב, שמקווים שזו תהיה עונת הפריצה שלו, את האחריות. גם למאור בוזגלו, לגילי ורמוט וכן הלאה.
(אבירם ברוכיאן - תנו לו את הבעלות המלאה)
מה שמחזיר אותנו לעיסוק אחר - הפנדל של גרשון. לפני שאגע בעניין זה חשוב לי לציין שאנשים נוטים להסחף יותר מדי אחרי זרמים, והזרם הנוכחי של הביקורת על גרשון ושוכחים ששמעון הוא בין הבלמים הטובים בארץ, תקופת השפל הנוכחית של בית”ר התחילה בגלל מספר סיבות וגורמים, אחת מהסיבות הללו היא עצם העובדה שגרשון לא שיחק בבית”ר וההגנה שלה היתה מאוד לא יציבה.
הפנדלים של גרשון הפכו ליותר צפויים עם השנים, עוד בימים שהיה בועט אותם למרכז השער. בעת שלקח את הפנדל, היתה אווירה של החמצה בטוחה, מאיפה היא הגיעה?
גרשון הוא מקצוען, הוא ימשיך בקבוצה וכנראה יחזור ליציבות שלו. הוא כבר ראה מעמדים של נבחרת, אבל בכל אופן אני מחזיק בדעה קטנה שעכשיו, שהוא כבר בוגר ועשה הרבה בכדורגל הישראלי, הוא יכול להראות לכולם שהסטיגמה של רודף בצע שדבקה לו עת המעבר לבית”ר יכולה להשתנות. שהבעלים שמשלמים לך את הכסף יוצאים תקיף נגדך אפשר לארוז את החפצים ולעבור לכל קבוצה בארץ, מלבד הפועל ומכבי תל אביב.
מחשבה קטנה בצד הדרך, כנראה שלא באמת תקרה כי גם עטר יודע שגרשון הוא השחקן החשוב בחולייה האחורית של בית”ר ולעולם לא ישחררו, בטח שלא עכשיו שבית”ר צריכה יציבות יותר מתמיד בעונות האחרונות - מפנימים וממשיכים הלאה, מקצוענים אמיתיים.