חזרו לפני החגים ספטמבר 27, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל אנגלי, כללי , הוסף תגובהשלושה שחקנים בליגה האנגלית. שניים חזרו היום לעשות את מה שהם עושים הכי טוב ועוד אחד שפשוט הגיע לשם השנה כדי להשלים את החסר. התפוח בדבש של הצמרת האנגלית כפי שהיא מתחילה להצטייר.
הוא חזר 1:
כריסטיאנו רונאלדו שב לכושר מלא. אפשר לומר בביטחה שמנצ’סטר תצא מעכשיו לדרך חדשה ותנסה להשכיח במקצת את פתיחה העונה הרעה שהציגה קבל עם ועדה.
איך זה בא לידי ביטוי במגרש? בלי הרבה פרטנזיות - ואולי דווקא עם אחת… אבל כמו שהוא רק יודע.
הנה הגיע אלינו כריסטיאנו הישן והטוב ובמשחק אחד, לאחר שכבר חזר לכושר מלא, הציג לנו את כל הדברים שהוא עושה הכי טוב וכולנו כבר מכירים אותם בע”פ:
* צלילה ברחבה וסחיטת פנדל שלא היה ולא נברא.
* לקיחת הפנדל, עצירה קטנה באמצע בלי שאף אחד יראה כדי לקבוע לאן השוער הולך ולדחוק את הכדור לפינה השנייה.
* מסירת עקב לרוני ויש גם בישול.
(אחד מהנקודה ואחד מהספסל - חברים טובים, רוני ורונאלדו)
כל הדברים הללו במשחק סביר ביותר שלו - בישול ושער ופתאום גם מנצ’סטר נראים כחדשים.
הסר יודע שלא משנה באיזה הרכב הוא יבחר מעכשיו והלאה, כשרונאלדו מופיע בכושר בינוני פלוס, מנצ’סטר תדרוס גם בלי רוני בהרכב הפותח, גם עם רפאל בהגנה וגם עם דני וולבק בהתקפה - בטח שקבוצות מתפוררות כמו בולטון הלא החלטית. ריאל מדריד עוד תאלץ לחכות, עד אז אפשר להתענג על מנצ’סטר בזכות הפנומן הפורטוגלי.
האמת? קצת כואב הלב לראות שוער מצויין כמו יאסקליינן עובד כל כך קשה אבל לא מקבל עזרה הגנתית מספקת, למרות העובדה שבולטון מסתגרת ארבעים וחמששתיים ומחמיצה ממצבים קורצים במיוחד, כמה כאלה כבר יקבלו בתאטרון החלומות?
תמיר כהן ימשיך להנות בצפייה בכדורגל בריטי, יש לו מושב שאפילו אח”מים לא מקבלים.
הוא חזר 2:
פרננדו טורס שב ברגע הכי מתוק מבחינת האדומים של ליברפול לכבוש: בדרבי החם. אולי סר פול מקרטני היה עושה לעצמו טוב אם היה נשאר עוד כמה ימים לנוח באילת במקום לחזור להשפלה בדרבי.
היה זה דווקא אוהד אברטון מספר 1 שהיה מטורף בכל הנוגע אליהם לפני עשור וקצת (ג’יימי קראגר) שמנע בגופו שער לזכות הטופיז מבעיטה מ-3 מטרים. המשחק היה שקול מאוד, ליברפול פתחה חזק אבל זה התאזן בהמשך עד אשר הגיע הילד הספרדי והיה במקום הנכון פעמיים כדי להדביק את הכדור ברשת. השער הראשון נבע מגאונות של שלושה חלוצים - מהמבצע האישי המשובח של רובי קין עד שכמעט נשק לקו החוץ והרים כדור מצויין לרחבה, דרך משיכת הבלם הצידה של קויט והאיפשור הכל כך תמוה לאל נינו להסתובב ברחבת ה-16 באין מפריע - ושנותנים לוקחים. הבצורה הסתיימה עם טיל מהאוויר מתחת להאוורד ויש 1-0.
(טורס חוזר לעוף וגם להפציץ אחרי בצורת של שישה משחקים)
שטורס נראה טוב הוא גם ימשיך להראות טוב עד הסיום או עד שיוחלף. עוד מיקום מצויין אחד ברחבה וניצול של טעות כדי לנתב לרשת, או מילה אחרת, באנגלית, חזקה יותר שיכולה לתאר את האירוע הזה: Capitalize.
הוא חזר 3:
מגן ימני לצ’לסי. בוסינגווה הוא איזון מושלם למכונה הכחולה שעובדת כמו שעון. ריצות בלתי פוסקות על הקו, מזכיר מאוד את קאפו. והנה, הוא השתלט יפה על מסירה של לאמפרד ושלח כדור גדול לשער של סטוק, למרות חשד לשער עצמי הגול יהיה רשום על שמו.
צ’לסי עומדת נפלא במגרש, מספיק טעות אחת של היריב והוא ימצא כדור ברשת בדיוק כמו שעשה אנלקה במחצית השנייה, לא צריכים יותר מזה.
כל הגדולות בליגה הזו ניצחו היום 2-0, מה שמחייב את ארסנל לא לאכזב אותנו מול האל במשחק שמתקיים שם הרגע.
זו בירכת השנה החדשה מהליגה האנגלית, ולפני סיום גם הליגה הגרמנית לא מאכזבת - כמובן שכל המשחקים שהסתיימו היום - בכולם נכבשו שערים, והופנהיים החביבה כמעט ועשתה את שלה עם חזרה מדהימה ל-4-4, אך הפסידה בסוף לאוזיל הלוהט ולברמן 5-4. איזו ליגה!
חג שמח ושנה טובה!
דויטש בלי Mark ספטמבר 25, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל גרמני, כללי , תגובה אחת עד כה138 ב-5 מחזורים. ולא, לא מדובר במספר הצהובים שנשלפו או במספר הקרנות שהושגו - מדובר במספר השערים הנקי שהובקעו בליגה הגרמנית המונה 18 קבוצות בלבד (לעומת ה-20 של 3 הליגות הבכירות של אירופה). לאן נעלמו ה”הגנות הגרמניות” ואיך הפכה הנבחרת הגרמנית להיות נבחרת תוקפת? הנה תזכורת קצרה על העבר הלא כל כך רחוק מימיו של מתיאוס בנבחרת עד לימיו של שוונשטייגר ביורו האחרון.
המושג “הגנה גרמנית” הוא מושג ישן. לפני כמעט שני עשורים זכתה גרמניה המערבית במונדיאל 90′ באיטליה ומלבד ניצחונות מרשימים בשלבי הבתים על יוגוסלביה לשעבר ונבחרת תור הזהב של האמירויות, שתיהן היו חלשות יחסית לגדולות, לא השכילה לנצח בתוצאות משכנעות את דרכה לניצחון על ארגנטינה של מארדונה בגמר - מתיאוס, זה מנתניה, היה הקפטן הגרמני אז. השיטה המנצחת באותם הזמנים היתה 5-3-2, עם הליברו הידוע - הבלם החופשי אותו מילא קלאוס אאוגנטלר שעד לא מזמן היה המאמן של וולפסבורג.
במונדיאל בארה”ב 94′ גרמניה הפסידה לבולגריה הגדולה של סטויצ’קוב ברבע הגמר, אך השיטה נשמרה עד ליום שהם התייצבו מול צ’כיה הגדולה של נדבד ופובוסקי לגמר של יורו 96′. גרמניה עשתה את התפנית במחצית השנייה כאשר עברה לשחק ב-4-4-2 עם כניסתו של בודה לקישור, ואחרי השער של ברגר מהפנדל שגרם זאמר בדקה ה-59, הכניסה את בירהוף, סופר-חילוף מנצח עם 2 שערים וזכייה ביורו, ועברה לשחק בשיטה היותר מודרנית של 4-3-3. גול הזהב הופעל בפעם הראשונה אחרי ההשמטה של קאובה לשערו.
במונדיאל 2002 עלתה גרמניה להופעה בגמר מול ברזיל שוב עם 3 בלמים שקרסו במחצית השנייה מול רונאלדו הגדול. השיטה הגרמנית הגיעה כנראה לסופה ביורו 2004, הנבחרת הגרמנית נראתה רע בשלב הבתים וסיימה במקום ה-3. באותו הטורניר אגב, זכתה שיטת הבת של ה-5-4-1 בתואר הזהב אותה הנהיגה יוון.
ואז גרמניה אירחה את המונדיאל - קלינסמן לקח את הנבחרת ושינה בה את הכללים הגרמנים הנוקשים. 2 בלמים גבוהים וחסונים ו-2 מגנים תוקפים. פיליפ לאהם התכבד בשער הנפלא הראשון של הטורניר מול לואיס מרין וקוסטה ריקה ואת הדהירה הגרמנית הצליחה להרוס רק איטליה שלקחה את תואר ההגנה הקשוחה על עצמה מאז. יואכים לב נתן המשכיות למשחק ההתקפי החדש של גרמניה ועבר לשחק ב-4-3-3 מודרני יותר הקיץ. גרמניה נראתה מצויין בשלבים המאוחרים מבקיעה 3 שערים עד שנפלה לספרד הסופרסטרית.
את מוקדמות המונדיאל הנוכחי גרמניה פתחה עם 6-0 יפה על ליכטנשטיין ועוד תיקו חוץ 3-3 מול פינלנד שנמצאת במגמת עלייה בכדורגל שלה ואת זה כבר נוכחנו לראות עם הנבחרת שלנו.
