כדורגל למיוחדים אוקטובר 20, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי , 2תגובותמי יעצור את זלאטן איברהימוביץ’? מי יעצור את מוריניו? מי יעצור את אינטר?
נכון, מילאן ניצחה בדרבי הגדול משער של שחקן גדול, אבל לדרבי חוקים משלו כמו שכולנו יודעים, וזו היתה מעידה נקודתית של אינטר אשר צועדת שוב לעבר אליפות איטליה ה-4 ברציפות שלה, כנראה - וזאת לאחר הדריסה הגדולה באולימפיקו היום 4-0 על רומא המתפוררת.
אינטר בנתה עצמה העונה בצורה כל-בריטית (עשירה) למדי עם ספסל עמוק ואיכותי במטרה אחת ברורה - להגיע כמה שיותר רחוק בליגת האלופות ולהוות איום כלשהו על האנגליות (מנצ’סטר, צ’לסי, ארסנל וליברפול) ששולטות במפעל בשנים האחרונות בשלבים המאוחרים. מלבד רשימת הסופרסטארים שנחתו בסאן סירו, הגיע הקולונל כל יכול ז’וזה מוריניו כדי לנצח על חבורת הנראזורים ולהוליכם להיכן שכשל בצ’לסי - גמר ליגת האלופות.
(הביא עימו הרבה דוברי פורטוגזית - מוריניו “המיוחד” עם המדים החדשים)
מוריניו לא ביזבז זמן רב ובצעדים מוריניואיים טיפוסיים מאוד לקח את כל כובד התקשורת, וכל היוצא בזאת, על גבו, ומעצם כך הוריד את הלחץ מהשחקנים שלו. אור הזרקורים, שהיה דבוק לכל שחקן כחול שחור בגב, שינה כיוון מהר מאוד וחג סביב ראשו של ז’וזה ושלל התבטאויותיו בתקשורת, אחרי הכל הוא המיוחד.
פתאום, גם אדריאנו, המדוכדך הגדול ביותר של השנים האחרונות באינטר, יכול היה לשחק בשקט בשקט וגם לכבוש עד אשר עורר את זעמו של מוריניו לאחרונה עם חזרה מאוחרת לאימונים והורד לספסל.
הנראזורי רכשו הקיץ את הכוכבים הגדולים של רומא - אלסנדרו אמנטינו מאנסיני - ושל פורטו - ריקרדו קווארסמה - לחיזוק האגפים ההתקפיים של הקבוצה ויחד איתם הגיעו גם מונטארי המצויין, שחזר מפורטסמות’ לאיטליה בשנית לאחר שכבר היה בקדנציה באודינזה בצעירותו, לקישור ואובינה - החלוץ הניגרי שהגיע מקייבו ברגע האחרון והצטרף למסכת החלוצים הגדולה והמצויינת של אינטר.
הרכש עשה את שלו היום מול רומא - מונטארי שיתק לחלוטין את הקישור של רומא ועוד בישל מצויין לאיברהימוביץ’ בכדור שחתך את ההגנה הרומאית. זלאטן הנפלא עוד הספיק לעמוד ברחבה ולבדוק אופציות נוספות לפני שהחליט ללכת על בעיטת ה-2-0. לקינוח, גם הרכש הניגרי אובינה כבש היום את שערו הראשון במדי אינטר שהפגיז בשמאלית אדירה את החיבורים של דוני האומלל, שוער רומא.
ומה עם רומא? אפשר לומר שעם השנים רומא הפכה להיות אסופה של שחקנים עם פוטנציאל טוב שהיו כינור שני בקבוצה בכירה ביבשת, לא מצאו את מקומם והעדיפו לעבור לרומא כדי להיות שחקני הרכב ראשון. אם זה סיסיניו, ז’יולי, ריסה, באפטיסטה וכו’ (רומא עוד רצתה לרכוש את בניון על אותו בסיס העונה) ולצידם שחקני הבית כמו אקילני, טוטי ודה רוסי. הם הביאו את רומא להיות מחזיקת הגביע עונותיים ברציפות וגם מחזיקי הסופרקאפ העונה, אך תחת הדרכתו של ספאלטי נראים רע מאוד מתחילת העונה בליגה - מאמן שאולי מיצה את עצמו בקבוצה. אפשר יהיה לשלוף תירוץ שמקסס ופאנוצ’י לא שיחקו ואת מקומם תפסו לוריה וז’ואן במרכז ההגנה, אך גם אינטר הסתדרה עם בעיות בהגנה בתחילת העונה - יש ספסל ארוך למצבים אלו בדיוק.
(הרכב ראשון ברומא - סיסיניו)
אם כך, מהיכן תבוא הישועה של לקרוא תיגר על הכחולים שחורים של אינטר בליגה?
עם פתיחת העונה - יובנטוס בינונית, רומא חלשה, לאציו מאבדת גובה וגם מנאפולי המפתיעה זה יהיה יותר מדי לבקש להמשך הדרך. אז, מזל שיש את מילאן?
מילאן מתחילה להראות בליגה ניצוצות של התאוששות והתחברות אחרי פתיחת העונה הצולעת שלה והיא התקווה הגדולה ביותר בליגה למאבק עיקש ביריבתה השנואה מן הצד השני של העיר במיוחד העונה שהיא לא משחקת בליגת האלופות. הניצחון המתוק בדרבי עשה את שלו בעניין זה.
ולאחר כל זאת, נכון להיום, בין אינטר אשר מאיישת את המקום הראשון לבין הקבוצה האיטלקית “הגדולה” הבאה שהיא מילאן מפרידות ארבע קבוצות - אודינזה, קטניה, נאפולי ולאציו בסדר הנ”ל. יובנטוס האפורה, שעושה לילות כימים כדי להכשיר את טרזגה למשחק הבא בליגת האלופות, נמצאת במקום ה-12, רומא מזדנבת אי שם בתחתית הליגה במקום ה-14 ופיורנטינה מתאוששת ועולה למקום השביעי. אינטר הפסידה רק פעם אחת העונה ב-7 המשחקים ששוחקו עד כה וזה היה, כאמור, בדרבי, חילצה תיקו אחד במחזור הראשון מסמפדוריה - והשאר? ניצחונות כמובן.
