כדורגל למיוחדים אוקטובר 20, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי , 2תגובותמי יעצור את זלאטן איברהימוביץ’? מי יעצור את מוריניו? מי יעצור את אינטר?
נכון, מילאן ניצחה בדרבי הגדול משער של שחקן גדול, אבל לדרבי חוקים משלו כמו שכולנו יודעים, וזו היתה מעידה נקודתית של אינטר אשר צועדת שוב לעבר אליפות איטליה ה-4 ברציפות שלה, כנראה - וזאת לאחר הדריסה הגדולה באולימפיקו היום 4-0 על רומא המתפוררת.
אינטר בנתה עצמה העונה בצורה כל-בריטית (עשירה) למדי עם ספסל עמוק ואיכותי במטרה אחת ברורה - להגיע כמה שיותר רחוק בליגת האלופות ולהוות איום כלשהו על האנגליות (מנצ’סטר, צ’לסי, ארסנל וליברפול) ששולטות במפעל בשנים האחרונות בשלבים המאוחרים. מלבד רשימת הסופרסטארים שנחתו בסאן סירו, הגיע הקולונל כל יכול ז’וזה מוריניו כדי לנצח על חבורת הנראזורים ולהוליכם להיכן שכשל בצ’לסי - גמר ליגת האלופות.
(הביא עימו הרבה דוברי פורטוגזית - מוריניו “המיוחד” עם המדים החדשים)
מוריניו לא ביזבז זמן רב ובצעדים מוריניואיים טיפוסיים מאוד לקח את כל כובד התקשורת, וכל היוצא בזאת, על גבו, ומעצם כך הוריד את הלחץ מהשחקנים שלו. אור הזרקורים, שהיה דבוק לכל שחקן כחול שחור בגב, שינה כיוון מהר מאוד וחג סביב ראשו של ז’וזה ושלל התבטאויותיו בתקשורת, אחרי הכל הוא המיוחד.
פתאום, גם אדריאנו, המדוכדך הגדול ביותר של השנים האחרונות באינטר, יכול היה לשחק בשקט בשקט וגם לכבוש עד אשר עורר את זעמו של מוריניו לאחרונה עם חזרה מאוחרת לאימונים והורד לספסל.
הנראזורי רכשו הקיץ את הכוכבים הגדולים של רומא - אלסנדרו אמנטינו מאנסיני - ושל פורטו - ריקרדו קווארסמה - לחיזוק האגפים ההתקפיים של הקבוצה ויחד איתם הגיעו גם מונטארי המצויין, שחזר מפורטסמות’ לאיטליה בשנית לאחר שכבר היה בקדנציה באודינזה בצעירותו, לקישור ואובינה - החלוץ הניגרי שהגיע מקייבו ברגע האחרון והצטרף למסכת החלוצים הגדולה והמצויינת של אינטר.
הרכש עשה את שלו היום מול רומא - מונטארי שיתק לחלוטין את הקישור של רומא ועוד בישל מצויין לאיברהימוביץ’ בכדור שחתך את ההגנה הרומאית. זלאטן הנפלא עוד הספיק לעמוד ברחבה ולבדוק אופציות נוספות לפני שהחליט ללכת על בעיטת ה-2-0. לקינוח, גם הרכש הניגרי אובינה כבש היום את שערו הראשון במדי אינטר שהפגיז בשמאלית אדירה את החיבורים של דוני האומלל, שוער רומא.
ומה עם רומא? אפשר לומר שעם השנים רומא הפכה להיות אסופה של שחקנים עם פוטנציאל טוב שהיו כינור שני בקבוצה בכירה ביבשת, לא מצאו את מקומם והעדיפו לעבור לרומא כדי להיות שחקני הרכב ראשון. אם זה סיסיניו, ז’יולי, ריסה, באפטיסטה וכו’ (רומא עוד רצתה לרכוש את בניון על אותו בסיס העונה) ולצידם שחקני הבית כמו אקילני, טוטי ודה רוסי. הם הביאו את רומא להיות מחזיקת הגביע עונותיים ברציפות וגם מחזיקי הסופרקאפ העונה, אך תחת הדרכתו של ספאלטי נראים רע מאוד מתחילת העונה בליגה - מאמן שאולי מיצה את עצמו בקבוצה. אפשר יהיה לשלוף תירוץ שמקסס ופאנוצ’י לא שיחקו ואת מקומם תפסו לוריה וז’ואן במרכז ההגנה, אך גם אינטר הסתדרה עם בעיות בהגנה בתחילת העונה - יש ספסל ארוך למצבים אלו בדיוק.