הליגה הגרמנית גם לא מאכזבת והיא סיפקה לנו מחזורים מרתקים ומלאי שערים עד כה. חלוצים וקשרים בכושר מצויין לצד הגנות לא כל כך מתואמות. טוטאל פוטבול אמיתי בשעה שגם הבלמים לא מתביישים ונחלצים לעזרת ההתקפה והמגנים משמשים יותר כשחקני אגף שניים עם ריצות בלתי פוסקות על הקו לכיוון שער היריב יותר מאשר תפקידים הגנתיים, כך לפחות זה נראה במגרש. שאלקה המובילה ו-וולפסבורג מהמקום החמישי הן הקבוצות היחידות שעדיין לא הפסידו - בעוד שתוצאת העונה עד כה הושגה במשחק הליגה בין באיירן מינכן לורדר ברמן כאשר הראשונה שאירחה את המשחק הובסה בתוצאה 5-2.
בין המקום ה-1 למקום ה-10 מפרידות כרגע רק 3 נקודות. הופנהיים, שטוטגרט והמבורג נמצאות בסדר הנ”ל במקומות 2 עד 4 כאשר לכל אחת מהן יש 10 נקודות ליגה. לכל אחת מהקבוצות הללו באמתחתן אפשר למצוא 3 ניצחונות תוצאת תיקו והפסד אחד. מבינהן אפשר לומר כי המבורג במצב טוב מאוד, חרף העובדה שהיא במקום הרביעי. הקבוצה עדיין בלתי מנוצחת בבית, אחרי 2 משחקים בביתה, עם תיקו חוץ יקר מול באיירן והפסד אחד לוולפסבורג.
הקבוצות שספגו את מספר השערים הקטן ביותר העונה הן שאלקה (מקום ראשון) ושטוטגרט (מקום שלישי). כל אחת ספגה 4 שערים עד היום. שאלקה פתחה מצויין את הליגה - היא ניצחה את כל משחקי הבית ובכל משחקי החוץ הוציאה תיקו. מעבר לכך, במשחקי הבית שלה היא לא ספגה שער, את 4 שעריה היא ספגה בשני משחקי חוץ כאשר 3 מתוכם באו במשחק הקשה בחוץ מול דורטמונד שהסתיים בתוצאה 3-3 לאחר שעוד הובילה בו 3-0. שטוטגרט לעומתה עוד הספיקה להפסיד בביתה ללברקוזן 2-0. אגב, סיפור מעניין היום הוא הסיפור בו שאלקה קונסת את רפיניה, המגן הימני המצויין שלהם, בסכום אדיר של מיליון דולר על כך שהשתתף במשחקים האולימפיים בבייג’ין בנבחרת ברזיל ללא רשותם - רפיניה יפנה כנראה לבית המשפט שיעביר את הקנס להתאחדות הברזילאית.
(רפיניה - מיליון דולר בייבי)
הקבוצה שהבקיעה את מספר השערים הגדול ביותר העונה היא לברקוזן, ולה 15 שערים. היא כבשה מינימום 2 שערים למשחק והשיגה כבר שלושה ניצחונות העונה. את שני הפסדיה היא נוצחה בתוצאה 3-2 והם היו מול המבורג ודורטמונד במחזור הפתיחה. ניצחון השיא היה מול הופנהיים המפתיעה במחזור השלישי של הליגה. הלמס, חלוצה הגרמני של הקבוצה, נמצא בכושר כיבוש נהדר, ועליו ארחיב מעט בהמשך בפיסקה על הופנהיים, הוא הצטרף מקלן לסטפן קיסלינג בחוד והם נראים ביחד לא רע בכלל בינתיים. טרנקילו ברנטנה, מנבחרת שוויץ יריבתנו למונדיאל, עושה חיל באגפים של לבר ועוד צירוף של הרגע האחרון הוא רנטו אגוסטו מפלמנגו הברזילאית. ורדר ברמן מזדנבת מעט אחרי לברקוזן, הרבה בזכות תצוגת התכלית הנפלאה שלה במחזור הליגה האחרון מול מינכן. בקופתה של ברמן יש העונה 13 כיבושים - כמעט שלושה שערים למשחק. ברמן כבשה בכל משחק שלה העונה והפסידה דווקא לעולה החדשה מנשנגלדבך לאחר שתי תוצאות תיקו מהמחזורים הראשונים, מאז היא בתנופה של 2 ניצחונות ונראית מצויין - 3-0 על קוטבוס בבית וכמו שכבר צויין וכנראה שעוד יצויין ה-5-2 האדיר על באיירן בחוץ, ברמן כרגע נמצא במקום השביעי בטבלת הבונדסליגה ועם הפנים לצמרת. אגב, זוכרים את התורכי-גרמני מסוט אוזיל מהצעירה של גרמניה? הוא היה המצטיין בשורותיה של ברמן מול הבווארית. עוד שילוב שכנראה עוד נהנה לראות העונה יהיה השילוב של החלוצים מרקוס רוזנברג וקלאודיו פיזארו, שבא מצ’לסי. ביחד הם שווים כבר שישה שערים - 4 לראשון, 2 לשני.
הנהירה הברזילאית לבונדסליגה נמשכת -
בבונדסליגה השנה רשומים לא פחות מ-35 ברזילאים, המשחקים בשלל תפקידים במגרש. בין הבולטים בינהם אפשר למצוא את בורדון ורפיניה, המגן המצויין שהוזכר לעיל, מהמוליכה שאלקה - לוסיו, זה רוברטו וברנו מבאיירן - החלוץ קקאו והקשר אלסון משטוטגרט ובל נא נשכח את הקשר המחונן דייגו והבלם נאלדו מברמן. בילפלד, בוכום ומנשנגלדבך של קולאוטי ואלברמן הן היחידות שלא מחזיקות ולו ברזילאי אחד בסגל שלהן. הקבוצה הברזילאית ביותר היא הרטה ברלין הנמצאת במקום ה-9 בטבלה ובה רשומים 5 ברזילאים. אומנם הברזילאים לא כובשים בינתיים מספר רב של שערים בליגה (גרפיטה מוולפסבורג ודייגו מורדר כבשו 2 כל אחד) אך הם משתתפים במשחק ההתקפה והיו מעורבים לא אחת בשערים של קבוצותיהם.
(גם אני ברזיאלי - אנטוניו דה סילבה מקרלסרוהה)
הקבוצה הבלתי צפוייה הגדולה ביותר של השנה היא הופנהיים שכרגע מאיישת את המקום השני בטבלה. השחקן הלוהט ביותר שלה הוא החלוץ הבוסני בן ה-24 איביסביץ’ שהגיע לפני עונותיים מאאכן. הוא מוביל את טבלת מלכות השערים ביחד עם הלמס, החלוץ הגרמני מלברקוזן, 6 כיבושים לכל אחד מהם - ממוצע של למעלה משער למשחק - מכובד לכל הדעות. למרות זאת, הופנהיים עוד לא ניצחה העונה קבוצה גרמנית באמת גדולה מלבד דורטמונד, שפתחה את העונה בצורה רעה מאוד. הופנהיים הפסידה ללברקוזן 5-2 ועשתה תיקו עם שטוטגרט. מלבד זאת היא ניצחה את קוטבוס ומנשנגלדבך. בשבוע הבא היא תפגוש בחוץ את ברמן, שמגיעה אחרי הניצחון על באיירן, ותנסה להפגין מעט יציבות מתחילת העונה למרות שיהיה משחק קשה מבחינתם.
הופנהיים הספיקה להפסיד אתמול 3-1 לפריבורג מהליגה השנייה במסגרת הגביע, אולי זה מסמן על הבאות מבחינתם.
(מלך בינתיים - ודאד איביסביץ’ הבוסני של הופנהיים)
ומה קורה עם באיירן? הקבוצה של קלינסמן שנפרדה משוערה האגדי אוליבר קאן פתחה את העונה בשתי תוצאות תיקו מול המבורג ודורטמונד. לאחר מכן היא הצליחה לנצח את הרטה ברלין וקלן החלשה עד לתבוסה הביתית מול ברמן. רנסינג, שתפס את מקומו של קאן בין הקורות, כבר נלאץ להתמודד עם הידיעה שבטעויות שלו הוא עלה לקבוצתו בהפסד כואב ומשברי. השוער זכור במשחקו הגדול מול מילאן ב-2007 למרות שספג 2 שערים. גם ההגנה והקישור של באיירן נראו כבויים וכבדים במשחק הליגה האחרון. אגב, למקרה ולא שמתם לב, באיירן עלתה עם מערך של 5-3-2 הישן נושן הגרמני עד למחצית מול ה-4-4-2 המשוחרר וההתקפי של ברמן. ולמרות זאת - הסגל של הדאבליסטית מאשתקד הוא עדיין נוצץ וחזק והיא תרוץ חזק בצמרת. מה עוד שריברי היה פצוע והוא הברק של הבווארית. כדי להשכיח מעט את הכאב מהליגה, באיירן ניצחה אתמול את נירנברג 2-0 חלק משערים של קלוזה ובורובסקי.
וקצת על הפן הישראלי לקראת סיום - מנשנגלדבך. הקבוצה נמצאת במקום ה-16 מתחת לקו האדום עם ניצחון ליגה בודד ו-4 הפסדים. בקבוצה משחקים, כפי שהוזכר קודם לכן, שני ישראלים בדמותם של גל אלברמן ורוברטו קולאוטי. הראשון משתלב לאט בקבוצה והיה אחראי לא קטן לניצחון הבודד שלהם בליגה, הוא חילץ כדורים במרכז המגרש וברגע שיצא קבוצתו ספגה שני שערים. קולאוטי כנגדו לא מוצא את מקומו בהרכב, החלוץ הישראלי התאושש מפציעה בתחילת העונה ומיעט מאוד לשחק עד היום.
לסיכום - מי שנהנה לראות כדורגל טוב עם הרבה שערים וכדורגל משוחרר וקצבי יכול לצאת מעט מהבועה של שלושת הליגות הבכירות של אירופה ויכול לצפות, אפילו עם חיוך, במשחקים המצויינים שמספקת לנו הבונדסליגה העונה. וכפי שזה נראה, היא לא הולכת לדעוך בקרוב אלא דווקא להפך - וונדרבר.