(אחד מהטובים - איברהימוביץ’)
לאינטר מחכה משימה סבירה בליגת האלופות השבוע בדמותה של אנתורסיס המפתיעה הענקית בקרב על ראשות הבית, ובכל זאת, נראה כי היא תדלג על שלב הבתים מהמקום הראשון בצורה חלקה יחסית. לרומא מחכה משחק חוץ קשה ביותר מול צ’לסי - המכונה המשומנת החזקה. גם לשאר האיטלקיות לא מחכים חיים קלים בעוד שיובה תארח את ריאל לקרב מסקרן, פיורנטינה תתארח אצל באיירן.
האם זו הולכת להיות השנה הענקית של אינטר בכל הזירות? אפשרי בהחלט, אך כדאי לזכור שאויבים מבחוץ יהוו מכשול גדול יותר מאויבים מבית כמו בשנים האחרונות, לפחות בשלבים המאוחרים יותר של העונה.
אגב, עוד מילה אחת טובה לסיום לזלאטן שבכושרו הנוכחי הוא החלוץ הטוב ביבשת כיום יחד עם וויין רוני.
ניצחנו, לא? אוקטובר 12, 2008
מאת אור בליימן ב : מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , 2תגובותלקום בבוקר כזה ולקרוא משהו טוב על הנבחרת הבוגרת שלנו יהיה אתגר. בינתיים, את הנבחרות החלשות אנחנו מנצחים בחוץ, ועוד לא הפסדנו לגדולות. אפשר לתת אינספור ביקורות על הדרך והרמה שאנחנו מציגים אבל בשטח - שוויץ כרגע בעמדת ניחות לידנו ואנחנו עומדים פנים אל פנים מול היוונים במאבק על ראשות הבית. אפשר יהיה לחרוג היום מעט מהמנהג של צליבה בחוצות העיר בשביל להסתכל אולי באספקט שונה על המאורעות מסביב לנבחרת.
נבחרת ישראל בכדורגל ממשיכה לא להרשים, להגרר למשחק של היריבה אבל מעל לכל - ממשיכה להוציא את התוצאה הסבירה, אפילו אם היא לא משפרת בצורה דרסטית את מאזן השערים. נכון, בקמפיינים האחרונים זה הוביל אותנו בחזרה למסכי הטלויזיה כדי לצפות במונדיאליורו מהבית, אבל בד בבד זה העלה אותנו לדרג ב’ באירופה והצלחנו ליפול על בית סביר ביותר במאבקים למונדיאל הנוכחי.
אם יבטיחו לי שנצליח להביא את עצמנו לרמת היריבות שלנו בכל משחק ולכבוש שער אחד יותר, קניתי. אחרי ארבעים שנות נדודים, קניתי.
המסירות בקו האחורי במחצית השנייה, והיו רבים שנעלבו מהדבר הזה, רצו להעביר מסר מסויים ללוכסמבורגים - “אתם רוצים להרוס את המשחק, גם אנחנו יכולים”. המסר הזה היה אמור למשוך את הלוכסמבורגים קדימה, אך בנבחרת שכחו שנבחרתם הצנועה של הלוכסמבורגים משחקת כדי לא לספוג מפלות, סיגנון שגם אנחנו לא מהססים להשתמש בו מפעם לפעם. אם זה היה משחק אחרון בקמפיין שלנו והעלייה שלנו למונדיאל היתה מובטחת - אז ניחא, לצערנו אנחנו צריכים כל שער כדי שישפר את מאזן השערים שלנו וכל דקה שעוברת משבשת לנו את התוכנית הזו, אבל ניצחון חשוב יותר מהפרש שערים צריכים לזכור זאת.
(בניון, לא משחק גדול)
כדי לפרוץ בונקרים צריכים להיות מהירים, צריכים להשתמש באגפים, צריכים עוד שחקן תוקף במקום קשר אחורי, ולא לאבד את הראש. נכון, כיאל ואלברמן נתנו משחק טוב אמש ואפשר לומר ש”תקענו את ההתקפה הלוכסמבורגית”, אך מקדימה השחקנים היו איטיים וסטטיים. אני בטוח שאם היינו יוצרים חוד מהיר יותר עם 3 קשרים תוקפים וברדה ובן סהר בחוד החנית, היינו מנצחים בצורה משכנעת יותר, אפילו שעומר גולן סחט פנדל וגם כבש שער - נגד נבחרת חלשה כזו כל אחד היה יכול לכבוש. ובכל זאת, צריכים להבין נקודה מסויימת - כדי לפרוץ בונקרים של נבחרות כאלו צריכים לשחק מאוזן והחלטי ושהקו האחורי ידחוף קדימה, לא לאבד את הראש בטקטיקה עם ארבעה חלוצים ובלם אחד. ההזדמנויות יגיעו, צריכים רק לנצל. אוסטריה נפלו אמש מול מערך דומה של איי פארו וגם שוויץ נפלו מול לוכסמבורג במשחק הקודם. הם איבדו את הראש, אנחנו ספגנו שער שיוויון ולא איבדנו את הראש ולכן ניצחנו.
פיפ”א הופכים אט אט לחובבי ציון של ממש. מלבד המקום ה-16 בעולם ישראל גם קיבלה את ההגרלה הכי נוחה בבית הזה מכל הנבחרות. כל החלשות בחוץ, כל החזקות בבית בסיבוב הראשון. אם נצליח להוציא תוצאות טובות לצד מעידות של הגדולות (כמו שוויץ למשל), כל מה שישאר לנו לעשות זה לנצח את החלשות בבית בסיבוב הבא, וזה אפשרי.
אגב, כל הנימה האופטימית הזו לא באה כדי להחליף או לטשטש את מה שצריכים לשפר בנבחרת הזו, ויש הרבה דברים. זה משחק אינספור שאנחנו סופגים בבעיטה חופשית למשל. לדודו אווט יש היסטוריה לא מעודדת בנבחרת עם בעיטות חופשיות. זו הנבחרת הכי קלה בביתנו ולכן מי שהצטיין במשחק הזה לא בטוח שיצטיין מול נבחרת חזקה יותר.