(הרכב ראשון ברומא - סיסיניו)
אם כך, מהיכן תבוא הישועה של לקרוא תיגר על הכחולים שחורים של אינטר בליגה?
עם פתיחת העונה - יובנטוס בינונית, רומא חלשה, לאציו מאבדת גובה וגם מנאפולי המפתיעה זה יהיה יותר מדי לבקש להמשך הדרך. אז, מזל שיש את מילאן?
מילאן מתחילה להראות בליגה ניצוצות של התאוששות והתחברות אחרי פתיחת העונה הצולעת שלה והיא התקווה הגדולה ביותר בליגה למאבק עיקש ביריבתה השנואה מן הצד השני של העיר במיוחד העונה שהיא לא משחקת בליגת האלופות. הניצחון המתוק בדרבי עשה את שלו בעניין זה.
ולאחר כל זאת, נכון להיום, בין אינטר אשר מאיישת את המקום הראשון לבין הקבוצה האיטלקית “הגדולה” הבאה שהיא מילאן מפרידות ארבע קבוצות - אודינזה, קטניה, נאפולי ולאציו בסדר הנ”ל. יובנטוס האפורה, שעושה לילות כימים כדי להכשיר את טרזגה למשחק הבא בליגת האלופות, נמצאת במקום ה-12, רומא מזדנבת אי שם בתחתית הליגה במקום ה-14 ופיורנטינה מתאוששת ועולה למקום השביעי. אינטר הפסידה רק פעם אחת העונה ב-7 המשחקים ששוחקו עד כה וזה היה, כאמור, בדרבי, חילצה תיקו אחד במחזור הראשון מסמפדוריה - והשאר? ניצחונות כמובן.
(אחד מהטובים - איברהימוביץ’)
לאינטר מחכה משימה סבירה בליגת האלופות השבוע בדמותה של אנתורסיס המפתיעה הענקית בקרב על ראשות הבית, ובכל זאת, נראה כי היא תדלג על שלב הבתים מהמקום הראשון בצורה חלקה יחסית. לרומא מחכה משחק חוץ קשה ביותר מול צ’לסי - המכונה המשומנת החזקה. גם לשאר האיטלקיות לא מחכים חיים קלים בעוד שיובה תארח את ריאל לקרב מסקרן, פיורנטינה תתארח אצל באיירן.
האם זו הולכת להיות השנה הענקית של אינטר בכל הזירות? אפשרי בהחלט, אך כדאי לזכור שאויבים מבחוץ יהוו מכשול גדול יותר מאויבים מבית כמו בשנים האחרונות, לפחות בשלבים המאוחרים יותר של העונה.
אגב, עוד מילה אחת טובה לסיום לזלאטן שבכושרו הנוכחי הוא החלוץ הטוב ביבשת כיום יחד עם וויין רוני.
ניצחנו, לא? אוקטובר 12, 2008
מאת אור בליימן ב : מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , 2תגובותלקום בבוקר כזה ולקרוא משהו טוב על הנבחרת הבוגרת שלנו יהיה אתגר. בינתיים, את הנבחרות החלשות אנחנו מנצחים בחוץ, ועוד לא הפסדנו לגדולות. אפשר לתת אינספור ביקורות על הדרך והרמה שאנחנו מציגים אבל בשטח - שוויץ כרגע בעמדת ניחות לידנו ואנחנו עומדים פנים אל פנים מול היוונים במאבק על ראשות הבית. אפשר יהיה לחרוג היום מעט מהמנהג של צליבה בחוצות העיר בשביל להסתכל אולי באספקט שונה על המאורעות מסביב לנבחרת.
נבחרת ישראל בכדורגל ממשיכה לא להרשים, להגרר למשחק של היריבה אבל מעל לכל - ממשיכה להוציא את התוצאה הסבירה, אפילו אם היא לא משפרת בצורה דרסטית את מאזן השערים. נכון, בקמפיינים האחרונים זה הוביל אותנו בחזרה למסכי הטלויזיה כדי לצפות במונדיאליורו מהבית, אבל בד בבד זה העלה אותנו לדרג ב’ באירופה והצלחנו ליפול על בית סביר ביותר במאבקים למונדיאל הנוכחי.
