כדורגל למיוחדים אוקטובר 20, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי , 2תגובותמי יעצור את זלאטן איברהימוביץ’? מי יעצור את מוריניו? מי יעצור את אינטר?
נכון, מילאן ניצחה בדרבי הגדול משער של שחקן גדול, אבל לדרבי חוקים משלו כמו שכולנו יודעים, וזו היתה מעידה נקודתית של אינטר אשר צועדת שוב לעבר אליפות איטליה ה-4 ברציפות שלה, כנראה - וזאת לאחר הדריסה הגדולה באולימפיקו היום 4-0 על רומא המתפוררת.
אינטר בנתה עצמה העונה בצורה כל-בריטית (עשירה) למדי עם ספסל עמוק ואיכותי במטרה אחת ברורה - להגיע כמה שיותר רחוק בליגת האלופות ולהוות איום כלשהו על האנגליות (מנצ’סטר, צ’לסי, ארסנל וליברפול) ששולטות במפעל בשנים האחרונות בשלבים המאוחרים. מלבד רשימת הסופרסטארים שנחתו בסאן סירו, הגיע הקולונל כל יכול ז’וזה מוריניו כדי לנצח על חבורת הנראזורים ולהוליכם להיכן שכשל בצ’לסי - גמר ליגת האלופות.
(הביא עימו הרבה דוברי פורטוגזית - מוריניו “המיוחד” עם המדים החדשים)
מוריניו לא ביזבז זמן רב ובצעדים מוריניואיים טיפוסיים מאוד לקח את כל כובד התקשורת, וכל היוצא בזאת, על גבו, ומעצם כך הוריד את הלחץ מהשחקנים שלו. אור הזרקורים, שהיה דבוק לכל שחקן כחול שחור בגב, שינה כיוון מהר מאוד וחג סביב ראשו של ז’וזה ושלל התבטאויותיו בתקשורת, אחרי הכל הוא המיוחד.
פתאום, גם אדריאנו, המדוכדך הגדול ביותר של השנים האחרונות באינטר, יכול היה לשחק בשקט בשקט וגם לכבוש עד אשר עורר את זעמו של מוריניו לאחרונה עם חזרה מאוחרת לאימונים והורד לספסל.
הנראזורי רכשו הקיץ את הכוכבים הגדולים של רומא - אלסנדרו אמנטינו מאנסיני - ושל פורטו - ריקרדו קווארסמה - לחיזוק האגפים ההתקפיים של הקבוצה ויחד איתם הגיעו גם מונטארי המצויין, שחזר מפורטסמות’ לאיטליה בשנית לאחר שכבר היה בקדנציה באודינזה בצעירותו, לקישור ואובינה - החלוץ הניגרי שהגיע מקייבו ברגע האחרון והצטרף למסכת החלוצים הגדולה והמצויינת של אינטר.
הרכש עשה את שלו היום מול רומא - מונטארי שיתק לחלוטין את הקישור של רומא ועוד בישל מצויין לאיברהימוביץ’ בכדור שחתך את ההגנה הרומאית. זלאטן הנפלא עוד הספיק לעמוד ברחבה ולבדוק אופציות נוספות לפני שהחליט ללכת על בעיטת ה-2-0. לקינוח, גם הרכש הניגרי אובינה כבש היום את שערו הראשון במדי אינטר שהפגיז בשמאלית אדירה את החיבורים של דוני האומלל, שוער רומא.
ומה עם רומא? אפשר לומר שעם השנים רומא הפכה להיות אסופה של שחקנים עם פוטנציאל טוב שהיו כינור שני בקבוצה בכירה ביבשת, לא מצאו את מקומם והעדיפו לעבור לרומא כדי להיות שחקני הרכב ראשון. אם זה סיסיניו, ז’יולי, ריסה, באפטיסטה וכו’ (רומא עוד רצתה לרכוש את בניון על אותו בסיס העונה) ולצידם שחקני הבית כמו אקילני, טוטי ודה רוסי. הם הביאו את רומא להיות מחזיקת הגביע עונותיים ברציפות וגם מחזיקי הסופרקאפ העונה, אך תחת הדרכתו של ספאלטי נראים רע מאוד מתחילת העונה בליגה - מאמן שאולי מיצה את עצמו בקבוצה. אפשר יהיה לשלוף תירוץ שמקסס ופאנוצ’י לא שיחקו ואת מקומם תפסו לוריה וז’ואן במרכז ההגנה, אך גם אינטר הסתדרה עם בעיות בהגנה בתחילת העונה - יש ספסל ארוך למצבים אלו בדיוק.