אנחנו צריכים גם לשים לב טוב טוב שהקרנבל היווני בבית הזה נמשך. שישראל משחקת רחוק מיכולת השיא שלה היא נראית עייפה ואיטית בבית הזה, פחות או יותר ברמה של שוויץ. יוון גם רחוקה מאוד מהשיא שלה, אבל היא מנצחת את כולן בהליכה. נראה כי היוונים הם רמה אחת מעל כל הנבחרות בבית הזה, ואם הייתי יווני הייתי משפשף את ידיי בהנאה. שתי נבחרות מהקלות ביותר שאפשר לקבל מהדרג שלהן, ועוד כמה נבחרות אלמוניות מאירופה. היוונים עוד לא ספגו שער והחטיפו בינתיים שמניית שערים.
(קוסטס קטסורניס - האימפרייה היוונית)
נכון, היכולת הזו לא תספיק מול נבחרות טובות יותר, אבל כבר אמרנו שבזמן האמת (לפני או תוך כדי משחק שספגנו גול או שניים) אנחנו משדרגים את היכולת שלנו כדי להיות שווים עם היריבה או מעט טובים יותר. בימים שהשמש זורחת בהם זה שווה מונדיאל - והיינו כחולמים.
אגב, ביקורות לא יחסרו היום, מי שרוצה לקרוא ביקורת ולחפש מעט דם כדי שיוכל להתחיל את השבוע עם חיוך על הפנים שיפנה לכל מקור מידע הבא ליד.
צנח לו מזלזל אוקטובר 8, 2008
מאת אור בליימן ב : כללי, מונדיאל 2010, נבחרת ישראל , הוסף תגובהבעוד בנבחרת ישראל בכדורגל שלנו מדברים על הישג השיא המכובד של התברגות במקום ה-19 בעולם בדירוג פיפ”א (היום זה עתיד להתעדכן לטוב או לרע), גם אצל יריבתנו בצאת הצום מדברים על הישג השיא הגדול ביותר שלהם אי פעם.
הכירו נא את נבחרת לוכסמבורג.
לוכסמבורג היא מדינה זעירה בין צרפת, גרמניה ובלגיה המונה כחצי מיליון בני אדם. עיר הבירה שלה היא העיר לוכסמבורג והמדינה יכולה להתגאות בכך שיש לה את התוצר המקומי הגולמי לנפש הגבוה ביותר בעולם.
במובנים של כדורגל, לוכסמבורג נחשבת לאחת מהנבחרות החלשות ביותר כיום המשחקות ביבשת אירופה, אך זה לא מנע מהם לעשות את המשימה הבלתי אפשרית ולנצח את אחת מן המתמודדות על ראשות הבית שלנו במגרשם הם בתוצאה 2-1, דבר אשר יפגע קשות בסיכויים של שוויץ, המארחת של המשחק, להתברג במקומות הראשונים בהמשך הטורניר.
את הנבחרת של לוכסמבורג מאמן גיא הלרס - שחקן עבר מהמפורסמים ביותר לדורות שיצאו מלוכסמבורג והוא שיחק במץ הצרפתית ובסטנדארד ליאז’ של טועמה, שם רשם את מספר ההופעות הרב ביותר לשחקן במועדון אי פעם והצליח לרשום ברזומה שלו גביע ואליפות לפני שפרש ממשחק פעיל בשנת 2000. להלרס 55 הופעות בנבחרת לוכסמבורג כשחקן ושני שערים. אגב, אחד מן השערים שלו הובקע בניצחון הסנסציוני של נבחרת לוכסמבורג לפני למעלה מעשור במוקדמות יורו 96′ נגד נבחרת צ’כיה בשנת 1995, אותה צ’כיה של נדבד ופובורסקי שנעצרה רק בגמר מול הנבחרת הגרמנית החזקה.בשנת 2000, כאמור, כאשר פרש ממשחק החל הלרס להשתלב בין סגל המאמנים של הנבחרת הלוכסמבורגית וקיבל עליו את התפקיד של מאמן הנבחרת בשנת 2004.
(גיא הלרס - הקים נבחרת צעירה)
אם נמשיך את ההיסטוריה של הנבחרת הצנועה של לוכסמבורג נוכל לראות כי בין השנים 1995, מאז הניצחון על צ’כיה, ועד שנת 2007 היא לא הצליחה לנצח ואף לא נבחרת אחת במשחקים במסגרת טורניר רשמי, ובכך צנחה למקום הנמוך ביותר שלה מאז ומעולם בדירוג פיפ”א והוא ה-195 בשנת 2006. במוקדמות היורו האחרון הצליחה לוכסמבורג לרשום לזכותה סוף כל סוף ניצחון רישמי ראשון לאחר הפוגה ארוכה של 12 שנים. בלארוס, היום כוח עולה באירופה, ספגה את ההפסד 1-0 משער ניצחון של אלפונס לבק, האחראי לשער הניצחון גם במשחק מול שוויץ.
ואם בנבחרת שוויץ עסקינן, הדבר מחזיר אותנו למשחק האחרון של נבחרת לוכסמבורג בחוץ מול נבחרת שוויץ. הלרס בנה נבחרת צעירה שתתגבש ותרוץ מעתה והלאה מספר קמפיינים, ואת הפירות הוא כבר קטף מול השוויצרים. המגן ג’ף שטראסר בן ה-34, הכוכב של נבחרת לוכסמבורג המשחק במץ הצרפתית שם שיחק, כאמור, גיא הלרס, כבש בבעיטה חופשית אדירה בדקה ה-27. את שער השיוויון הזמני כבש קופו, אותו שחקן שכבש את השער השני של שוויץ בר”ג, בדקה ה-43. לקראת סיום המשחק הראו הלוכסמבורגים קבל עם ועדה כי אין מקום לזלזל בהם כאשר הוציאו תרגיל בעיטה חופשית מצויין מרגליו של שטראסר אשר בישל כדור נהדר ללבק והשאירו לבד מול השוער השוויצרי, ולו נשאר רק לגלגל לפינה בדקה ה-87 ולקבוע את תוצאת הסיום - 2-1 ענק ללוכסמבורג. אגב, השוער ג’ונתן ג’וברט בן ה-29 נתן משחק ענק בשער הלוכסמבורגי.