אם יבטיחו לי שנצליח להביא את עצמנו לרמת היריבות שלנו בכל משחק ולכבוש שער אחד יותר, קניתי. אחרי ארבעים שנות נדודים, קניתי.
המסירות בקו האחורי במחצית השנייה, והיו רבים שנעלבו מהדבר הזה, רצו להעביר מסר מסויים ללוכסמבורגים - “אתם רוצים להרוס את המשחק, גם אנחנו יכולים”. המסר הזה היה אמור למשוך את הלוכסמבורגים קדימה, אך בנבחרת שכחו שנבחרתם הצנועה של הלוכסמבורגים משחקת כדי לא לספוג מפלות, סיגנון שגם אנחנו לא מהססים להשתמש בו מפעם לפעם. אם זה היה משחק אחרון בקמפיין שלנו והעלייה שלנו למונדיאל היתה מובטחת - אז ניחא, לצערנו אנחנו צריכים כל שער כדי שישפר את מאזן השערים שלנו וכל דקה שעוברת משבשת לנו את התוכנית הזו, אבל ניצחון חשוב יותר מהפרש שערים צריכים לזכור זאת.
(בניון, לא משחק גדול)
כדי לפרוץ בונקרים צריכים להיות מהירים, צריכים להשתמש באגפים, צריכים עוד שחקן תוקף במקום קשר אחורי, ולא לאבד את הראש. נכון, כיאל ואלברמן נתנו משחק טוב אמש ואפשר לומר ש”תקענו את ההתקפה הלוכסמבורגית”, אך מקדימה השחקנים היו איטיים וסטטיים. אני בטוח שאם היינו יוצרים חוד מהיר יותר עם 3 קשרים תוקפים וברדה ובן סהר בחוד החנית, היינו מנצחים בצורה משכנעת יותר, אפילו שעומר גולן סחט פנדל וגם כבש שער - נגד נבחרת חלשה כזו כל אחד היה יכול לכבוש. ובכל זאת, צריכים להבין נקודה מסויימת - כדי לפרוץ בונקרים של נבחרות כאלו צריכים לשחק מאוזן והחלטי ושהקו האחורי ידחוף קדימה, לא לאבד את הראש בטקטיקה עם ארבעה חלוצים ובלם אחד. ההזדמנויות יגיעו, צריכים רק לנצל. אוסטריה נפלו אמש מול מערך דומה של איי פארו וגם שוויץ נפלו מול לוכסמבורג במשחק הקודם. הם איבדו את הראש, אנחנו ספגנו שער שיוויון ולא איבדנו את הראש ולכן ניצחנו.
פיפ”א הופכים אט אט לחובבי ציון של ממש. מלבד המקום ה-16 בעולם ישראל גם קיבלה את ההגרלה הכי נוחה בבית הזה מכל הנבחרות. כל החלשות בחוץ, כל החזקות בבית בסיבוב הראשון. אם נצליח להוציא תוצאות טובות לצד מעידות של הגדולות (כמו שוויץ למשל), כל מה שישאר לנו לעשות זה לנצח את החלשות בבית בסיבוב הבא, וזה אפשרי.
אגב, כל הנימה האופטימית הזו לא באה כדי להחליף או לטשטש את מה שצריכים לשפר בנבחרת הזו, ויש הרבה דברים. זה משחק אינספור שאנחנו סופגים בבעיטה חופשית למשל. לדודו אווט יש היסטוריה לא מעודדת בנבחרת עם בעיטות חופשיות. זו הנבחרת הכי קלה בביתנו ולכן מי שהצטיין במשחק הזה לא בטוח שיצטיין מול נבחרת חזקה יותר.
אנחנו צריכים גם לשים לב טוב טוב שהקרנבל היווני בבית הזה נמשך. שישראל משחקת רחוק מיכולת השיא שלה היא נראית עייפה ואיטית בבית הזה, פחות או יותר ברמה של שוויץ. יוון גם רחוקה מאוד מהשיא שלה, אבל היא מנצחת את כולן בהליכה. נראה כי היוונים הם רמה אחת מעל כל הנבחרות בבית הזה, ואם הייתי יווני הייתי משפשף את ידיי בהנאה. שתי נבחרות מהקלות ביותר שאפשר לקבל מהדרג שלהן, ועוד כמה נבחרות אלמוניות מאירופה. היוונים עוד לא ספגו שער והחטיפו בינתיים שמניית שערים.