(הרכב ראשון ברומא - סיסיניו)
אם כך, מהיכן תבוא הישועה של לקרוא תיגר על הכחולים שחורים של אינטר בליגה?
עם פתיחת העונה - יובנטוס בינונית, רומא חלשה, לאציו מאבדת גובה וגם מנאפולי המפתיעה זה יהיה יותר מדי לבקש להמשך הדרך. אז, מזל שיש את מילאן?
מילאן מתחילה להראות בליגה ניצוצות של התאוששות והתחברות אחרי פתיחת העונה הצולעת שלה והיא התקווה הגדולה ביותר בליגה למאבק עיקש ביריבתה השנואה מן הצד השני של העיר במיוחד העונה שהיא לא משחקת בליגת האלופות. הניצחון המתוק בדרבי עשה את שלו בעניין זה.
ולאחר כל זאת, נכון להיום, בין אינטר אשר מאיישת את המקום הראשון לבין הקבוצה האיטלקית “הגדולה” הבאה שהיא מילאן מפרידות ארבע קבוצות - אודינזה, קטניה, נאפולי ולאציו בסדר הנ”ל. יובנטוס האפורה, שעושה לילות כימים כדי להכשיר את טרזגה למשחק הבא בליגת האלופות, נמצאת במקום ה-12, רומא מזדנבת אי שם בתחתית הליגה במקום ה-14 ופיורנטינה מתאוששת ועולה למקום השביעי. אינטר הפסידה רק פעם אחת העונה ב-7 המשחקים ששוחקו עד כה וזה היה, כאמור, בדרבי, חילצה תיקו אחד במחזור הראשון מסמפדוריה - והשאר? ניצחונות כמובן.
(אחד מהטובים - איברהימוביץ’)
לאינטר מחכה משימה סבירה בליגת האלופות השבוע בדמותה של אנתורסיס המפתיעה הענקית בקרב על ראשות הבית, ובכל זאת, נראה כי היא תדלג על שלב הבתים מהמקום הראשון בצורה חלקה יחסית. לרומא מחכה משחק חוץ קשה ביותר מול צ’לסי - המכונה המשומנת החזקה. גם לשאר האיטלקיות לא מחכים חיים קלים בעוד שיובה תארח את ריאל לקרב מסקרן, פיורנטינה תתארח אצל באיירן.
האם זו הולכת להיות השנה הענקית של אינטר בכל הזירות? אפשרי בהחלט, אך כדאי לזכור שאויבים מבחוץ יהוו מכשול גדול יותר מאויבים מבית כמו בשנים האחרונות, לפחות בשלבים המאוחרים יותר של העונה.
אגב, עוד מילה אחת טובה לסיום לזלאטן שבכושרו הנוכחי הוא החלוץ הטוב ביבשת כיום יחד עם וויין רוני.
הגברת האפורה אוקטובר 1, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי, כללי , 3תגובותאיך אפשר להיות בלתי מנוצח בכל מפעל אפשרי ועדיין להראות לא החלטי ולא משכנע? אפשר לשאול את יובנטוס של העונה.
אם נעיף מבט חטוף שלל משחקיה מתחילת העונה, להוציא את המשחק אמש מול באטה, נוכל לראות סטטיסטיקה לא כל כך משכנעת מקבוצה אשר לפי דברי מאמנה “תאיים על הצמרת האיטלקית”.