ומה בחזית הישראלית? ישראל נפגשה עם הלוכסמבורגים 5 פעמים וניצחה בכל החמישה. המשחק האחרון מול הלוכסמבורגים במסגרת הטורנירים הבכירים היה לפני למעלה מעשור בשנת 1997 במוקדמות גביע העולם בצרפת 1998, שם פגשנו את לוכסמבורג של שטראסר וגיא הלר, ששיחקו בצוותא בנבחרתם, למשחק חוץ וניצחנו 3-0 משערים של איציק זוהר (צמד) וטל בנין. במשחק הקודם למשחק זה, שנערך בדצמבר 1996 באיצטדיון ר”ג, הנבחרת השכילה לנצח 1-0 קטן משער של אלי אוחנה.
לשמחתנו הרבה, שטראסר יחסר לנבחרת הלוכסמבורגית בגלל כרטיסים צהובים. פרט לכוכב הלוכסמבורגי הזה, משחקים בנבחרת עוד שלושה שחקנים המשחקים כדורגל מקצועני. ג’יל בטמר הקשר המבטיח בן ה-19 המשחק בפרייבורג הגרמנית, מאריו מוטש, עוד קשר, בן ה-24 המשחק באראו השווצרית ולארס גרסון, הקשר האחרון בחבורה, שהוכתר לכוכב הצעיר של הנבחרת והוא בן 18 ומשחק בקבוצת קונגסבינגר מהליגה השנייה בנורבגיה. כל שאר השחקנים בנבחרת הצנועה הזו הם שחקנים חצי מקצוענים ובינהם אפשר למצוא סטודנטים ובעלי תפקידים שונים לצד משחק הכדורגל.
(ג’ף שטראסר - יחסר ללוכסמבורג)
הנבחרת שלנו חייבת לנצח את הנבחרת של לוכסמבורג בכל הרכב שלא יבחר, אנו עולים עליהם בכל פינה ועמדה במגרש. לעומת זאת, קיבלנו בקמפיין הזה מספר סטירות לחי וכדאי שנתעורר מהן ולא נעלה אדישים למשחק. שוויץ כבר הספיקו לספוג מהם מפלה כואבת, ואין צורך לספק להם עוד סיבה למסיבה.
לסיום - השערים של לוכסמבורג מול שוויץ:
http://www.youtube.com/watch?v=OiYzp9g1ggM
חתימה טובה.
הימים הנוראיים אוקטובר 5, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , הוסף תגובהלליגה שלנו בשלמותה, על כל מרכיביה, יש הרבה סליחות לומר והרבה מחילות לבקש על התנהלותה מתחילת העונה.
שישה שערים הובקעו באחד מהמשחקים הטובים העונה באירופה, ולא חסרים כאלה, בין בארסה לאתלטיקו מדריד וכל זה ב-30 דקות. המשחק נגמר אגב ב-6-1 ענק, אחרי שבארסה מראה לנו מה קורה שהיא משחקת כמו שהיא יודעת לשחק.
מספר שעות לפני כן, שריקת הסיום במשחק בפתח תקווה - משחקי יום השבת של המחזור החמישי הסתיימו ובכולם הובקעו שישה שערים. כלומר 360 דקות של כדורגל עם ממוצע של שער לשעה. כמובן שהליגה לא “איכזבה” ודאגה לתת לנו את ה-0-0 השבועי והידוע לשימצה.
בגרמניה, הליגה ההתקפית ביותר העונה, נכבשו ב-5 משחקים 18 שערים, יותר מ-3.5 שערים למשחק.
(סמואל אטו - היום שלו)
העת החשוכה בכדורגל השמח העולמי לנבחרות נגמרה ב-2008 כאשר ספרד הניפה את גביע אירופה לאחר שניצחה בגמר את נבחרת גרמנייה, עוד אחת התקפית.
ב-2004, ביורו הלפני אחרון, יוון השלימה את פסגת אותה העת החשוכה של הכדורגל השמח כאשר זכתה בגביע אירופה עם משחק טקטי משעמם ומובהק של 5-4-1. ניצול של מצבים נייחים עד תום, ועמידה איתנה במערך.
איטליה של שנת 2006 המשיכה את אותה התקופה עד אשר זכתה בגביע העולם עם נבחרת שכל חוליית ההגנה שלה מצטיינת. כעת, זהו התור של הכדורגל השמח והמשוחרר לתפוס את הבמה המרכזית עד לפעם הבאה.
לאט לאט הכדורגל השמח חוזר, וגם לבמה של הקבוצות. המאמנים עולים במגמה ברורה כדי לנצח ולהבקיע כמה שיותר שערים, הכל טוב ויפה עד שמדברים על הליגה שלנו.
אצלנו, מישל דיין עשה את הצעד קדימה לעבר התקופה הנוכחית, הרוח של העונה אם תרצו. הוא לקח את קרית שמונה ועלה לשחק מול בית”ר ירושלים שנמצאת בתקופה לא טובה עם שלושה חלוצים. קרית שמונה נראתה מצויין והגיעה למצבים רבים ליד השער של קאלה, ולבסוף הרוח העונתית עשתה את שלה ונתנה את הניצחון לקרית שמונה.
ובכל זאת, בניגוד לאווירה הכללית שמקרין מצב הכדורגל בעונה הנוכחית בארץ, חזרה היום לשידור התוכנית המיתולוגית “שירים ושערים”. משהו קרה בלב, מין צביטה קטנה כזו, מכה של נוסטלגייה. רציתי לתפוס את הטרנזיסטור השחור שמעלה אבק בארון ולהאזין לו. רציתי להיות במגרש עם אותו טרנזיסטור ולהאזין לו כאשר עוד שניים או שלושה משחקים משוחקים באותו הזמן במקום אחר, וזו ההרגשה הכללית אולי כך יהיה אפשר להחזיר יותר צופים למגרשים, אפילו עם משחקי נפל.
העולם צועד קדימה, הטלויזיה החליפה את הרדיו, המחשב כנראה יחליף את הטלויזיה - אך במבט חטוף שהעפתי לכיוון המשחק המשודר בטלויזיה ואז במשמע אוזן חטוף לרדיו, האינסטינקט היה לסגור לאלתר את הטלויזיה ולהשאר דבוק לרדיו, זו מה שהתוכנית מסוגלת לעשות.