לאן מועדות פנינו? ספטמבר 23, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , תגובה אחת עד כהוידוי - רציתי לכתוב היום מעט על הבונדסליגה שהיא הליגה הפורה והמשוחררת של גרמנייה, רציתי. ובכל זאת החלטתי ללכת בשיטת האנטי קלימאקס ולכתוב על הליגה המקומית והיקרה שלנו, אחרי הכל, הביצה המקומית שלנו חשובה לליבנו למרות הכל.
כדי לא להשאר יותר מדי חייב הנה לכם מספר סטטיסטיקות מהליגות הבכירות באירופה שמספרות סיפור מסוים:
ספרד, 20 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 73 שערים הובקעו. ממוצע - 24 ושליש שערים למחזור, מעט יותר מ-2.4 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 4.
אנגלייה, 20 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (פחות משחק חסר), 136 שערים הובקעו. ממוצע - 27.2 שערים למחזור (לבטח ישתפר אחרי שהמשחק החסר יושלם), 2.72 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 4.
איטליה, 20 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 70 שערים הובקעו, טוב, בהשוואה לליגה הספרדית עדיין מדובר בהגנות איטלקיות. ממוצע - 23 ושליש שערים למחזור, 2 ושליש שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 1.
גרמנייה, 18 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (פחות משחק חסר), 138 שערים הובקעו! ממוצע - 27.6 שערים למחזור, ומעל ל-3 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 2.
ישראל, 12 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 35 שערים הובקעו. ממוצע 11 שערים למחזור, מעט פחות מ-2 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 6.
חושבים שההשוואה גדולה עלינו? אולי יש צדק במחשבותיכם, לעומת זאת:
בלגייה, 18 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (מינוס 2 משחקים חסרים), 110 שערים הובקעו. ממוצע: 22 שערים למחזור, מעט יותר מ-2.4 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 3.
קפריסין, 14 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 64 שערים הובקעו (משחק אחד הופסק במצב של 2-0, עדיין החשבתי אותו בסטטיסטיקה). 21 ושליש שערים למחזור, מעט יותר מ-3 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 0.
(תענוג גרמני: נאלדו מול לוקה טוני, ורדר ברמן מול באיירן מינכן - משחק שנגמר בתוצאה 5-2)
אולי זה מעט יומרני להסתכל מרחוק על ליגות אחרות ולפנטז, אך… חלומות באספנייא, האורווה לא תהפוך בין לילה לדלה אלפי, וגם עשרות אלפי איש לא ינהרו לראות משחקי ליגה, בטח שלא עם מאזן כזה דל בשערים ותצוגות נפל של השחקנים. אך עם זאת יש הרגשה שהליגה שלנו נפתחה בצורה שלילית למדי השנה, אציגן בקצרה ובנקודות.
* משחק במוקדמות ליגת האלופות - צריכים לסרטט מחדש קווים ברחבה. משחקי רדיוס ללא קהל - לא להכניס צופים בכוח כעונש למשחק. תוסיפו לזה עוד קצת קש בדמות החושך לפני משחק החושך שראינו אמש ותבינו שלפני כל התכנונים על מגרשים מסתובבים וכן הלאה, יש לנו דברים מעט יותר בסיסיים שדורשים התערבות בהולה.
* בנוגע למשחקי הרדיוס ללא קהל - העונש הוא עונש לא ראוי ומגוחך. אין סיבה שמאות אנשים שרוצים לראות משחק יענשו בעקבות אחדים. מי שרוכש מנוי ומקבל משחק פחות צריך לקבל פיצויים על כך - את כל כספו בחזרה. עונש שהוצע במחצית המשחק בין כפ”ס להפועל ב”ש הוא קיום משחקי רדיוס בישובים וערים נחשלים מבחינת הספורט - רעיון לא רע בכלל.
(תמונה כזו במהלך משחק בארץ לא תשפר את מצב הכדורגל)
* שופטים מוסיפים לסטטיסטיקה האדומה של הליגה שלנו ופוסלים שערים משבוע לשבוע. תצוגות שיפוט לא ראויות ואולי רק שופט אחד שעשה חסד ועוד שרק ל-3 פנדלים במשחק כדי לשפר מעט את מאזן השערים.
* משחקי הליגה משוחקים בצורה מעוררת תמיהה. אם נעזוב לרגע את העובדה שיש אנשים כבדי ראייה שהיו שמחים להאזין למשחקים ברדיו או חיילים שנמצאים באיזה בסיס או מוצב שכוח אל ברחבי הארץ שגם היו שמחים לקבל עידכונים מהרדיו, נראה שקבוצות, שבמקום לשחק במקביל כדי להכניס קצת מתח ועניין למשחק, יודעות בדיוק מה התוצאה במשחק ששוחק לפניהן ומשקיעות כנראה בהתאם. זכויות הטלוויזיה יצרו את המצב המעניין הזה, וע”י כך הבריחו קהל מהמגרשים. לאור התצוגות החלשות בליגה, הקהל יברח בקרוב גם מהטלוויזיה.
* כמובן שיש את הקבוצה התורנית באירופה שלה מגיעה מעט מנוחה והפרדה בין שאר משחקי הליגה, אך עוד מעט נשאר כנראה ללא אירופה בכלל, אלא אם הפועל תוכל לשלוף שפן מהכובע ולהבקיע 2 שערים בחוץ מול קבוצה שהיא החזירה לכושר, אחרי היום תסלחו לי שאני בספק.
בזירה האירופאית, אגב, נראינו השנה כבויים ובזויים. לקרית שמונה יש “הקלות” כי זו עונתם הראשונה באירופה, אך נתניה ובית”ר לא ייצגו את עצמן בכבוד כלל וכלל. הדברים היחידים שהחזיקו קבוצות ישראליות במפעלים אירופאים הם הקרבה, נחישות ועמידה איתנה במערך, לכשאבדו? גם שלושה שחקנים מהירים יותר מהאיטיות של הקבוצות הישראליות הספיקו כדי לפצח את ההגנות ולנצח משחק.
* אגב, גם בזירה הבינלאומית הנבחרת שלנו נראית כבויה ושקטה, מזל שיש ליגיונרים שתמיד נראים מעט טוב יותר מהשחקנים של הליגה שלנו.
* הזרים בליגה נותנים עונה או שתיים טובות, אם בכלל, ואז דועכים. אפשר לומר שהם משתלבים בסופו של דבר בליגה. האם גם מתיאוס ישבר בקרוב ויתאים את עצמו אלינו?
בטוח ויש עוד עשרות נקודות ופתרונות שאתם יכולים לחשוב עליהם, אתם מוזמנים לכתוב אותם ואני אשמח לקרוא הכל.
ובגדול, אלה הם הפנים שלנו העונה, כך הליגה שלנו נראית. מדי שנה אנו יושבים וחושבים כיצד אפשר לקחת את הכדורגל שלנו עוד צעד קדימה כדי לא להראות כמו “לפני 20 שנה”, האם אנו שמים לב תוך כדי עשייה שלא לקחנו כמה צעדים אחורה? התשובה היא כנראה לא. גם הצעת חוק שבמידה והמשחק מסתיים בתוצאה 0-0, כל קבוצות תקבל 0 נקודות ליגה יכולה לשפר את מצבנו נכון להיום וזו דוגמא לחשיבה יצירתית.
ולסיום - אם אתה שוער ואתה מחפש שנת שבתון שקטה, ישראל היא אטרקצייה השנה.
שיווי משקל שכזה ספטמבר 22, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל אירופאי, כללי , 2תגובותהטבע הוא דבר שמתאזן, הוא לא ייתן לשום דבר להפר את שיווי המשקל התמידי שהוא שואף אליו ללא תגובה נגדית וכל פגיעה שתעשה בו בצורה מסויימת תבוא במקביל תגובה אחרת כנגד גם היא בצורה מסויימת.
כך גם בליגות הבכירות ביותר באירופה, כך נוכחנו לדעת היום. איכות הסגלים של אריות אירופה היא כה טובה וכה ארוכה ביחס לקבוצות שמדשדשות בליגות, ולכן הטבע יעשה את שלו בסופו של דבר וישאף להתאזנות. איך זה יראה בשטח? בטבלה. את הצמרת יתפסו הקבוצות העשירות או בעלות המסורת או עם הסגלים בעלי השמות המפוצצים או הכל ביחד ואולי איזו קבוצה קטנה תפתיע ותתברג איפשהו קרוב, יותר מזה אי אפשר לצפות אולי רק לקוות.
כבדרך אגב, כל הפתעה כזו שתיקרא תיגר על הבכירות תגרור גם תגובה נגדית - השחקנים הבכירים ביותר של אותה קבוצה ירכשו במיידית ע”י הקבוצות הגדולות, איזון הכדורגל לא יופר לאורך זמן (אם בכלל, יש את חלון ינואר). אימפריות עולות ונופלות לאט מאוד - שיש בסיס אוהדים כה גדול ובסיס כלכלי כה גדול או כמנגד - משבר כלכלי שיכול לסיים תקופת זוהר של קבוצה.
התחלה טובה או פחות טובה לא תשנה את העובדה שלאורך זמן, ויש תקופה יפה של עשרה חודשים, הקבוצות יתפסו את מקומן בהתאם לאיכות השחקנים ועומק הסגל, לצאת כנגד הטבע של הכדורגל קשה עד כבלתי אפשרי, לא במסגרת ארוכה וסדירה כמו הליגה שמתפרסת על עונה שלמה שלא תלויה במשחק אחד.