(קוסטס קטסורניס - האימפרייה היוונית)
נכון, היכולת הזו לא תספיק מול נבחרות טובות יותר, אבל כבר אמרנו שבזמן האמת (לפני או תוך כדי משחק שספגנו גול או שניים) אנחנו משדרגים את היכולת שלנו כדי להיות שווים עם היריבה או מעט טובים יותר. בימים שהשמש זורחת בהם זה שווה מונדיאל - והיינו כחולמים.
אגב, ביקורות לא יחסרו היום, מי שרוצה לקרוא ביקורת ולחפש מעט דם כדי שיוכל להתחיל את השבוע עם חיוך על הפנים שיפנה לכל מקור מידע הבא ליד.
צנח לו מזלזל אוקטובר 8, 2008
מאת אור בליימן ב : כללי, מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , הוסף תגובהבעוד בנבחרת ישראל בכדורגל שלנו מדברים על הישג השיא המכובד של התברגות במקום ה-19 בעולם בדירוג פיפ”א (היום זה עתיד להתעדכן לטוב או לרע), גם אצל יריבתנו בצאת הצום מדברים על הישג השיא הגדול ביותר שלהם אי פעם.
הכירו נא את נבחרת לוכסמבורג.
לוכסמבורג היא מדינה זעירה בין צרפת, גרמניה ובלגיה המונה כחצי מיליון בני אדם. עיר הבירה שלה היא העיר לוכסמבורג והמדינה יכולה להתגאות בכך שיש לה את התוצר המקומי הגולמי לנפש הגבוה ביותר בעולם.
במובנים של כדורגל, לוכסמבורג נחשבת לאחת מהנבחרות החלשות ביותר כיום המשחקות ביבשת אירופה, אך זה לא מנע מהם לעשות את המשימה הבלתי אפשרית ולנצח את אחת מן המתמודדות על ראשות הבית שלנו במגרשם הם בתוצאה 2-1, דבר אשר יפגע קשות בסיכויים של שוויץ, המארחת של המשחק, להתברג במקומות הראשונים בהמשך הטורניר.
את הנבחרת של לוכסמבורג מאמן גיא הלרס - שחקן עבר מהמפורסמים ביותר לדורות שיצאו מלוכסמבורג והוא שיחק במץ הצרפתית ובסטנדארד ליאז’ של טועמה, שם רשם את מספר ההופעות הרב ביותר לשחקן במועדון אי פעם והצליח לרשום ברזומה שלו גביע ואליפות לפני שפרש ממשחק פעיל בשנת 2000. להלרס 55 הופעות בנבחרת לוכסמבורג כשחקן ושני שערים. אגב, אחד מן השערים שלו הובקע בניצחון הסנסציוני של נבחרת לוכסמבורג לפני למעלה מעשור במוקדמות יורו 96′ נגד נבחרת צ’כיה בשנת 1995, אותה צ’כיה של נדבד ופובורסקי שנעצרה רק בגמר מול הנבחרת הגרמנית החזקה.בשנת 2000, כאמור, כאשר פרש ממשחק החל הלרס להשתלב בין סגל המאמנים של הנבחרת הלוכסמבורגית וקיבל עליו את התפקיד של מאמן הנבחרת בשנת 2004.
(גיא הלרס - הקים נבחרת צעירה)
אם נמשיך את ההיסטוריה של הנבחרת הצנועה של לוכסמבורג נוכל לראות כי בין השנים 1995, מאז הניצחון על צ’כיה, ועד שנת 2007 היא לא הצליחה לנצח ואף לא נבחרת אחת במשחקים במסגרת טורניר רשמי, ובכך צנחה למקום הנמוך ביותר שלה מאז ומעולם בדירוג פיפ”א והוא ה-195 בשנת 2006. במוקדמות היורו האחרון הצליחה לוכסמבורג לרשום לזכותה סוף כל סוף ניצחון רישמי ראשון לאחר הפוגה ארוכה של 12 שנים. בלארוס, היום כוח עולה באירופה, ספגה את ההפסד 1-0 משער ניצחון של אלפונס לבק, האחראי לשער הניצחון גם במשחק מול שוויץ.