הגששים עשו מערכון לפני תקופה יפה על “שירים ושערים” - אז שייקה לוי שיחק את “זוהיר אלול” וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/17cvchcy6_4/הגשש-החיוור-שירים-ושערים
היום ברדיו, זוהיר בהלול המקורי עלה לשידור מקרית שמונה וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/c1kpizh9d_3/שירים-ושערים-מחזור-5
כן, אלו הדברים היקרים לנו בביצה המקומית וטוב שהם מצאו את מקומם בדרך חזרה לליבנו.
אם נמצא את האיזון הנכון בליגה שלנו, כולם ירוויחו ממנה - וכאשר הצופה ירוויח, אפילו רגע קטן ומיוחד שקרוב לליבו, זה ימשוך אותו בחזרה למגרש שבוע לאחר מכן.
איך שמרגול אמרה היום, שבת בלי שירים ושערים היא כמו שבת בלי ג’חנון.
ואולי לסיום עוד דבר שיכול לעשות להרבה צמרמורת, דבר שבגללו היינו רוצים שהשבת הבאה כבר תבוא ורק יפול השער הבא, במקרה הזה קובץ אחד שווה אלף מילים:
http://boomp3.com/listen/c1kpqvz0b_6/שירים-ושערים-קטע-2
לצערנו הליגה לא מייצרת מספר רב של שערים, אך עוד שער אחד עלה בידם לשדר וזה היה נשמע כך:
http://boomp3.com/listen/c1kpvyqeh_s/שירים-ושערים-קטע-3
יותר טוב מקלוז’ עם צ’לסי? אולי.
ואם אתם עדיין לא מסופקים תאלצו להמתין בסבלנות עוד שבועיים.
גמר חתימה טובה וצום קל.
הגברת האפורה אוקטובר 1, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי, כללי , 3תגובותאיך אפשר להיות בלתי מנוצח בכל מפעל אפשרי ועדיין להראות לא החלטי ולא משכנע? אפשר לשאול את יובנטוס של העונה.
אם נעיף מבט חטוף שלל משחקיה מתחילת העונה, להוציא את המשחק אמש מול באטה, נוכל לראות סטטיסטיקה לא כל כך משכנעת מקבוצה אשר לפי דברי מאמנה “תאיים על הצמרת האיטלקית”.
בתחילת העונה הגיעו לגברת הזקנה בהעברות 4 צירים מרכזיים (פלוס מינוס) - מוחמד סיסוקו מליברפול בעלות של 13 מיליון יורו, כריסטיאן פאולסן מסביליה בעלות של 9 מיליון יורו, הרכש הברזילאי שמוכיח את עצמו בינתיים בצורה המשכנעת ביותר - אמאורי הברזילאי מפאלרמו בעלות של 15 מיליון יורו ומלברג השבדי בהעברה חופשית מאסטון וילה.
ההחתמות הללו נתנו אותותיהן כבר במשחקי הידידות בה הפסידה הקבוצה לפיאצ’נזה מהליגה השנייה 1-0 עם הסגל החדש והלא כל כך נוצץ שלהם.
משחק הליגה הראשון שלהם הפגיש אותם עם עוד קבוצה מתחדשת בדמותה של פיורנטינה. נדבד הספיק לכבוש בשלהי המחצית הראשונה וגילארדינו הבקיע את שער השיוויון לזכות הויולה רק כדי לסיים את המשחק בתיקו, קאמורנסי היה השחקן הטוב ביותר של יובה. שבועיים לאחר מכן, ניצחון ליגה ראשון 1-0 על אודינזה ואמאורי מתחיל להראות את יכולותיו. יובה היו טובים יותר אך חסרו ברק בחלק הקדמי, עד שסיסוקו וקאמורנסי שהתנהלו במרכז המגרש ומשם לאמאורי שירה לרשת. ג’יובינקו לא שותף.
במשחק ליגת האלופות שהתקיים שלושה ימים מאוחר יותר פגשה יובנטוס את מחזיקת גביע אופ”א זניט למשחק בית. זניט נראתה הרבה יותר טוב מהמארחת ורק גאונות רגעית של השחקן המנוסה ביותר במגרש שלחה את הכדור משום מקום בבעיטה חופשית לרשת של זניט. יובנטוס היו חסרי ברק לחלוטין אך עדיין ניצחו 1-0. בופון היה שם כדי לשמור על התוצאה וקמוראנסי שתפס יום רע השפיע על כל הברק של הקבוצה שלו בחלק הקדמי. ג’יובינקו לא שותף.
%20(Omega).jpg)
(סופת ברקים קטנה - בין היחידים שמוסיפים ברק למשחק של יובנטוס ולמשחק של נבחרת איטליה, קאמורנסי)
גם בליגה יובה המשיכה לעשות תצוגות חסרות ברק אבל להוציא את הנקודות מול קליארי בניצחון החוץ 1-0 משער של אמאורי שנכנס לכושר טוב. בופון שיחק עם פציעה והקרין על שחקניו, בעוד שמרצ’יאוני עלה לשחק במקומו של קאמורנסי. ג’יובינקו? ניחשתם - לא שיחק.
שלושה ימים לאחר מכן התחילה הנסיגה ביכולת מהמעט שהיה קודם לכן. בופון לא עלה לשחק עקב פציעה, קאמורנסי גם לא שיחק. ג’יובינקו שיחק גם שיחק ובישל את השער של יובה. הוא גם היה יכול לכבוש בסביבות הדקה ה-60, אך החמיץ. הוא ניסה, הוא השתדל והוא היה עם הברק החסר ליובנטוס.
השחקן עוד הוסיף בסיום כי יובנטוס שלטו במגרש והגיעו לאינספור הזדמנויות אך לא היתה רגל מסיימת מקדימה, וכמה שהוא צודק. 1-1 ביתי ומאכזב.
במפגש הליגה הבא מול סמפדוריה ג’יובינקו שוב לא שיחק, וקאמורנסי כן. האחרון נראה בהחלט לא רע בכל האפרוריות של הגברת הזקנה וחילק מסירות טובות על ימין ועל שמאל, אך רגל מסיימת? אין. סמפדוריה למדו את הלקח ממשחקי הליגה הקודמים ובידדו הרמטית את אמאורי. דל פיירו ויאקינטה, שעלה מהספסל, לא הושיעו והמשחק הסתיים ב-0-0 חוץ מאכזב מבחינת יובנטוס.