(שיווי משקל שכזה)
הטבלה האנגלית היא יותר מתקדמת מבחינת משחקים ששוחקו והיא כבר מתחילה לתפוס צורה בצמרת שכנראה תתעצב עוד טיפה בעתיד, על אמצע הטבלה והתחתית עוד אפשר להתווכח כי יש קבוצות במשבר, יש קבוצות בכושר טוב יותר וכן הלאה, לכן הכל יוכל להשתנות שם, הקטנים יסתפקו במעט הגדולות יסתפקו בצמרת הגבוהה. מנצ’סטר תשלים את המשחק החסר שלה ותתברג בצמרת לאט לאט, וגם הטבע לא ייתן לטוטנהאם להשאר אחרונה לנצח, הסגל אומנם חדש ולא בעל כימיה קבוצתית ראויה עדיין, אבל הסגל שלהם נוצץ יותר מרוב קבוצות הליגה ולכן מומנטום אחד, דחיפה קטנה אחת, ניצחון אחד ישלחו אותם על מסלול הניצחונות. מנצ’סטר סיטי, המרענן הרשמי של אירופה כולה והמעצמה המתיימרת הבאה, התפוצצה עם הגב הכלכלי החדש שלה על חשבון פורטסמות’ שהיתה במגרש הלא נכון בעונה הלא נכונה 6-0. ארסנל ראשונה עם 80 אחוזי הצלחה ב-5 משחקים.
איטליה גם ממשיכה את הקו הטבעי של עולם הכדורגל - מילאן, רומא, יובה וגם פיורנטינה (שעשתה לא מעט רכישות גדולות הקיץ) מנצחות. אינטר כמו אינטר של השנים האחרונות מנצחת ומנצחת בשקט ובשקט כמו מכונה ומקדימה את יובנטוס רק בהפרש שערים - יובה שווים שער למשחק ואינטר שווים 2 שערים למשחק, לפחות בינתיים. אגב, איפה היה רונאלדיניו היום במשחק של מילאן? הוא ישב בביטחה על הספסל העמוק שלהם וראה את קאקה מפציץ מ-30 מטרים ואיזה ספסל.. רוני עלה לשחק בשלהי המשחק בדקה ה-70. רומא שבה לחיים שלשום עם 3-0 על רג’ינה וכל זה אחרי ההפסד המביך בליגת האלופות.
(אמאורי - יש גול)
גם בספרד לא נשארו חייבים לאף אחת מהליגות הללו - בארסה שחטה את גיחון, זו שעשתה חיים קשים בשבוע שעבר לריאל, ריאל עצמה גברה 2-0 על סנטנדר, ולנסיה ניצחה 1-0 את אוסאסונה וכרגע היא במקום הראשון (אותה ולנסיה עם הסגל שלא עבר שינוי דראסטי מהעונה המאכזבת עד מאוד של השנה שעברה) ואתלטיקו מדריד ממשיכה את הכושר הטוב שלה וניצחה שלשום את רקראטיבו 4-0.
(קון אגוארו - לוהט מהתנור)
מחזור אחד כזה לא קובע הרבה על עונה שלמה אבל יש לו את ההשלכות שלו לעתיד, כמו שהפסדים או הפתעות לא קובעות סדרים של עונה שלמה אבל גם להם יש השלכות - אתם חושבים שאת המנגינה הזו ואת הטון הזה עוד יהיה אפשר לעצור או לשנות ולא הייתם משוייכים מעולם ל-G 14? תדעו שאתם יוצאים חוצץ מול חוקי הטבע של הכדורגל, בהצלחה.
סיפורו של כנר איטלקי ספטמבר 19, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי, כללי , הוסף תגובהבקיץ האחרון מילאן עברה שינוי דראמטי - במועדון הרוסונרים קיוו ליצור מיני גלקטיקוס, להצעיר את הסגל ולשחרר את הדגיגים הקטנים מין המועדון והכל בבת אחת. בין היתר הגיעו בקול גדול פלאמיני, זמברוטה וסנדרוס לחיזור המקהלה האחורית, שבצ’נקו ובוריילו (ששב הביתה אחרי נדידות רבות) לחיזוק הסימפונייה ההתקפית ורונאלדיניו אחד בכדי לנצח על כולם.
הכל היה נראה מבטיח מאוד, לפחות מבחינת שמות גדולים, אצל האדומים שחורים - החולייה ההתקפית קאקה - רונאלדיניו - פאטו נראתה מאוד מאיימת בעוד שהחולייה של גטוסו, פירלו, אמברוסיני ובונרה שידרה לא פחות הבטחות בחלק היותר אחורי של הקבוצה. תחילת העונה הגיעה, בולוניה וגנואה באו ללא רגשי נחיתות למשחק מול מילאן והבקיעו 2 שערים כל אחת. מילאן מוצאת את עצמה עם סיום המחזור השני במקום הלפני אחרון בטבלה עם שער זכות אחד בלבד כשהיא מקדימה רק את קליארי.
הסיפור הפחות משמח הקיץ היה הסיפור בו מילאן סיימה רומן של 3 שנים עם עוד שחקן שהגיע אליה בקול תרועה צורם - אלברטו ג’ילארדינו. ג’ילה בן ה-26 היה אחד מההבטחות הגדולות ביותר של הכדורגל האיטלקי בדור שלו, אמרו עליו רבות, הישוו אותו לכל הבא ליד עד אשר הגיע למילאן ולא הצליח לשחזר את יכולתו משנים עברו. “פלופ” כך ישיבו לכם אוהדי הקבוצה אם תשאלו אותם מה הם חושבים עליו.
אם נלך מעט אחורה בזמן, לתקופה שמילאן עוד לא היתה ברזומה שלו, נוכל למצוא את ג’ילה מככב בפארמה. ג’ילארדינו הגיע לדוקלי של פארמה מ-ורונה כהבטחה צעירה בעונת 2002, ואכן, מלבד ההופעות המאוד מרשימות במדי הקבוצה, הסטטיסטיקה בנוסף לכל לא משקרת - בשנים בהם שיחק בפארמה הוא כבש 50 שערים, כאשר בעונותו השנייה והשלישית במועדון, שתפס כבר מקום קבע בהרכב, הוא הבקיע לא פחות מ-46 שערים מתוך ה-50 ב-72 הופעות.
(ימים יפים - ג’ילה בפארמה)
עונת 2004 היתה עונה פאנטסטית מבחינת החלוץ, מלבד הכיכוב בליגה הוא הצליח להוביל את הנבחרת האולימפית האפורה יחסית של איטליה למדליית ארד מכובדת באולימפיאדה באתונה ובאותה שנה הוא עוד השכיל להוביל גם את הנבחרת הצעירה של איטליה לזכייה נהדרת בגרמנייה 2004. כדי לחתום בצורה יפה את קורות החיים שלו בפארמה, ב-2004 הוא נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר באיטליה וב-2005 הוא שידרג את מעמדו והפך לשחקן השנה בליגה הראשונה באיטליה ולאיטלקי השנה בכלליות.
המעבר לקבוצה בכירה יותר היה מחייב, כולם וכולן רדפו אחרי הכישרון הצעיר ולבסוף מילאן פתחה את הארנק ושילמה סכום נכבד ביותר של 24 מיליון יורו בכדי לרכוש את השחקן. מילאן הותיקה חיפשה דם צעיר כדי להחיות את עצמה בהתקפה, ג’ילארדינו היה התשובה המושלמת בשביל הרצון שלהם, כך לפחות חשבו - וזה היה הפרולוג לשנותיו במילאן.
את עונתו הראשונה במילאן הוא סיים עם 17 כיבושים בליגה, זאת שתמיד נראתה קטנה עליו, אך בליגת האלופות של אותה העונה הוא סיים ללא שער אחד למרות שהיה שותף ב-12 משחקים במסגרת האירופאית הזו. השנה הבאה היתה לא פחות רעה עבורו במסגרת ההיא, עם 2 שערים בלבד והגעה עד לגמר בו סופר פיפו אינזגי הועדף על פניו וענה על הציפיות עם צמד נגד ליברפול, אגב, באותו משחק ג’ילארדינו היה המחליף של פיפו שירד כדי לקבל את תשואות הקהל. הוא סיים ככובש המצטיין של מילאן המגמגמת בליגה מאוד של אותה השנה עם 12 שערים. ג’ילה היה שותף גם לקמפיין מוצלח מאוד של הנבחרת האיטלקית במונדיאל בגרמנייה, מקום שהוא אוהב להניף בו תארים. איטליה ניצחה את צרפת בפנדלים בגמר, ואלברטו הוסיף לרזומה שלו לצד הזכייה המפוארת בליגת האלופות עוד סעיף מכובד של גביע עולם.
עונתו האחרונה במילאן, העונה שעברה, תזכר כעונתו הגרועה ביותר. המקום שלו בהרכב לא היה מובטח כלל וכלל והוא נדד בין הספסל להרכב. הוא הצליח באותה עונה לכבוש מעט מאוד שערים. בליגת האלופות הוא כבש 2 שערים והמשיך את יכולתו במסגרת הזו משנים עברו. מילאן בכלליות לא נראתה טוב בעונה החולפת. בסרייה א’ הוא הידרדר ל-7 שערים בלבד. הוא פתח ב-20 משחקים בעונה הזו ועלה מהספסל בעוד 10 משחקים. ההנהלה המאוכזבת החליטה לחדש את הסגל למרות בעיות כספיות רבות במועדון, ולאחר כלל הרכישות והשינויים שהתבצעו הקיץ הזה החליטו בין היתר למכור את ג’ילה. מבחינת אלברטו - כל הדרכים מובילות לפיורנטינה.
(כנר על גג העולם - ג’ילארדינו והכינור במדי הנבחרת)
גם שינוי קבוצה זה התחדשות, ג’ילארדינו מתחדש. ה-ויולה מפירנצה מתחדשים.