ואם בנבחרת שוויץ עסקינן, הדבר מחזיר אותנו למשחק האחרון של נבחרת לוכסמבורג בחוץ מול נבחרת שוויץ. הלרס בנה נבחרת צעירה שתתגבש ותרוץ מעתה והלאה מספר קמפיינים, ואת הפירות הוא כבר קטף מול השוויצרים. המגן ג’ף שטראסר בן ה-34, הכוכב של נבחרת לוכסמבורג המשחק במץ הצרפתית שם שיחק, כאמור, גיא הלרס, כבש בבעיטה חופשית אדירה בדקה ה-27. את שער השיוויון הזמני כבש קופו, אותו שחקן שכבש את השער השני של שוויץ בר”ג, בדקה ה-43. לקראת סיום המשחק הראו הלוכסמבורגים קבל עם ועדה כי אין מקום לזלזל בהם כאשר הוציאו תרגיל בעיטה חופשית מצויין מרגליו של שטראסר אשר בישל כדור נהדר ללבק והשאירו לבד מול השוער השוויצרי, ולו נשאר רק לגלגל לפינה בדקה ה-87 ולקבוע את תוצאת הסיום - 2-1 ענק ללוכסמבורג. אגב, השוער ג’ונתן ג’וברט בן ה-29 נתן משחק ענק בשער הלוכסמבורגי.
ומה בחזית הישראלית? ישראל נפגשה עם הלוכסמבורגים 5 פעמים וניצחה בכל החמישה. המשחק האחרון מול הלוכסמבורגים במסגרת הטורנירים הבכירים היה לפני למעלה מעשור בשנת 1997 במוקדמות גביע העולם בצרפת 1998, שם פגשנו את לוכסמבורג של שטראסר וגיא הלר, ששיחקו בצוותא בנבחרתם, למשחק חוץ וניצחנו 3-0 משערים של איציק זוהר (צמד) וטל בנין. במשחק הקודם למשחק זה, שנערך בדצמבר 1996 באיצטדיון ר”ג, הנבחרת השכילה לנצח 1-0 קטן משער של אלי אוחנה.
לשמחתנו הרבה, שטראסר יחסר לנבחרת הלוכסמבורגית בגלל כרטיסים צהובים. פרט לכוכב הלוכסמבורגי הזה, משחקים בנבחרת עוד שלושה שחקנים המשחקים כדורגל מקצועני. ג’יל בטמר הקשר המבטיח בן ה-19 המשחק בפרייבורג הגרמנית, מאריו מוטש, עוד קשר, בן ה-24 המשחק באראו השווצרית ולארס גרסון, הקשר האחרון בחבורה, שהוכתר לכוכב הצעיר של הנבחרת והוא בן 18 ומשחק בקבוצת קונגסבינגר מהליגה השנייה בנורבגיה. כל שאר השחקנים בנבחרת הצנועה הזו הם שחקנים חצי מקצוענים ובינהם אפשר למצוא סטודנטים ובעלי תפקידים שונים לצד משחק הכדורגל.
(ג’ף שטראסר - יחסר ללוכסמבורג)
הנבחרת שלנו חייבת לנצח את הנבחרת של לוכסמבורג בכל הרכב שלא יבחר, אנו עולים עליהם בכל פינה ועמדה במגרש. לעומת זאת, קיבלנו בקמפיין הזה מספר סטירות לחי וכדאי שנתעורר מהן ולא נעלה אדישים למשחק. שוויץ כבר הספיקו לספוג מהם מפלה כואבת, ואין צורך לספק להם עוד סיבה למסיבה.
לסיום - השערים של לוכסמבורג מול שוויץ:
http://www.youtube.com/watch?v=OiYzp9g1ggM
חתימה טובה.
הימים הנוראיים אוקטובר 5, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , הוסף תגובהלליגה שלנו בשלמותה, על כל מרכיביה, יש הרבה סליחות לומר והרבה מחילות לבקש על התנהלותה מתחילת העונה.
שישה שערים הובקעו באחד מהמשחקים הטובים העונה באירופה, ולא חסרים כאלה, בין בארסה לאתלטיקו מדריד וכל זה ב-30 דקות. המשחק נגמר אגב ב-6-1 ענק, אחרי שבארסה מראה לנו מה קורה שהיא משחקת כמו שהיא יודעת לשחק.