ויום אמש הגיע לבסוף בו יובה התארחה אצל הסינדרלה באטה בוריסוב אחרי התצוגה המרשימה שלה במסגרת של ליגת האלופות מול ריאל מדריד במחזור הקודם. בתוך 5 דקות באטה עקצו את השוער המחליף של יובה - מנינגר. קריוטש וסטאסביץ’ עשו 2-0 פנומנלי. לרוע מזלם של הבוריסובים ג’יובינקו שיחק - ועוד בעמדה הימנית של הקישור ולא בשמאל המועדפת עליו. הוא בישל פעמיים ליאקינטה שהיה פעמיים במקום הנכון כדי לעשות 2-2, האמת, די מביך מבחינתם של יובה.
וכך יובה נראו מתחילת השנה - קבוצה חסרת ברק בחלק הקדמי עם הגנה שעובדת קשה. שבופון לא עומד בין הקורות, היא גם סופגת. להוציא את המשחק אמש, יובה כבשו מקסימום שער אחד במשחק, מה שמראה על היעדר יכולת בחלק הקדמי של הקבוצה. קאמורנסי וג’יובינקו הם היחידים שמסוגלים לפתח משהו ראוי מן הקישור הכל כך ההגנתי של רניירי, מפאולסן וסיסוקו אי אפשר לצפות לפריצות קדימה מלוות בטכניקה אישית גבוהה. הגיע בהחלט הזמן להעביר את שרביט ההרכב הראשון לג’יובינקו שעוד הבטיח שהוא יהיה בליגה של מסי ואגוארו. הוא בהחלט מראה ניצנים של גאונות והוא שחקן שיכול לשדרג פלאים את המשחק של יובה באם יקבל את הצ’אנס.
(רוצים קצת יותר ממנו - סבסטיאן ג’יובינקו)
השילוב של אמאורי ויאקינטה יכול ליצור איום גדול יותר בחלק ההתקפי הנוכחי של הקבוצה עד שטרזגה יחזור לכושר, ותוסיפו לכל זה את הארגנטו-איטלקי קאמורנסי ואת ג’יובינקו וההתקפה תראה גם הרבה יותר בהנחה והם ישחקו ביחד. אי אפשר לתלות תקווה בהברקות רגעיות כדי לנצח משחקים, צריכים הרכב טוב - גם הנבחרת האיטלקית הוכיחה את זה במופע האיימים שלה ביורו האחרון.
יובה כיום ממוקמת במקום ה-7 בליגה האיטלקית עם 9 נקודות מ-5 משחקים ו-3 נקודות בלבד מהמקום הראשון ולאציו. בליגת האלופות הם מקום שני מתחת לריאל מדריד אותה יפגשו בפעם הבאה עם 4 נקודות לעומת ה-6 של ריאל.
הגברת הזקנה צריכה להתחיל להפרד בכבוד מהגברים הזקנים שלה ולתת לחבורת העתיד לתפוס את הפיקוד, החל מג’יובינקו.
חזרו לפני החגים ספטמבר 27, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל אנגלי, כללי , הוסף תגובהשלושה שחקנים בליגה האנגלית. שניים חזרו היום לעשות את מה שהם עושים הכי טוב ועוד אחד שפשוט הגיע לשם השנה כדי להשלים את החסר. התפוח בדבש של הצמרת האנגלית כפי שהיא מתחילה להצטייר.
הוא חזר 1:
כריסטיאנו רונאלדו שב לכושר מלא. אפשר לומר בביטחה שמנצ’סטר תצא מעכשיו לדרך חדשה ותנסה להשכיח במקצת את פתיחה העונה הרעה שהציגה קבל עם ועדה.
איך זה בא לידי ביטוי במגרש? בלי הרבה פרטנזיות - ואולי דווקא עם אחת… אבל כמו שהוא רק יודע.
הנה הגיע אלינו כריסטיאנו הישן והטוב ובמשחק אחד, לאחר שכבר חזר לכושר מלא, הציג לנו את כל הדברים שהוא עושה הכי טוב וכולנו כבר מכירים אותם בע”פ:
* צלילה ברחבה וסחיטת פנדל שלא היה ולא נברא.
* לקיחת הפנדל, עצירה קטנה באמצע בלי שאף אחד יראה כדי לקבוע לאן השוער הולך ולדחוק את הכדור לפינה השנייה.
* מסירת עקב לרוני ויש גם בישול.
(אחד מהנקודה ואחד מהספסל - חברים טובים, רוני ורונאלדו)
כל הדברים הללו במשחק סביר ביותר שלו - בישול ושער ופתאום גם מנצ’סטר נראים כחדשים.
הסר יודע שלא משנה באיזה הרכב הוא יבחר מעכשיו והלאה, כשרונאלדו מופיע בכושר בינוני פלוס, מנצ’סטר תדרוס גם בלי רוני בהרכב הפותח, גם עם רפאל בהגנה וגם עם דני וולבק בהתקפה - בטח שקבוצות מתפוררות כמו בולטון הלא החלטית. ריאל מדריד עוד תאלץ לחכות, עד אז אפשר להתענג על מנצ’סטר בזכות הפנומן הפורטוגלי.
האמת? קצת כואב הלב לראות שוער מצויין כמו יאסקליינן עובד כל כך קשה אבל לא מקבל עזרה הגנתית מספקת, למרות העובדה שבולטון מסתגרת ארבעים וחמששתיים ומחמיצה ממצבים קורצים במיוחד, כמה כאלה כבר יקבלו בתאטרון החלומות?
תמיר כהן ימשיך להנות בצפייה בכדורגל בריטי, יש לו מושב שאפילו אח”מים לא מקבלים.
הוא חזר 2:
פרננדו טורס שב ברגע הכי מתוק מבחינת האדומים של ליברפול לכבוש: בדרבי החם. אולי סר פול מקרטני היה עושה לעצמו טוב אם היה נשאר עוד כמה ימים לנוח באילת במקום לחזור להשפלה בדרבי.