פיורנטינה היתה זו שזכתה בשורותיו לאחר ששילמה סכום של 15 מיליון יורו בקיץ האחרון. ג’ילה חתם עם הסגולים על חוזה ל-5 שנים ובו תולים תקוות רבות להיות היורש האמיתי של לוקה טוני שעזב לגרמנייה ולא נמצא לו יורש מתאים בעונה החולפת באמתחתם. מבחינת המועדון מטוסקנה, העונה הם רוצים לעשות שינוי לטובה. הם הציבו סכום חסר תקדים של 50 מיליון יורו בתחילת העונה והביאו שחקנים כמו פיליפו מלו - אחרי שנתן עונה טובה מאוד באלמריה מספרד, יובטיץ’ ממונטנגרו, שנחשב לאחד מהכישרונות העולים בכדורגל העולמי - בן 18 עם 4 הופעות בנבחרת הבוגרת ו-3 שערים והמגן המצויין וארגאס מקטניה.
ואכן, נראה שגם מבחינת ג’ילארדינו יש שינוי לטובה מהתקופה היותר אפורה במילאן. בקיץ 2008 ג’ילארדינו זומן מחדש לנבחרת איטליה והבקיע את השער הראשון לאיטליה מול אוסטריה במשחק הידידות שנגמר בתיקו 2-2. גם העונה שנפתחה בישרה טובות, לפחות בכל אשר קשור לג’ילה - הוא כבש בסיבוב ה-3 של מוקדמות ליגת האלופות מול סלביה פראג בניצחון 2-0 בבית, ולאחר 0-0 במשחק החוץ פיורנטינה עולה לשלב הבתים.
גם בליגה הוא לא נשאר חייב - במחזור הראשון הוא הרשית מול הגברת הזקנה בדקות הסיום ממש והצליח לחלץ נקודה ביתית לזכות פיורנטינה. פיורנטינה עוד הספיקה להפסיד בחוץ לנאפולי 2-1 במחזור האחרון בסרייה א’ במשחק בו ג’ילה בישל שער למוטו. התקופה הטובה המשיכה עד לשיא זמני עונתי בינתיים - ג’ילארדינו במשחק חוץ מול ליון כבש צמד שערים עוד במחצית הראשונה רק כדי לראות בסופו של דבר את ליון משווים אחרי השערוריה שהיתה במגרש.
(הנעליים של לוקה - ג’ילארדינו והמדים של ה-ויולה)
בפיורנטינה מקווים שהחלוץ יוכל לשחזר את עונותיו הגדולות מפארמה וכל מה שהוא צריך זו קבוצה חדשה והזדמנות, בינתיים המצב נראה מצויין. כך התחיל הרומן החדש ואולי המצליח ביותר שנדע הקיץ בצפון איטליה - נגן ה-ויולין אצל ה-ויולה.
1929 ספטמבר 17, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל אירופאי, כללי , הוסף תגובה24 באוקטובר 1929, יום חמישי השחור - כך כונה היום שבו הבורסה בניו-יורק נפלה. המוני בני אדם תלו תקוות בבורסה, והשקיעו סכומי עתק בה בציפייה שהמניות יעלו ויכניסו כסף רב וקל. בנקים ברחבי אמריקה נתנו הלוואות ועודדו אנשים להשקיע בבורסה, עת הנפילה הגדולה מאות אלפים נשארו ללא כל. ההמשך היה ידוע - השפל הגדול היכה בארה”ב אחרי התמוטטות הבורסה ואמריקה חזרה לעצמה רק לאחר מלחמת העולם השנייה.
המפולות האחרונות בבורסה מכות אף בכדורגל - בליגה האנגלית הבכירה למשל.
שימו לב, בפעם הראשונה מזה מזה 16 שנים (הפעם האחרונה היתה במאה הקודמת בשנת 1992) ששתי קבוצות עולות לשחק אחת מול השנייה ללא ספונסר ראשי. כך זה קרה במשחק בין ווסט האם יונייטד לבין ווסט ברומיץ’ אלביון במסגרת המחזור הרביעי בליגה האנגלית, שנגמר אגב בתוצאה 3-2 לזכות ווסט ברום בבית משער מנצח של כריס ברונט.
(מכסים את החסות - הבאגיז נגד הפטישים)
מוזר היה לראות קבוצה שעולה למגרש, במקרה הזה ווסט האם, עם חולצה עליה תפור טלאי שמכסה את הלוגו של XL מבית XLLG, או במילים אחרות XL Leisure Group, קבוצת הפנאי XL שהיא אחת מחברות הטיולים הגדולות שפועלות, או ליתר דיוק פעלו בבריטניה לפני שהכריזה על פשיטת רגל עקב הקריסה הגדולה.
רק כדי להיות בעיניינים, קבוצות גדולות בעולם כגון מנצ’סטר, ארסנל, ריאל מדריד וכו’ יכולות להגיע לסכומים אדירים של 20 מיליון יורו לעונה בשביל חסות בעוד שקבוצות אמצע טבלה ומטה מסתפקות בסכומים קטנים בהרבה, תלוי באיזו ליגה הם משחקים. בארץ, למשל, נותני החסות משלמים סכום של 500-800 אלף דולר “בלבד”, ובאנגלייה - החסות לקבוצה היא מהיקרות ביותר בעולם בממוצע. במקרה של ווסט האם - היא חתמה על הסכם עם חברת הטיולים XL על חוזה ל-3 שנים כאשר בכל עונה היא היתה אמורה לקבל מהם 2.5 מיליון פאונד שהם בערך 3 מיליון ומאה חמישים אלף יורו. בליגות הללו, החסות מממנת בין חמישית לרבע מהתקציב השנתי של הקבוצה.
לפני כשנה נחתמה עסקת החסות של מנצ’סטר יונייטד בשווי כללי של 56 וחצי מיליון פאונד (80 מיליון יורו אם תרצו). כעת, ענקית הביטוח AIG האמריקאית, הספונסרית הראשית של מנצ’סטר יונייטד, קורסת. המניות של החברה צנחו ביום האחרון ב-40%, במובנים כלכליים הדבר הוא חורבן טוטאלי. הממשל האמריקאי כיסה על כל ההפסדים שלה והזרים 85 מיליארד דולארים בשביל לרכוש 80% מהחברה. במנצ’סטר, הבעלים גלאזר אומר: “עסקים כרגיל במועדון” ומוסיף: “מנצ’סטר יונייטד מבוססים כלכלית, לא הושפענו כלל מהמצב”. ויש למנצ’סטר על מה להיות רגועים, החשיפה הבינלאומית תבטיח לה עיסקה חדשה, גם אם העיסקה הנוכחית תקרוס. הדבר המצחיק, כך טוענים מומחים כלכליים, זה העובדה שמנצ’סטר, אם עיסקת החסות תתבטל, עלולה להרוויח עוד הרבה יותר מחסויות בעקבות האהדה שלה בקרב אנשי המזרח התיכון או אסיה.
(מנצ’סטר והחסות - המצב יכול רק להשתפר)
מי שצריכות לחשוש מהמצב הנוכחי הן הקבוצות הקטנות בליגות באירופה. המשבר הנוכחי יכול לפתוח פער עצום בין הקבוצות הגדולות גם ככה לבין הקבוצות היותר צנועות. שחקנים פחות איכותיים ילכו לקבוצות הללו בעוד ששחקנים יותר איכותיים יוכלו לעבור לקבוצות עם הכסף והן הקבוצות הבכירות שיוכלו להרשות את אותם השחקנים. הדבר לא אומר שהקבוצות ישחקו בלי חסות, רק יקבלו מעט יותר כסף, מצב ריאלי לחלוטין.
בעונה הקודמת גם אסטון וילה וגם ווסט האם פתחו את העונה ללא חסות עד לאמצע העונה, ורק אז מצאו ספונסרית ראוייה. בווסט ברומיץ’ מקווים שמצב יוכל להסתיים במהרה עם חסות ראויה, והרבה לפני אמצע העונה, המצב שם לא כל כך מזהיר כרגע ממש כמו אצל היריבה שלהם מהמחזור האחרון - ווסט האם.
פנדל המריבה ספטמבר 16, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , הוסף תגובהעונה שעברה היתה עונה קטסטרופלית מבחינת בועטי הכדורים מהנקודה הלבנה בליגת העל. במחזור השני העונה בליגה המקומית שלנו נשרקו לא פחות מ-6 פנדלים, 4 הלכו לרשת בשני משחקים ו-2 הלכו למקומות אחרים בשני משחקים אחרים. 4 שערים מתוך ה-11 שראינו המחזור היו, כאמור, בבעיטות עונשין מהנקודה ואם להוציא את המשחק של מכבי נתניה שנראתה יותר טוב מבשבועות האחרונים, נשארנו בשאר המשחקים עם 3 שערים תוך כדי משחק בלבד, ושני משחקי עונה מאופסים ומשעממים.
באירופה, אם הספקתם לשים לב, בעיטת הפנדל הפכה להיות איזשהו טרנד. אותם שחקנים הבועטים את הכדור הם או השחקנים הותיקים בקבוצה, זו שהקבוצה יקרה להם או הכוכבים הבלתי מעורערים של הקבוצה - כבר משהו הרבה מעבר ליכולת בעיטה, יותר בעלות בית במועדון ובמגרש בכלל.
כך מסי וכריסטיאנו רונאלדו הצעירים ממשיכים לקחת את הפנדלים בקבוצותיהן, ולמישהו יש בכלל ספק ששחקנים אחרים לא יכולים לקחת את אותו הכדור ולהבקיע, אפילו בשקט נפשי גדול יותר? רונאלדו הספיק כבר להחמיץ פנדלים ביונייטד (ועוד אחד בגמר ליגת האלופות שכבר הספיקו לשכוח כי יש גביע). אפילו רונאלדיניו הגדול הרבה, בתקופת הזוהר שלו בבארסה, להחמיץ מהנקודה הלבנה - זה לא מנע מהם לקחת את הפנדל הבא.
(כריסטיאנו רונאלדו מציג - הנקודה הלבנה)
מישהו חושב שזה לא יכול להצליח גם פה?