בתחילת העונה הגיעו לגברת הזקנה בהעברות 4 צירים מרכזיים (פלוס מינוס) - מוחמד סיסוקו מליברפול בעלות של 13 מיליון יורו, כריסטיאן פאולסן מסביליה בעלות של 9 מיליון יורו, הרכש הברזילאי שמוכיח את עצמו בינתיים בצורה המשכנעת ביותר - אמאורי הברזילאי מפאלרמו בעלות של 15 מיליון יורו ומלברג השבדי בהעברה חופשית מאסטון וילה.
ההחתמות הללו נתנו אותותיהן כבר במשחקי הידידות בה הפסידה הקבוצה לפיאצ’נזה מהליגה השנייה 1-0 עם הסגל החדש והלא כל כך נוצץ שלהם.
משחק הליגה הראשון שלהם הפגיש אותם עם עוד קבוצה מתחדשת בדמותה של פיורנטינה. נדבד הספיק לכבוש בשלהי המחצית הראשונה וגילארדינו הבקיע את שער השיוויון לזכות הויולה רק כדי לסיים את המשחק בתיקו, קאמורנסי היה השחקן הטוב ביותר של יובה. שבועיים לאחר מכן, ניצחון ליגה ראשון 1-0 על אודינזה ואמאורי מתחיל להראות את יכולותיו. יובה היו טובים יותר אך חסרו ברק בחלק הקדמי, עד שסיסוקו וקאמורנסי שהתנהלו במרכז המגרש ומשם לאמאורי שירה לרשת. ג’יובינקו לא שותף.
במשחק ליגת האלופות שהתקיים שלושה ימים מאוחר יותר פגשה יובנטוס את מחזיקת גביע אופ”א זניט למשחק בית. זניט נראתה הרבה יותר טוב מהמארחת ורק גאונות רגעית של השחקן המנוסה ביותר במגרש שלחה את הכדור משום מקום בבעיטה חופשית לרשת של זניט. יובנטוס היו חסרי ברק לחלוטין אך עדיין ניצחו 1-0. בופון היה שם כדי לשמור על התוצאה וקמוראנסי שתפס יום רע השפיע על כל הברק של הקבוצה שלו בחלק הקדמי. ג’יובינקו לא שותף.
%20(Omega).jpg)
(סופת ברקים קטנה - בין היחידים שמוסיפים ברק למשחק של יובנטוס ולמשחק של נבחרת איטליה, קאמורנסי)
גם בליגה יובה המשיכה לעשות תצוגות חסרות ברק אבל להוציא את הנקודות מול קליארי בניצחון החוץ 1-0 משער של אמאורי שנכנס לכושר טוב. בופון שיחק עם פציעה והקרין על שחקניו, בעוד שמרצ’יאוני עלה לשחק במקומו של קאמורנסי. ג’יובינקו? ניחשתם - לא שיחק.
שלושה ימים לאחר מכן התחילה הנסיגה ביכולת מהמעט שהיה קודם לכן. בופון לא עלה לשחק עקב פציעה, קאמורנסי גם לא שיחק. ג’יובינקו שיחק גם שיחק ובישל את השער של יובה. הוא גם היה יכול לכבוש בסביבות הדקה ה-60, אך החמיץ. הוא ניסה, הוא השתדל והוא היה עם הברק החסר ליובנטוס.
השחקן עוד הוסיף בסיום כי יובנטוס שלטו במגרש והגיעו לאינספור הזדמנויות אך לא היתה רגל מסיימת מקדימה, וכמה שהוא צודק. 1-1 ביתי ומאכזב.
במפגש הליגה הבא מול סמפדוריה ג’יובינקו שוב לא שיחק, וקאמורנסי כן. האחרון נראה בהחלט לא רע בכל האפרוריות של הגברת הזקנה וחילק מסירות טובות על ימין ועל שמאל, אך רגל מסיימת? אין. סמפדוריה למדו את הלקח ממשחקי הליגה הקודמים ובידדו הרמטית את אמאורי. דל פיירו ויאקינטה, שעלה מהספסל, לא הושיעו והמשחק הסתיים ב-0-0 חוץ מאכזב מבחינת יובנטוס.