מספר שעות לפני כן, שריקת הסיום במשחק בפתח תקווה - משחקי יום השבת של המחזור החמישי הסתיימו ובכולם הובקעו שישה שערים. כלומר 360 דקות של כדורגל עם ממוצע של שער לשעה. כמובן שהליגה לא “איכזבה” ודאגה לתת לנו את ה-0-0 השבועי והידוע לשימצה.
בגרמניה, הליגה ההתקפית ביותר העונה, נכבשו ב-5 משחקים 18 שערים, יותר מ-3.5 שערים למשחק.
(סמואל אטו - היום שלו)
העת החשוכה בכדורגל השמח העולמי לנבחרות נגמרה ב-2008 כאשר ספרד הניפה את גביע אירופה לאחר שניצחה בגמר את נבחרת גרמנייה, עוד אחת התקפית.
ב-2004, ביורו הלפני אחרון, יוון השלימה את פסגת אותה העת החשוכה של הכדורגל השמח כאשר זכתה בגביע אירופה עם משחק טקטי משעמם ומובהק של 5-4-1. ניצול של מצבים נייחים עד תום, ועמידה איתנה במערך.
איטליה של שנת 2006 המשיכה את אותה התקופה עד אשר זכתה בגביע העולם עם נבחרת שכל חוליית ההגנה שלה מצטיינת. כעת, זהו התור של הכדורגל השמח והמשוחרר לתפוס את הבמה המרכזית עד לפעם הבאה.
לאט לאט הכדורגל השמח חוזר, וגם לבמה של הקבוצות. המאמנים עולים במגמה ברורה כדי לנצח ולהבקיע כמה שיותר שערים, הכל טוב ויפה עד שמדברים על הליגה שלנו.
אצלנו, מישל דיין עשה את הצעד קדימה לעבר התקופה הנוכחית, הרוח של העונה אם תרצו. הוא לקח את קרית שמונה ועלה לשחק מול בית”ר ירושלים שנמצאת בתקופה לא טובה עם שלושה חלוצים. קרית שמונה נראתה מצויין והגיעה למצבים רבים ליד השער של קאלה, ולבסוף הרוח העונתית עשתה את שלה ונתנה את הניצחון לקרית שמונה.
ובכל זאת, בניגוד לאווירה הכללית שמקרין מצב הכדורגל בעונה הנוכחית בארץ, חזרה היום לשידור התוכנית המיתולוגית “שירים ושערים”. משהו קרה בלב, מין צביטה קטנה כזו, מכה של נוסטלגייה. רציתי לתפוס את הטרנזיסטור השחור שמעלה אבק בארון ולהאזין לו. רציתי להיות במגרש עם אותו טרנזיסטור ולהאזין לו כאשר עוד שניים או שלושה משחקים משוחקים באותו הזמן במקום אחר, וזו ההרגשה הכללית אולי כך יהיה אפשר להחזיר יותר צופים למגרשים, אפילו עם משחקי נפל.
העולם צועד קדימה, הטלויזיה החליפה את הרדיו, המחשב כנראה יחליף את הטלויזיה - אך במבט חטוף שהעפתי לכיוון המשחק המשודר בטלויזיה ואז במשמע אוזן חטוף לרדיו, האינסטינקט היה לסגור לאלתר את הטלויזיה ולהשאר דבוק לרדיו, זו מה שהתוכנית מסוגלת לעשות.
הגששים עשו מערכון לפני תקופה יפה על “שירים ושערים” - אז שייקה לוי שיחק את “זוהיר אלול” וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/17cvchcy6_4/הגשש-החיוור-שירים-ושערים
היום ברדיו, זוהיר בהלול המקורי עלה לשידור מקרית שמונה וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/c1kpizh9d_3/שירים-ושערים-מחזור-5
כן, אלו הדברים היקרים לנו בביצה המקומית וטוב שהם מצאו את מקומם בדרך חזרה לליבנו.
אם נמצא את האיזון הנכון בליגה שלנו, כולם ירוויחו ממנה - וכאשר הצופה ירוויח, אפילו רגע קטן ומיוחד שקרוב לליבו, זה ימשוך אותו בחזרה למגרש שבוע לאחר מכן.