גם בארצנו יכולים לאמץ את השיטה הזו, ניקח למשל את בית”ר. האוהדים יודעים בדיוק מי השחקן הצעיר הטוב במועדון שבא מבית וצופים לו עתיד מזהיר אולי גם באירופה - אבירם ברוכיאן. אני חושב שעטר יעשה נכון אם יעביר סופית את האחריות, ואפילו יותר מזה - את הפריבילגיה למספר 8 הצעיר שלו. מלבד העובדה שדבר קטן שכזה יכול להקנות לו את הידיעה שהוא בעל הבית והרבה מונח על כתפיו, אף אחד גם לא יאכל אותו אם הוא יחמיץ, כי גם הקהל וגם הבעלים יודעים שהוא השחקן בין החשובים (אם לא החשוב ביותר) במועדון ובמגרש. שמעון גרשון היה לוקח את הפנדלים בהפועל, שם הוא היה בעל הבית. בבית”ר - הוא חולייה חשובה, אבל לא בעל הבית.
גם במכבי חיפה אפשר לתת לרפאלוב, שמקווים שזו תהיה עונת הפריצה שלו, את האחריות. גם למאור בוזגלו, לגילי ורמוט וכן הלאה.
(אבירם ברוכיאן - תנו לו את הבעלות המלאה)
מה שמחזיר אותנו לעיסוק אחר - הפנדל של גרשון. לפני שאגע בעניין זה חשוב לי לציין שאנשים נוטים להסחף יותר מדי אחרי זרמים, והזרם הנוכחי של הביקורת על גרשון ושוכחים ששמעון הוא בין הבלמים הטובים בארץ, תקופת השפל הנוכחית של בית”ר התחילה בגלל מספר סיבות וגורמים, אחת מהסיבות הללו היא עצם העובדה שגרשון לא שיחק בבית”ר וההגנה שלה היתה מאוד לא יציבה.
הפנדלים של גרשון הפכו ליותר צפויים עם השנים, עוד בימים שהיה בועט אותם למרכז השער. בעת שלקח את הפנדל, היתה אווירה של החמצה בטוחה, מאיפה היא הגיעה?
גרשון הוא מקצוען, הוא ימשיך בקבוצה וכנראה יחזור ליציבות שלו. הוא כבר ראה מעמדים של נבחרת, אבל בכל אופן אני מחזיק בדעה קטנה שעכשיו, שהוא כבר בוגר ועשה הרבה בכדורגל הישראלי, הוא יכול להראות לכולם שהסטיגמה של רודף בצע שדבקה לו עת המעבר לבית”ר יכולה להשתנות. שהבעלים שמשלמים לך את הכסף יוצאים תקיף נגדך אפשר לארוז את החפצים ולעבור לכל קבוצה בארץ, מלבד הפועל ומכבי תל אביב.
מחשבה קטנה בצד הדרך, כנראה שלא באמת תקרה כי גם עטר יודע שגרשון הוא השחקן החשוב בחולייה האחורית של בית”ר ולעולם לא ישחררו, בטח שלא עכשיו שבית”ר צריכה יציבות יותר מתמיד בעונות האחרונות - מפנימים וממשיכים הלאה, מקצוענים אמיתיים.
סינדרלת השכנים ספטמבר 15, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל אירופאי, כללי, ליגת האלופות , הוסף תגובההדשא של השכן ירוק יותר, ובמקרה הזה הדשא של השכן בליגת האלופות.
אם נעזוב לרגע את הביצה המקומית שלנו ונלך לא כל כך רחוק בגלובוס לאי שכן, שעשה לנו לא פעם ולא פעמיים צרות במשחקים בינלאומיים, נוכל למצוא שם קבוצה שתשחק העונה במסגרת הכי גדולה באירופה - ליגת האלופות.
ואכן, מהעיר החבויה בחול -פמגוסטה (הידועה גם בשמה היווני אמוכוסטוס) הממוקמת בצידו המזרחי של האי (והיא כיום תחת המרות התורכית על הצד הצפוני של האי מאז העלייה התורכית בשנת 1974), בערך 20 דקות נסיעה מנמל התעופה הבינלאומי של לרקנה, עולה הקבוצה אנורתסיס - האלופה הטרייה של הליגה הקפריסאית.
האלופה הקפריסאית, אל תתבלבלו, משחקת את משחקי הבית שלה באיצטדיון על שמו של אנתוניס פאפאדופולוס הממוקם בעיר לרקנה המסוגל להכיל עשרת אלפים צופים. קודם לכן, הקבוצה היתה מבוססת באיצטדיון ג’יאסאי מעיר המקור של הקבוצה, אך מאז המשטר התורכי על צפון האי, כאמור, נדדה הקבוצה בין שלל איצטדיונים המפוזרים בחלקו התחתון של האי עד להשלמת בנייתו של האיצטדיון הנוכחי בשנת 1984.
את הקבוצה מאמן המגן הבינלאומי לשעבר של נבחרת גאורגיה - טמורי קצבאיה. רבים זוכרים את ימיו היפים בסוף המאה ה-20 בניוקאסל, טרם הגיע אליה מאתונה. אל אתונה הוא עבר מאותה אנורתסיס אותה הוא מאמן היום, ובשלהי הקריירה שלו כשחקן פעיל, לאחר ששיחק בקבוצת דאנדי הסקוטית, שב בשנת 2002 לקבוצה הקפריסאית וקיבל על עצמו את משרת השחקן-מאמן לפני שקודם להיות מאמן העל של הקבוצה, יחד עם תפקידו כשחקן. הוא שיחק בקבוצה עד לפני עונותיים והודיע על פרישתו ממשחק פעיל. לפני שפרש הוא הצליח סוף כל סוף להניח את ידיו על האליפות של קפריסין בשנת 2005 וזכה לתשואות הקהל המקומי המעריץ אותו.
עונה שעברה היתה עונה טובה מאוד מבחינת המועדון, הם זכו באליפות ה-13 במספר של המועדון עם פער של לא פחות מ-11 נקודות מהיריבה לליגה אפועל ניקוסיה. הקבוצה לא הפסידה משחק אחד במהלך כל העונה, האליפות היתה כבר בכיס שלושה מחזורים לסיום. לוקאס סוסין - החלוץ הפולני הגבוה המצטיין של הקבוצה סיים כמלך שערי העונה עם 16 כיבושים.
(סוסין - סקורר לא קטן)
הקבוצה העפילה לסיבוב הראשון במוקדמות ליגת האלופות מול פיוניק מארמניה וניצחה אותה בתוצאה 1-0 במשחק הבית המוקדם משער בפנדל של החלוץ הותיק ניקולאוס פרואוסוס היווני. בגומלין ב-ירבן, בירת ארמניה, ניצחה פמגוסטה בתוצאה 2-0 משערים של ציטיישבילי, החלוץ בן ה-29 מגאורגיה ועוד שער של פרואוסוס לקראת סיום המשחק.
כעבור שבוע ניתקלה הקבוצה הקפריסאית ביריבה קשה יותר בדמותה של ראפיד וינה. המשחק הראשון התקיים בקפריסין - הקשר סקופליטיס, רכש חדש הקיץ במועדון שהובא מאנתרומיתוס היוונית מאתונה, כבש במחצית הראשונה כנגד מהלך המשחק, לפחות במחצית הראשונה, מה שנתן לאנורתסיס מוטיבציה להמשך.
סוסין, במשחק מצויין, כבש בין רגלי השוער סמוך מאוד לפתיחה המחצית השנייה וחתם גם את הניצחון 3-0 בתוספת הזמן של המשחק כאשר כבש גול דומה לראשון. משחק החוץ שהתקיים כעבור שבוע נפתח בצורה מושלמת מבחינת הקפריסאים - הקשר הצרפתי וינסנט לבן, שהתחיל דרכו בנאנט, כבש בדקה ה-13 של המשחק וחייב את וינה לתת לא פחות מ-5 שערים כדי לעבור לשלב הבא. פמגוסטה נחו על זרי הדפנה במהלך כל המשחק ואיפשרו להופר בדקה ה-22, ומאירהופר עם צמד מהיר בדקה ה-63 וה-68 לחזור למשחק עם תקווה קטנה אך ללא הועיל - אנורתסיס עולה לשלב השלישי.
(סדריק בארדון - אתמול בבני יהודה, היום בליגת האלופות)
בשלב הזה חיכתה לה הקבוצה אולימפיאקוס היוונית. אולימפיאקוס, עם שחקנים כמו דודו ו-דיוגו מברזיל, ראול בראבו הספרדי המדרידאי לשעבר, קובאצ’ביץ’, בלושי וניקופולידיס היא קבוצה שכבר בנתה לעצמה מסורת של הגעה לשלב הבתים - מינימום - בליגת האלופות. כל הדברים הללו לא הטרידו את הקפריסאים שלמיני דרבי היווני הזה עלו ללא רגשי נחיתות ונתנו תצוגה סוחפת במשחק הראשון בבית. המגן וסיליס טורוסידיס מאולימפיאקוס כבש שער עצמי אומלל עם פתיחת המשחק לאחר הרמה של סוסין מהאגף הימני בדקה ה-4 לפני שסוסין המצויין הבקיע בעצמו בדקה ה-17 עם נגיחה מצויינת מתוך הרחבה. מיטרוגלו מאולימפיאקוס קיבל הזדמנות פז לצמק את התוצאה ולכבוש שער חוץ חשוב מאוד, אך החמיץ פנדל בדקה ה-80 ואחרי זה ראה את לבן משלים את החגיגה עם שער בדקה ה-85.