ויום אמש הגיע לבסוף בו יובה התארחה אצל הסינדרלה באטה בוריסוב אחרי התצוגה המרשימה שלה במסגרת של ליגת האלופות מול ריאל מדריד במחזור הקודם. בתוך 5 דקות באטה עקצו את השוער המחליף של יובה - מנינגר. קריוטש וסטאסביץ’ עשו 2-0 פנומנלי. לרוע מזלם של הבוריסובים ג’יובינקו שיחק - ועוד בעמדה הימנית של הקישור ולא בשמאל המועדפת עליו. הוא בישל פעמיים ליאקינטה שהיה פעמיים במקום הנכון כדי לעשות 2-2, האמת, די מביך מבחינתם של יובה.
וכך יובה נראו מתחילת השנה - קבוצה חסרת ברק בחלק הקדמי עם הגנה שעובדת קשה. שבופון לא עומד בין הקורות, היא גם סופגת. להוציא את המשחק אמש, יובה כבשו מקסימום שער אחד במשחק, מה שמראה על היעדר יכולת בחלק הקדמי של הקבוצה. קאמורנסי וג’יובינקו הם היחידים שמסוגלים לפתח משהו ראוי מן הקישור הכל כך ההגנתי של רניירי, מפאולסן וסיסוקו אי אפשר לצפות לפריצות קדימה מלוות בטכניקה אישית גבוהה. הגיע בהחלט הזמן להעביר את שרביט ההרכב הראשון לג’יובינקו שעוד הבטיח שהוא יהיה בליגה של מסי ואגוארו. הוא בהחלט מראה ניצנים של גאונות והוא שחקן שיכול לשדרג פלאים את המשחק של יובה באם יקבל את הצ’אנס.
(רוצים קצת יותר ממנו - סבסטיאן ג’יובינקו)
השילוב של אמאורי ויאקינטה יכול ליצור איום גדול יותר בחלק ההתקפי הנוכחי של הקבוצה עד שטרזגה יחזור לכושר, ותוסיפו לכל זה את הארגנטו-איטלקי קאמורנסי ואת ג’יובינקו וההתקפה תראה גם הרבה יותר בהנחה והם ישחקו ביחד. אי אפשר לתלות תקווה בהברקות רגעיות כדי לנצח משחקים, צריכים הרכב טוב - גם הנבחרת האיטלקית הוכיחה את זה במופע האיימים שלה ביורו האחרון.
יובה כיום ממוקמת במקום ה-7 בליגה האיטלקית עם 9 נקודות מ-5 משחקים ו-3 נקודות בלבד מהמקום הראשון ולאציו. בליגת האלופות הם מקום שני מתחת לריאל מדריד אותה יפגשו בפעם הבאה עם 4 נקודות לעומת ה-6 של ריאל.
הגברת הזקנה צריכה להתחיל להפרד בכבוד מהגברים הזקנים שלה ולתת לחבורת העתיד לתפוס את הפיקוד, החל מג’יובינקו.
סיפורו של כנר איטלקי ספטמבר 19, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי, כללי , הוסף תגובהבקיץ האחרון מילאן עברה שינוי דראמטי - במועדון הרוסונרים קיוו ליצור מיני גלקטיקוס, להצעיר את הסגל ולשחרר את הדגיגים הקטנים מין המועדון והכל בבת אחת. בין היתר הגיעו בקול גדול פלאמיני, זמברוטה וסנדרוס לחיזור המקהלה האחורית, שבצ’נקו ובוריילו (ששב הביתה אחרי נדידות רבות) לחיזוק הסימפונייה ההתקפית ורונאלדיניו אחד בכדי לנצח על כולם.
הכל היה נראה מבטיח מאוד, לפחות מבחינת שמות גדולים, אצל האדומים שחורים - החולייה ההתקפית קאקה - רונאלדיניו - פאטו נראתה מאוד מאיימת בעוד שהחולייה של גטוסו, פירלו, אמברוסיני ובונרה שידרה לא פחות הבטחות בחלק היותר אחורי של הקבוצה. תחילת העונה הגיעה, בולוניה וגנואה באו ללא רגשי נחיתות למשחק מול מילאן והבקיעו 2 שערים כל אחת. מילאן מוצאת את עצמה עם סיום המחזור השני במקום הלפני אחרון בטבלה עם שער זכות אחד בלבד כשהיא מקדימה רק את קליארי.