היה זה דווקא אוהד אברטון מספר 1 שהיה מטורף בכל הנוגע אליהם לפני עשור וקצת (ג’יימי קראגר) שמנע בגופו שער לזכות הטופיז מבעיטה מ-3 מטרים. המשחק היה שקול מאוד, ליברפול פתחה חזק אבל זה התאזן בהמשך עד אשר הגיע הילד הספרדי והיה במקום הנכון פעמיים כדי להדביק את הכדור ברשת. השער הראשון נבע מגאונות של שלושה חלוצים - מהמבצע האישי המשובח של רובי קין עד שכמעט נשק לקו החוץ והרים כדור מצויין לרחבה, דרך משיכת הבלם הצידה של קויט והאיפשור הכל כך תמוה לאל נינו להסתובב ברחבת ה-16 באין מפריע - ושנותנים לוקחים. הבצורה הסתיימה עם טיל מהאוויר מתחת להאוורד ויש 1-0.
(טורס חוזר לעוף וגם להפציץ אחרי בצורת של שישה משחקים)
שטורס נראה טוב הוא גם ימשיך להראות טוב עד הסיום או עד שיוחלף. עוד מיקום מצויין אחד ברחבה וניצול של טעות כדי לנתב לרשת, או מילה אחרת, באנגלית, חזקה יותר שיכולה לתאר את האירוע הזה: Capitalize.
הוא חזר 3:
מגן ימני לצ’לסי. בוסינגווה הוא איזון מושלם למכונה הכחולה שעובדת כמו שעון. ריצות בלתי פוסקות על הקו, מזכיר מאוד את קאפו. והנה, הוא השתלט יפה על מסירה של לאמפרד ושלח כדור גדול לשער של סטוק, למרות חשד לשער עצמי הגול יהיה רשום על שמו.
צ’לסי עומדת נפלא במגרש, מספיק טעות אחת של היריב והוא ימצא כדור ברשת בדיוק כמו שעשה אנלקה במחצית השנייה, לא צריכים יותר מזה.
כל הגדולות בליגה הזו ניצחו היום 2-0, מה שמחייב את ארסנל לא לאכזב אותנו מול האל במשחק שמתקיים שם הרגע.
זו בירכת השנה החדשה מהליגה האנגלית, ולפני סיום גם הליגה הגרמנית לא מאכזבת - כמובן שכל המשחקים שהסתיימו היום - בכולם נכבשו שערים, והופנהיים החביבה כמעט ועשתה את שלה עם חזרה מדהימה ל-4-4, אך הפסידה בסוף לאוזיל הלוהט ולברמן 5-4. איזו ליגה!
חג שמח ושנה טובה!
דויטש בלי Mark ספטמבר 25, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל גרמני, כללי , תגובה אחת עד כה138 ב-5 מחזורים. ולא, לא מדובר במספר הצהובים שנשלפו או במספר הקרנות שהושגו - מדובר במספר השערים הנקי שהובקעו בליגה הגרמנית המונה 18 קבוצות בלבד (לעומת ה-20 של 3 הליגות הבכירות של אירופה). לאן נעלמו ה”הגנות הגרמניות” ואיך הפכה הנבחרת הגרמנית להיות נבחרת תוקפת? הנה תזכורת קצרה על העבר הלא כל כך רחוק מימיו של מתיאוס בנבחרת עד לימיו של שוונשטייגר ביורו האחרון.
המושג “הגנה גרמנית” הוא מושג ישן. לפני כמעט שני עשורים זכתה גרמניה המערבית במונדיאל 90′ באיטליה ומלבד ניצחונות מרשימים בשלבי הבתים על יוגוסלביה לשעבר ונבחרת תור הזהב של האמירויות, שתיהן היו חלשות יחסית לגדולות, לא השכילה לנצח בתוצאות משכנעות את דרכה לניצחון על ארגנטינה של מארדונה בגמר - מתיאוס, זה מנתניה, היה הקפטן הגרמני אז. השיטה המנצחת באותם הזמנים היתה 5-3-2, עם הליברו הידוע - הבלם החופשי אותו מילא קלאוס אאוגנטלר שעד לא מזמן היה המאמן של וולפסבורג.
במונדיאל בארה”ב 94′ גרמניה הפסידה לבולגריה הגדולה של סטויצ’קוב ברבע הגמר, אך השיטה נשמרה עד ליום שהם התייצבו מול צ’כיה הגדולה של נדבד ופובוסקי לגמר של יורו 96′. גרמניה עשתה את התפנית במחצית השנייה כאשר עברה לשחק ב-4-4-2 עם כניסתו של בודה לקישור, ואחרי השער של ברגר מהפנדל שגרם זאמר בדקה ה-59, הכניסה את בירהוף, סופר-חילוף מנצח עם 2 שערים וזכייה ביורו, ועברה לשחק בשיטה היותר מודרנית של 4-3-3. גול הזהב הופעל בפעם הראשונה אחרי ההשמטה של קאובה לשערו.
במונדיאל 2002 עלתה גרמניה להופעה בגמר מול ברזיל שוב עם 3 בלמים שקרסו במחצית השנייה מול רונאלדו הגדול. השיטה הגרמנית הגיעה כנראה לסופה ביורו 2004, הנבחרת הגרמנית נראתה רע בשלב הבתים וסיימה במקום ה-3. באותו הטורניר אגב, זכתה שיטת הבת של ה-5-4-1 בתואר הזהב אותה הנהיגה יוון.
ואז גרמניה אירחה את המונדיאל - קלינסמן לקח את הנבחרת ושינה בה את הכללים הגרמנים הנוקשים. 2 בלמים גבוהים וחסונים ו-2 מגנים תוקפים. פיליפ לאהם התכבד בשער הנפלא הראשון של הטורניר מול לואיס מרין וקוסטה ריקה ואת הדהירה הגרמנית הצליחה להרוס רק איטליה שלקחה את תואר ההגנה הקשוחה על עצמה מאז. יואכים לב נתן המשכיות למשחק ההתקפי החדש של גרמניה ועבר לשחק ב-4-3-3 מודרני יותר הקיץ. גרמניה נראתה מצויין בשלבים המאוחרים מבקיעה 3 שערים עד שנפלה לספרד הסופרסטרית.
את מוקדמות המונדיאל הנוכחי גרמניה פתחה עם 6-0 יפה על ליכטנשטיין ועוד תיקו חוץ 3-3 מול פינלנד שנמצאת במגמת עלייה בכדורגל שלה ואת זה כבר נוכחנו לראות עם הנבחרת שלנו.