משחק החוץ התנהל בצורה משכנעת מצד הקפריסאים, כל הקבוצה תרמה לחלק ההגנתית ולבן כמעט ועוד כבש במחצית הראשונה אחרי בישול מצויין של סדריק בורדון, מיודענו מבני יהודה עד לא מזמן. היוונים הכעוסים החלו ללחוץ על הדוושה, המאמן ולורדה הספרדי המאמן את היוונים ערך מספר שינויים טקטיים ובלושי הצליח לבסוף לכבוש בדקה ה-54. מאז ועד הסיום היוונים פשוט ישבו על השער של אנורתסיס , אבל השוער האלבני הבינלאומי אריאן בקאי נתן משחק גדול ומנע מהיוונים לחזור למשחק.
השחקנים והאוהדים שעשו את דרכם מערבה ליוון חגגו רבות את העלייה ההיסטורית והראשונה של קבוצה קפריסאית אי פעם לליגת האלופות, אך כמו כולם הם ידעו כי הם יהיו לא יותר מסינדרלה בשלב הבתים של ליגת האלופות, ואכן ההגרלה זימנה להם את אינטר הגדולה עם המיוחד מוריניו מאחורי הקווים ושחקנים כמו קיבו, מייקון ואיברהימוביץ’ בצד השני של הקווים, ורדר ברמן הגרמנית עם המאמן שאאף ודייגו הברזילאי הגדול ועוד מיני דרבי יווני והפעם עם היוונייה הגדולה השנייה - פנתינאיקוס, שאוהדיה הפכו למעריצים לא קטנים של הקבוצה הצנועה מפמנגוסטה אחרי שהדיחה את יריבתם השנואה מהמפעל.
נכון להיום, אנורתסיס ממוקמת במקום הראשון בליגה הקפריסאית עם שני ניצחונות בשני משחקים. הקבוצה נראית מצויין ולא ספגה שער אחד בשני משחקי הליגה שקיימה. את המשחק האחרון היא ניצחה 1-0 את קטקופיה בחוץ משער מאוחר של סוסין.
ועם כך, עם כל החיבה שלי לקבוצות הקטנות בליגת האלופות אשמור גם פינה חמה בלב לגברת הדגולה (או הסניורה ווצ’יאה ביוונית) לצד באטה בוריסוב.
(האוור מולה מוחמד - מסינדרלה לסינדרלה)
ועוד מילה קטנה על שחקן מסויים שעוד בטח תשמעו עליו בהמשך הטורניר - האוור מולה מוחמד העיראקי. בשנת 2007 הוא היה אחד מהברגים החשובים בנבחרתו העיראקית וכבש בשלב הבתים של הטורניר את שער המהפך מול אוסטרליה. לאחר מכן, עימו ועם שאר חברי הנבחרת - עיראק, הסינדרלה של הטורניר, זכתה בגביע בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה בגמר מותח מול ערב הסעודית.
הניצחון על ראפיד בבית
http://www.youtube.com/watch?v=b3He95z6JSo
הניצחון על אולימפיאקוס בבית
http://www.youtube.com/watch?v=-Jovkzlwn6M
אוי ברצלונה ברצלונה ספטמבר 14, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ספרדי, כללי , תגובה אחת עד כהימים לא קלים עוברים על אוהדי הקבוצה הקטלונית והמאמן פפ גוארדיולה. לאחר איוורור הסגל, שיחרור הותיקים, קניית החדשים והשלמת המערך עם קידום הצעירים, היה נדמה כי זורם אוויר חדש בכיוון האוינגודה דיאגונל, הדרך הראשית החוצה את ברצלונה ומובילה לקאמפ נואו, איצטדיונה הביתי.
שושלת רונאלדיניו תמה סופית הקיץ.
2006 היתה שנת החגיגה של ברצלונה. לאחר עונה קודמת מוצלחת עם אליפות, לאחר 6 שנים עקרות, וביסוס מעמדו של רונאלדיניו כפרש המוביל את הליגיון הקטלוני (ועוד כמה משחקים זכורים כמו המותחן מול צ’לסי), הגיעה העונה המופלאה והשיא של הדור ההוא - בארסה שטה לאליפות שנייה ברציפות וזכתה בגביע הנכסף של ליגת האלופות לאחר 14 שנים ותור הזהב של תחילת שנות ה-90 עם אותו הגוארדיולה המאמן כיום בצד השני של הקווים, סטויצ’קוב, קומאן, זוביזרטה ויוזביו. הכל היה ורוד מבחינת הכחולים סגולים, החגיגות היו בעיצומן. שהמסיבה תמה הגיעו השנים הרעות - הקטלונים הודחו מכל מסגרת גדולה אפשרית, רק בכדי לראות את הבלאנקוס בסוף העונה זוכים בתואר. רייקארד מתח ביקורת גדולה מאוד על כוכביו ועל יכולתם הירודה, הביקורת התמקדה רבות סביב רונאלדיניו ואטו, היה ניתן להרגיש כי חייב להתבצע שינוי כלשהו.
העונה הקודמת חתמה בעצם על השינוי המתבקש - רונאלדיניו נפצע, החיוך המפורסם החל להעלם ואיתו גם הלהבה הקבוצתית שהובילה את הקבוצה לפסגת אירופה. בארסה הודחה בחצאי הגמר של הגביע הספרדי על ידי ולנסיה, הזוכה המאכזבת בליגה של אותה העונה וליגת האלופות על ידי השדים האדומים, הזוכה הלא מאכזבת של אותה העונה עם דאבל מצויין. לאחר ההפסד המביש לריאל מדריד, האלופים בשנית, 4-1 - מחליט יושב הראש חואן לאפורטה כי המאמן רייקארד לא ימשיך עוד עונה בקבוצה מקטלוניה.
ואכן, הקיץ הזה התפרק הדור הגדול של רונאלדיניו סופית כאשר רייקארד עוזב את עמדת המאמן ובמקומו מוקפץ מקבוצת המילואים של ברצלונה פפ גוארדיולה כדי לתפוס את המקום. דקו עוזב לצ’לסי, תוראם פורש ממשחק פעיל וזאמברוטה לוקח את רונאלדיניו והם עוברים לאיטליה לשחק במדי מילאן.
(דקו עם המדים החדשים - הדור של רונאלדיניו התפזר בין כל קבוצות אירופה)
לקבוצה מגיעים בקול גדול השחקנים שאמורים לעשות את השינוי הגדול. המגן הברזילאי המצויין דני אלבס וסיידו קייטה מסביליה, אלכסנדר חלב מארסנל וקסרס מויאריאל. הכל היה נראה ורוד במשחקי האימון, אפילו גודיונסן כבש. המשחק הראשון במסגרת מחייבת בבית נגמר בתוצאה משכנעת מאוד, 4-0 על ויסלה קראקוב מיודענו עם תצוגה תכליתית של הקמרוני סמואל אטו עם צמד שערים ועוד דיברו על כך שהוא היה עתיד לעזוב את הקבוצה אך גוארדיולה לא הסכים לכך והבטיח לאטו שהוא יהיה חלק אינטגרלי מבארסה העונה.
לאחר מכן הגיעה נורת האזהרה הראשונה, משחק החוץ בגומלין מול ויסלה הסתיים בהפסד מר לקטלונים 1-0 משער קלבר. היכולת הלא משכנעת נמשכה גם בליגה, וכאשר כולם מצפים מבארסה המחודשת לקרוע רשתות במשחק הליגה הראשון, הגיעה נומנסיה הצנועה וניצחה 1-0 בביתה משער של מריו. השחקנים קיבלו הפסקה מן הקבוצות וחזרו לנבחרת לאחר קיץ מתיש בו זכתה הנבחרת הספרדית בתואר. אמש, חזרו השחקנים לכר הדשא לאיצטדיונם הביתי במטרה אחת ברורה - להשיג ניצחון ראשון מול סאנטנדר לעיני הקהל הביתי.
אלכסנדר חלב נפגע ונטש במחצית הראשונה המשעממת שהסתיימה ב-0-0 מאכזב. מסי, שחזר עם הזהב האולימפי לא מזמן, כבש את השער לזכות בארסה בפנדל שלקח בדקה ה-71 ששיחרר אנחת רווחה בקרב האוהדים הקטלונים ביציע, אך החגיגות נמשכו בדיוק שש דקות עד השיוויון של ראסינג ושל פריירה בדקה ה-77. סאנטנדר היו אגרסיביים מאוד במשחק ושיחקו בלי רגשי נחיתות, לחובתם נשלפו לא פחות משבעה כרטיסים צהובים במהלך המשחק.
(מסי - מה יהיה?)
האוהדים לא נשארו חייבים לקבוצתם הלא משכנעת והניפו מטפחות לבנות המסמלות כניעה כאות מחאה ביציעים. השחקנים ירדו כפופי ראש מהמגרש וינסו לחפש את הניצחון הראשון שלהם במשחק הליגה הבא מול גיחון, שעשתה חיים קשים ביותר לסביליה בחוץ עד אשר נכנעה לה 4-3.
כימיה קבוצתית?
בארסה המתחדשת אולי זקוקה למעט אוויר ועוד מעט שקט כדי להתחבר מחדש עם הסגל שהתגבש במהלך הקיץ. יש להם שחקנים מספיק טובים כדי לתפוס מקום טוב בצמרת, אך המאמן הוא חדש והוא מנסה להחדיר לשחקנים שיטה חדשה - משהו שלאף אוהד בארסה אין סבלנות אליו, לא אחרי עונותיים עקרות מתארים גדולים.
עייפות מצטברת?
אין זה סוד שרבים משחקני בארסה הם שחקני נבחרת. הספרדים עברו קיץ מתיש מאוד עד לזכייה בתואר ועוד המשחקים הראשונים בקמפיין מוקדמות גביע העולם בדרום אפריקה בודאי שלא הקלו עליהם. מסי היה שותף בכיר בנבחרתו עד גיל 23 באולימפיאדה וזכה אף הוא לקיץ מתיש עד לזכייה בתואר האולימפי. בארסה נראית כבדה ועייפה במשחקיה האחרונים בליגה, גם מסי נאלץ לפתוח היום על הספסל. בברצלונה לא רוצים להעמיס על הכוכב שלהם משקל יתר.