איך שמרגול אמרה היום, שבת בלי שירים ושערים היא כמו שבת בלי ג’חנון.
ואולי לסיום עוד דבר שיכול לעשות להרבה צמרמורת, דבר שבגללו היינו רוצים שהשבת הבאה כבר תבוא ורק יפול השער הבא, במקרה הזה קובץ אחד שווה אלף מילים:
http://boomp3.com/listen/c1kpqvz0b_6/שירים-ושערים-קטע-2
לצערנו הליגה לא מייצרת מספר רב של שערים, אך עוד שער אחד עלה בידם לשדר וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/c1kpvyqeh_s/שירים-ושערים-קטע-3
יותר טוב מקלוז’ עם צ’לסי? אולי.
ואם אתם עדיין לא מסופקים תאלצו להמתין בסבלנות עוד שבועיים.
גמר חתימה טובה וצום קל.
הגברת האפורה אוקטובר 1, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי, כללי , 3תגובותאיך אפשר להיות בלתי מנוצח בכל מפעל אפשרי ועדיין להראות לא החלטי ולא משכנע? אפשר לשאול את יובנטוס של העונה.
אם נעיף מבט חטוף שלל משחקיה מתחילת העונה, להוציא את המשחק אמש מול באטה, נוכל לראות סטטיסטיקה לא כל כך משכנעת מקבוצה אשר לפי דברי מאמנה “תאיים על הצמרת האיטלקית”.
בתחילת העונה הגיעו לגברת הזקנה בהעברות 4 צירים מרכזיים (פלוס מינוס) - מוחמד סיסוקו מליברפול בעלות של 13 מיליון יורו, כריסטיאן פאולסן מסביליה בעלות של 9 מיליון יורו, הרכש הברזילאי שמוכיח את עצמו בינתיים בצורה המשכנעת ביותר - אמאורי הברזילאי מפאלרמו בעלות של 15 מיליון יורו ומלברג השבדי בהעברה חופשית מאסטון וילה.
ההחתמות הללו נתנו אותותיהן כבר במשחקי הידידות בה הפסידה הקבוצה לפיאצ’נזה מהליגה השנייה 1-0 עם הסגל החדש והלא כל כך נוצץ שלהם.
משחק הליגה הראשון שלהם הפגיש אותם עם עוד קבוצה מתחדשת בדמותה של פיורנטינה. נדבד הספיק לכבוש בשלהי המחצית הראשונה וגילארדינו הבקיע את שער השיוויון לזכות הויולה רק כדי לסיים את המשחק בתיקו, קאמורנסי היה השחקן הטוב ביותר של יובה. שבועיים לאחר מכן, ניצחון ליגה ראשון 1-0 על אודינזה ואמאורי מתחיל להראות את יכולותיו. יובה היו טובים יותר אך חסרו ברק בחלק הקדמי, עד שסיסוקו וקאמורנסי שהתנהלו במרכז המגרש ומשם לאמאורי שירה לרשת. ג’יובינקו לא שותף.
במשחק ליגת האלופות שהתקיים שלושה ימים מאוחר יותר פגשה יובנטוס את מחזיקת גביע אופ”א זניט למשחק בית. זניט נראתה הרבה יותר טוב מהמארחת ורק גאונות רגעית של השחקן המנוסה ביותר במגרש שלחה את הכדור משום מקום בבעיטה חופשית לרשת של זניט. יובנטוס היו חסרי ברק לחלוטין אך עדיין ניצחו 1-0. בופון היה שם כדי לשמור על התוצאה וקמוראנסי שתפס יום רע השפיע על כל הברק של הקבוצה שלו בחלק הקדמי. ג’יובינקו לא שותף.
%20(Omega).jpg)
(סופת ברקים קטנה - בין היחידים שמוסיפים ברק למשחק של יובנטוס ולמשחק של נבחרת איטליה, קאמורנסי)
גם בליגה יובה המשיכה לעשות תצוגות חסרות ברק אבל להוציא את הנקודות מול קליארי בניצחון החוץ 1-0 משער של אמאורי שנכנס לכושר טוב. בופון שיחק עם פציעה והקרין על שחקניו, בעוד שמרצ’יאוני עלה לשחק במקומו של קאמורנסי. ג’יובינקו? ניחשתם - לא שיחק.