הסיפור הפחות משמח הקיץ היה הסיפור בו מילאן סיימה רומן של 3 שנים עם עוד שחקן שהגיע אליה בקול תרועה צורם - אלברטו ג’ילארדינו. ג’ילה בן ה-26 היה אחד מההבטחות הגדולות ביותר של הכדורגל האיטלקי בדור שלו, אמרו עליו רבות, הישוו אותו לכל הבא ליד עד אשר הגיע למילאן ולא הצליח לשחזר את יכולתו משנים עברו. “פלופ” כך ישיבו לכם אוהדי הקבוצה אם תשאלו אותם מה הם חושבים עליו.
אם נלך מעט אחורה בזמן, לתקופה שמילאן עוד לא היתה ברזומה שלו, נוכל למצוא את ג’ילה מככב בפארמה. ג’ילארדינו הגיע לדוקלי של פארמה מ-ורונה כהבטחה צעירה בעונת 2002, ואכן, מלבד ההופעות המאוד מרשימות במדי הקבוצה, הסטטיסטיקה בנוסף לכל לא משקרת - בשנים בהם שיחק בפארמה הוא כבש 50 שערים, כאשר בעונותו השנייה והשלישית במועדון, שתפס כבר מקום קבע בהרכב, הוא הבקיע לא פחות מ-46 שערים מתוך ה-50 ב-72 הופעות.
(ימים יפים - ג’ילה בפארמה)
עונת 2004 היתה עונה פאנטסטית מבחינת החלוץ, מלבד הכיכוב בליגה הוא הצליח להוביל את הנבחרת האולימפית האפורה יחסית של איטליה למדליית ארד מכובדת באולימפיאדה באתונה ובאותה שנה הוא עוד השכיל להוביל גם את הנבחרת הצעירה של איטליה לזכייה נהדרת בגרמנייה 2004. כדי לחתום בצורה יפה את קורות החיים שלו בפארמה, ב-2004 הוא נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר באיטליה וב-2005 הוא שידרג את מעמדו והפך לשחקן השנה בליגה הראשונה באיטליה ולאיטלקי השנה בכלליות.
המעבר לקבוצה בכירה יותר היה מחייב, כולם וכולן רדפו אחרי הכישרון הצעיר ולבסוף מילאן פתחה את הארנק ושילמה סכום נכבד ביותר של 24 מיליון יורו בכדי לרכוש את השחקן. מילאן הותיקה חיפשה דם צעיר כדי להחיות את עצמה בהתקפה, ג’ילארדינו היה התשובה המושלמת בשביל הרצון שלהם, כך לפחות חשבו - וזה היה הפרולוג לשנותיו במילאן.
את עונתו הראשונה במילאן הוא סיים עם 17 כיבושים בליגה, זאת שתמיד נראתה קטנה עליו, אך בליגת האלופות של אותה העונה הוא סיים ללא שער אחד למרות שהיה שותף ב-12 משחקים במסגרת האירופאית הזו. השנה הבאה היתה לא פחות רעה עבורו במסגרת ההיא, עם 2 שערים בלבד והגעה עד לגמר בו סופר פיפו אינזגי הועדף על פניו וענה על הציפיות עם צמד נגד ליברפול, אגב, באותו משחק ג’ילארדינו היה המחליף של פיפו שירד כדי לקבל את תשואות הקהל. הוא סיים ככובש המצטיין של מילאן המגמגמת בליגה מאוד של אותה השנה עם 12 שערים. ג’ילה היה שותף גם לקמפיין מוצלח מאוד של הנבחרת האיטלקית במונדיאל בגרמנייה, מקום שהוא אוהב להניף בו תארים. איטליה ניצחה את צרפת בפנדלים בגמר, ואלברטו הוסיף לרזומה שלו לצד הזכייה המפוארת בליגת האלופות עוד סעיף מכובד של גביע עולם.