מסי, ראוי להוביל קבוצה?
הכל מהכל נאמר על הפנומן הארגנטינאי הצעיר - מהירות, טכניקה, מסירה, כידרור, הבקעה ומה בעצם לא? אך בהחלט נראה כי חסר לו את מה שהיה לרונאלדיניו בשיאו, ובעצם גם שדעך משיאו - היכולת לסחוף אחריו קבוצה שלמה. רונאלדיניו היה המראה של בארסה. שהוא חייך ושיחק עם אהבה, גם בארסה חייכה ושיחקה עם אהבה. כל אוהדי העולם, שהם במקרה לא מדרידאים או אספניולים, היה כיף לצפות באותה הקבוצה הקטלונית. כדורגל שמח, כדורגל קיצבי - הכל מתחבר לסימפונית הכדורגל. שהחיוך ירד והמשחק היה יותר מאולץ, כך גם בארסה נראתה בעונות האחרונות. בארסה איבדה את החן.
ברצלונה לא לבד -
גם ריאל מדריד פתחה בצורה לא כל כך חלקה את הליגה עם הפסד לחתולה השחורה שלהם לה קורוניה. הערב תהיה להם ההזדמנות לתקן את אשר קרה במחזור הראשון . יחד איתם אתלטיקו מדריד הפסידה אמש 2-1 לוידוליד המפתיעה. גם באיטליה הגדולות לא מרשימות. רומא רחוקה מאוד מלשכנע - אחרי תיקו במשחק הראשון מול נאפולי, הגיע היום ההפסד הראשון מול פאלרמו בתוצאה 3-1 בחוץ. מילאן עם הפסד 2-1 לבולוניה בבית תנסה היום לתקן את הפתיחה הגרועה מול גנואה. אינטר לעומת כולן מציגה יכולת לא משכנעת אך צוברת אט אט נקודות והיא במקום הראשון נכון לעכשיו עם 4 נקודות מתוך 6 אפשריות.
(דודו דהאן מאמן הכח עמידר רמת-גן. העולות החדשות והסינדרלות בכל אירופה נראות לא רע בכלל בינתיים)
ומה יהיה עם בארסה? אפשר להרגיש שמשהו יקרה בקבוצה אם היא לא תצליח להרשים מול ליסבון בליגת האלופות בבית ביום שלישי וגיחון בחוץ בראשון בעוד שבוע.
האוהדים משוועים כבר לחזור ליום שהיה להם את השם ובכל העולם כבר ידעו - בארסה, בארסה, בארסה.
“בייבי דרוגבה” נוחת בתל אביב ספטמבר 12, 2008
מאת אור בליימן ב : גביע אופ"א, כדורגל צרפתי, כללי , 2תגובותבעוד פחות משבוע עתידה הפועל תל אביב לפגוש במכשול האחרון שלה בדרך לשלב הבתים של גביע אופ”א, היריבה - סייט אטיין. הקבוצה המזרח צרפתית הזו, השוכנת מספר קילומטרים בודדים מליון, פתחה את הליגה שלה בצורה רעה ביותר. במחזור הפתיחה היא הפסידה לולנסיאן, העולה מלפני עונותיים, 1-0 - לאחר מכן הגיע הניצחון הראשון על סושו בבית 2-1, שהיה מלווה בשני הפסדים צורמים 1-0 בחוץ ללה מאן ובבית מול לליון.
נכון להיום הקבוצה ממוקמת במקום ה-18, מתחת לקו האדום, כאשר משני השערים שכבשה העונה, אחד מהם היה בפנדל מרגליו של פיינדונו, החלוץ מגינאה, והוא נכבש אחרי השער של בלייס מטוידי, הקשר הצעיר בן ה-21 שמשחק בנבחרת הצעירה של צרפת.
הירוקים, כך מכנים את הקבוצה, בראשותו של המאמן לורן רוסי - כוכב העבר של הקבוצה, לא נשארו אדישים למצבם העגום בליגה, ועוד הספיקו להחתים מליל את החלוץ הבלגי העולה קווין מיראלס בן ה-20 שעוד הספיק לשחק בבייג’ין הקיץ באולימפיאדה במדי האולימפית של בלגיה בריצה שעשו עד חצי הגמר.
הצרפתים רוצים לשכוח מהר מאוד את ההתחלה הרעה שלהם בליגה, ואיזה מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר באירופה? בקבוצה מחכים גם בקוצר רוח שהאס הגדול ביותר שלהם בחוד ההתקפה יכנס לכושר, וזו בעצם תהיה פריצת הדרך, העונה הגדולה שלו בדרך לאירופה ולקבוצה בכירה יותר.
ואומנם, בעוד ששחקנים כמו אילן הברזילאי, פאייט המקומי, טאבלרידיס היווני ופאולו מצ’אדו הפורטוגלי (שהושאל העונה מפורטו) יתפסו את מקומם על כר הדשא בבלומפילד, סביר להניח שעימם יעלה ויבוא השחקן המקומי האהוב באפטימבי גומיז, באפה כפי שהמקומיים אוהבים לקרוא לו או התג שהדביקו לו - דרוגבה החדש.
(מצאו את ההבדלים - גומיז, דרוגבה החדש)
גומיז בן ה-23 הוא תוצר מקומי של סייט אטיין, הוא נולד בפרבר של טולון, עיירת נמל דרום מזרח צרפתית, להורים מהגרים מסנגל. הוא מתנשא לגובה של 1.85 מטרים ובנוי כמו חלוץ המטרה הקלאסי - גבוה וחזק. אך הוא לא זכה לכינויו “היורש של דרוגבה” רק בגלל נתוניו הפיזיים המרשימים, אם מסתכלים בתמונתו, אפשר לראות דימיון גדול בינו לבין דרוגבה.
החלוץ החסון ביסס את מעמדו בקבוצה לפני שתי עונות. הוא כבש עשרה שערים בשלושים משחקים בעונה ההיא והפך ליקיר האוהדים המקומיים. בעונה החולפת, מלבד העובדה ששותף ב-34 משחקי ליגה עם מאזן טוב של 16 שערים, הוא עשה גם את ההתקדמות בזירה הבינלאומית כאשר נבחר ע”י ריימונד דומנייק, המאמן הלאומי, לסגל הטריקולור וכל זאת בכדי להחליף את חלוץ הרחבות הצרפתי המצויין דויד טרזגה שנזנח.
במשחק האימון לקראת יורו 2008 בשוויץ ואוסטריה גומיז השכיל לעשות מעשה שלא נעשה מאז ימיו של זידאן בנבחרת - הוא הבקיע צמד שערים בבכורתו בנבחרת וכל זאת תוך 25 דקות בלבד במחצית השנייה מול אקואדור. הרבה נוטים להאמין כי חלוצים גבוהים וכבדים יותר לוקים בטכניקה אישית, אך אם פיטר קראוץ’ מסוגל לכבוש במספרת, גם גומיז יודע, וכך עשה זאת בשערו השני באותו משחק. ניקולס אנלקה הרים כדור מצד ימין מתוך הרחבה, וגומיז בהתעופפות אדירה, כבש בחצי מספרת - שער ענק.
לדומנייק הספיקו המראות הללו בכדי לקבוע כי גומיז בכושר טוב, ועל כך העדיפו על פני סיסה ולקחו עימו ליורו. ביורו הוא עלה למשחק מול רומניה, ונקלע לחולשה הכללית הצרפתית באותו הקמפיין.
(גומיז משקיף על הכדור שעושה את דרכו לשער של אקואדור - גול ענק)
ואומנם, אנשים רבים ברחובות צרפת מחייכים יום יום במחשבה ורודה על החוד העתידי שמחכה לנבחרת הטריקולור - קארים בנזמה, חאתם בן ארפה, סאמיר נאסרי וכנראה שגם גומיז יחברו יחדיו.
ועוד הקיץ הזה - קווין קיגן, לפני שהתפטר, רצה להביא את גומיז לניוקאסל. אך הוא לא היה היחיד שרצה לשים את ידיו על החלוץ החזק הזה - גם גארי מגסון, המנג’ר של הטרוטרס מבולטון שאף להביאו לקבוצה. שכל הספקולציות נגמרו, והעשן התפזר, גומיז נשאר בסופו של דבר בצרפת לעוד עונה בסייט אטיין. גומיז שואף שזו תהיה עונתו האחרונה בצרפת, והוא יוכל להתקדם לקבוצה אחרת. הוא לא שולל את אנגלייה, אך החלום הגדול שלו לפי דבריו הוא מעבר אפשרי לאיטליה.
את העונה הנוכחית הוא פתח בכושר רע, כמו יתר שחקני המועדון. הירוקים מגמגמים מאוד בליגה, והפועל תל אביב יכולה לחייך שכן המועדון הזה הפסיד את כל משחקיו בחוץ. לפי הסטטיסטיקה, כל ההפסדים של סייט אטיין הסתיימו בתוצאה 1-0, תוצאה שבהפועל יכולים להיות מרוצים עימה. לעומת זאת, כדאי מאוד לאדומים לשים לב למספר 18 הירוק, הוא חולם על איטליה ורוצה לחזור לכושרו הטוב.
(טופוזקוב, יצליח להתמודד עם הפיזיות של “בייבי דרוגבה”?)
ועם כך, אם לא יקרו דברים בלתי צפויים בעליל, דרוגבה החדש יעלה לכר הדשא בבלומפילד המחודש בעוד פחות משבוע ימים. טופוזקוב, באדיר וגוטמן - לטיפולכם.
והנה לכם הופעת הבכורה המוצלחת של גומיז במדי הטריקולור מול אקואדור:
http://www.youtube.com/watch?v=zHJgPZvjBWw