שלושה ימים לאחר מכן התחילה הנסיגה ביכולת מהמעט שהיה קודם לכן. בופון לא עלה לשחק עקב פציעה, קאמורנסי גם לא שיחק. ג’יובינקו שיחק גם שיחק ובישל את השער של יובה. הוא גם היה יכול לכבוש בסביבות הדקה ה-60, אך החמיץ. הוא ניסה, הוא השתדל והוא היה עם הברק החסר ליובנטוס.
השחקן עוד הוסיף בסיום כי יובנטוס שלטו במגרש והגיעו לאינספור הזדמנויות אך לא היתה רגל מסיימת מקדימה, וכמה שהוא צודק. 1-1 ביתי ומאכזב.
במפגש הליגה הבא מול סמפדוריה ג’יובינקו שוב לא שיחק, וקאמורנסי כן. האחרון נראה בהחלט לא רע בכל האפרוריות של הגברת הזקנה וחילק מסירות טובות על ימין ועל שמאל, אך רגל מסיימת? אין. סמפדוריה למדו את הלקח ממשחקי הליגה הקודמים ובידדו הרמטית את אמאורי. דל פיירו ויאקינטה, שעלה מהספסל, לא הושיעו והמשחק הסתיים ב-0-0 חוץ מאכזב מבחינת יובנטוס.
ויום אמש הגיע לבסוף בו יובה התארחה אצל הסינדרלה באטה בוריסוב אחרי התצוגה המרשימה שלה במסגרת של ליגת האלופות מול ריאל מדריד במחזור הקודם. בתוך 5 דקות באטה עקצו את השוער המחליף של יובה - מנינגר. קריוטש וסטאסביץ’ עשו 2-0 פנומנלי. לרוע מזלם של הבוריסובים ג’יובינקו שיחק - ועוד בעמדה הימנית של הקישור ולא בשמאל המועדפת עליו. הוא בישל פעמיים ליאקינטה שהיה פעמיים במקום הנכון כדי לעשות 2-2, האמת, די מביך מבחינתם של יובה.
וכך יובה נראו מתחילת השנה - קבוצה חסרת ברק בחלק הקדמי עם הגנה שעובדת קשה. שבופון לא עומד בין הקורות, היא גם סופגת. להוציא את המשחק אמש, יובה כבשו מקסימום שער אחד במשחק, מה שמראה על היעדר יכולת בחלק הקדמי של הקבוצה. קאמורנסי וג’יובינקו הם היחידים שמסוגלים לפתח משהו ראוי מן הקישור הכל כך ההגנתי של רניירי, מפאולסן וסיסוקו אי אפשר לצפות לפריצות קדימה מלוות בטכניקה אישית גבוהה. הגיע בהחלט הזמן להעביר את שרביט ההרכב הראשון לג’יובינקו שעוד הבטיח שהוא יהיה בליגה של מסי ואגוארו. הוא בהחלט מראה ניצנים של גאונות והוא שחקן שיכול לשדרג פלאים את המשחק של יובה באם יקבל את הצ’אנס.
(רוצים קצת יותר ממנו - סבסטיאן ג’יובינקו)
השילוב של אמאורי ויאקינטה יכול ליצור איום גדול יותר בחלק ההתקפי הנוכחי של הקבוצה עד שטרזגה יחזור לכושר, ותוסיפו לכל זה את הארגנטו-איטלקי קאמורנסי ואת ג’יובינקו וההתקפה תראה גם הרבה יותר בהנחה והם ישחקו ביחד. אי אפשר לתלות תקווה בהברקות רגעיות כדי לנצח משחקים, צריכים הרכב טוב - גם הנבחרת האיטלקית הוכיחה את זה במופע האיימים שלה ביורו האחרון.
יובה כיום ממוקמת במקום ה-7 בליגה האיטלקית עם 9 נקודות מ-5 משחקים ו-3 נקודות בלבד מהמקום הראשון ולאציו. בליגת האלופות הם מקום שני מתחת לריאל מדריד אותה יפגשו בפעם הבאה עם 4 נקודות לעומת ה-6 של ריאל.
הגברת הזקנה צריכה להתחיל להפרד בכבוד מהגברים הזקנים שלה ולתת לחבורת העתיד לתפוס את הפיקוד, החל מג’יובינקו.