עונתו האחרונה במילאן, העונה שעברה, תזכר כעונתו הגרועה ביותר. המקום שלו בהרכב לא היה מובטח כלל וכלל והוא נדד בין הספסל להרכב. הוא הצליח באותה עונה לכבוש מעט מאוד שערים. בליגת האלופות הוא כבש 2 שערים והמשיך את יכולתו במסגרת הזו משנים עברו. מילאן בכלליות לא נראתה טוב בעונה החולפת. בסרייה א’ הוא הידרדר ל-7 שערים בלבד. הוא פתח ב-20 משחקים בעונה הזו ועלה מהספסל בעוד 10 משחקים. ההנהלה המאוכזבת החליטה לחדש את הסגל למרות בעיות כספיות רבות במועדון, ולאחר כלל הרכישות והשינויים שהתבצעו הקיץ הזה החליטו בין היתר למכור את ג’ילה. מבחינת אלברטו - כל הדרכים מובילות לפיורנטינה.
(כנר על גג העולם - ג’ילארדינו והכינור במדי הנבחרת)
גם שינוי קבוצה זה התחדשות, ג’ילארדינו מתחדש. ה-ויולה מפירנצה מתחדשים.
פיורנטינה היתה זו שזכתה בשורותיו לאחר ששילמה סכום של 15 מיליון יורו בקיץ האחרון. ג’ילה חתם עם הסגולים על חוזה ל-5 שנים ובו תולים תקוות רבות להיות היורש האמיתי של לוקה טוני שעזב לגרמנייה ולא נמצא לו יורש מתאים בעונה החולפת באמתחתם. מבחינת המועדון מטוסקנה, העונה הם רוצים לעשות שינוי לטובה. הם הציבו סכום חסר תקדים של 50 מיליון יורו בתחילת העונה והביאו שחקנים כמו פיליפו מלו - אחרי שנתן עונה טובה מאוד באלמריה מספרד, יובטיץ’ ממונטנגרו, שנחשב לאחד מהכישרונות העולים בכדורגל העולמי - בן 18 עם 4 הופעות בנבחרת הבוגרת ו-3 שערים והמגן המצויין וארגאס מקטניה.
ואכן, נראה שגם מבחינת ג’ילארדינו יש שינוי לטובה מהתקופה היותר אפורה במילאן. בקיץ 2008 ג’ילארדינו זומן מחדש לנבחרת איטליה והבקיע את השער הראשון לאיטליה מול אוסטריה במשחק הידידות שנגמר בתיקו 2-2. גם העונה שנפתחה בישרה טובות, לפחות בכל אשר קשור לג’ילה - הוא כבש בסיבוב ה-3 של מוקדמות ליגת האלופות מול סלביה פראג בניצחון 2-0 בבית, ולאחר 0-0 במשחק החוץ פיורנטינה עולה לשלב הבתים.
גם בליגה הוא לא נשאר חייב - במחזור הראשון הוא הרשית מול הגברת הזקנה בדקות הסיום ממש והצליח לחלץ נקודה ביתית לזכות פיורנטינה. פיורנטינה עוד הספיקה להפסיד בחוץ לנאפולי 2-1 במחזור האחרון בסרייה א’ במשחק בו ג’ילה בישל שער למוטו. התקופה הטובה המשיכה עד לשיא זמני עונתי בינתיים - ג’ילארדינו במשחק חוץ מול ליון כבש צמד שערים עוד במחצית הראשונה רק כדי לראות בסופו של דבר את ליון משווים אחרי השערוריה שהיתה במגרש.
(הנעליים של לוקה - ג’ילארדינו והמדים של ה-ויולה)
בפיורנטינה מקווים שהחלוץ יוכל לשחזר את עונותיו הגדולות מפארמה וכל מה שהוא צריך זו קבוצה חדשה והזדמנות, בינתיים המצב נראה מצויין. כך התחיל הרומן החדש ואולי המצליח ביותר שנדע הקיץ בצפון איטליה - נגן ה-ויולין אצל ה-ויולה.