הליגה הגרמנית גם לא מאכזבת והיא סיפקה לנו מחזורים מרתקים ומלאי שערים עד כה. חלוצים וקשרים בכושר מצויין לצד הגנות לא כל כך מתואמות. טוטאל פוטבול אמיתי בשעה שגם הבלמים לא מתביישים ונחלצים לעזרת ההתקפה והמגנים משמשים יותר כשחקני אגף שניים עם ריצות בלתי פוסקות על הקו לכיוון שער היריב יותר מאשר תפקידים הגנתיים, כך לפחות זה נראה במגרש. שאלקה המובילה ו-וולפסבורג מהמקום החמישי הן הקבוצות היחידות שעדיין לא הפסידו - בעוד שתוצאת העונה עד כה הושגה במשחק הליגה בין באיירן מינכן לורדר ברמן כאשר הראשונה שאירחה את המשחק הובסה בתוצאה 5-2.
בין המקום ה-1 למקום ה-10 מפרידות כרגע רק 3 נקודות. הופנהיים, שטוטגרט והמבורג נמצאות בסדר הנ”ל במקומות 2 עד 4 כאשר לכל אחת מהן יש 10 נקודות ליגה. לכל אחת מהקבוצות הללו באמתחתן אפשר למצוא 3 ניצחונות תוצאת תיקו והפסד אחד. מבינהן אפשר לומר כי המבורג במצב טוב מאוד, חרף העובדה שהיא במקום הרביעי. הקבוצה עדיין בלתי מנוצחת בבית, אחרי 2 משחקים בביתה, עם תיקו חוץ יקר מול באיירן והפסד אחד לוולפסבורג.
הקבוצות שספגו את מספר השערים הקטן ביותר העונה הן שאלקה (מקום ראשון) ושטוטגרט (מקום שלישי). כל אחת ספגה 4 שערים עד היום. שאלקה פתחה מצויין את הליגה - היא ניצחה את כל משחקי הבית ובכל משחקי החוץ הוציאה תיקו. מעבר לכך, במשחקי הבית שלה היא לא ספגה שער, את 4 שעריה היא ספגה בשני משחקי חוץ כאשר 3 מתוכם באו במשחק הקשה בחוץ מול דורטמונד שהסתיים בתוצאה 3-3 לאחר שעוד הובילה בו 3-0. שטוטגרט לעומתה עוד הספיקה להפסיד בביתה ללברקוזן 2-0. אגב, סיפור מעניין היום הוא הסיפור בו שאלקה קונסת את רפיניה, המגן הימני המצויין שלהם, בסכום אדיר של מיליון דולר על כך שהשתתף במשחקים האולימפיים בבייג’ין בנבחרת ברזיל ללא רשותם - רפיניה יפנה כנראה לבית המשפט שיעביר את הקנס להתאחדות הברזילאית.
(רפיניה - מיליון דולר בייבי)
הקבוצה שהבקיעה את מספר השערים הגדול ביותר העונה היא לברקוזן, ולה 15 שערים. היא כבשה מינימום 2 שערים למשחק והשיגה כבר שלושה ניצחונות העונה. את שני הפסדיה היא נוצחה בתוצאה 3-2 והם היו מול המבורג ודורטמונד במחזור הפתיחה. ניצחון השיא היה מול הופנהיים המפתיעה במחזור השלישי של הליגה. הלמס, חלוצה הגרמני של הקבוצה, נמצא בכושר כיבוש נהדר, ועליו ארחיב מעט בהמשך בפיסקה על הופנהיים, הוא הצטרף מקלן לסטפן קיסלינג בחוד והם נראים ביחד לא רע בכלל בינתיים. טרנקילו ברנטנה, מנבחרת שוויץ יריבתנו למונדיאל, עושה חיל באגפים של לבר ועוד צירוף של הרגע האחרון הוא רנטו אגוסטו מפלמנגו הברזילאית. ורדר ברמן מזדנבת מעט אחרי לברקוזן, הרבה בזכות תצוגת התכלית הנפלאה שלה במחזור הליגה האחרון מול מינכן. בקופתה של ברמן יש העונה 13 כיבושים - כמעט שלושה שערים למשחק. ברמן כבשה בכל משחק שלה העונה והפסידה דווקא לעולה החדשה מנשנגלדבך לאחר שתי תוצאות תיקו מהמחזורים הראשונים, מאז היא בתנופה של 2 ניצחונות ונראית מצויין - 3-0 על קוטבוס בבית וכמו שכבר צויין וכנראה שעוד יצויין ה-5-2 האדיר על באיירן בחוץ, ברמן כרגע נמצא במקום השביעי בטבלת הבונדסליגה ועם הפנים לצמרת. אגב, זוכרים את התורכי-גרמני מסוט אוזיל מהצעירה של גרמניה? הוא היה המצטיין בשורותיה של ברמן מול הבווארית. עוד שילוב שכנראה עוד נהנה לראות העונה יהיה השילוב של החלוצים מרקוס רוזנברג וקלאודיו פיזארו, שבא מצ’לסי. ביחד הם שווים כבר שישה שערים - 4 לראשון, 2 לשני.
הנהירה הברזילאית לבונדסליגה נמשכת -
בבונדסליגה השנה רשומים לא פחות מ-35 ברזילאים, המשחקים בשלל תפקידים במגרש. בין הבולטים בינהם אפשר למצוא את בורדון ורפיניה, המגן המצויין שהוזכר לעיל, מהמוליכה שאלקה - לוסיו, זה רוברטו וברנו מבאיירן - החלוץ קקאו והקשר אלסון משטוטגרט ובל נא נשכח את הקשר המחונן דייגו והבלם נאלדו מברמן. בילפלד, בוכום ומנשנגלדבך של קולאוטי ואלברמן הן היחידות שלא מחזיקות ולו ברזילאי אחד בסגל שלהן. הקבוצה הברזילאית ביותר היא הרטה ברלין הנמצאת במקום ה-9 בטבלה ובה רשומים 5 ברזילאים. אומנם הברזילאים לא כובשים בינתיים מספר רב של שערים בליגה (גרפיטה מוולפסבורג ודייגו מורדר כבשו 2 כל אחד) אך הם משתתפים במשחק ההתקפה והיו מעורבים לא אחת בשערים של קבוצותיהם.
(גם אני ברזיאלי - אנטוניו דה סילבה מקרלסרוהה)
הקבוצה הבלתי צפוייה הגדולה ביותר של השנה היא הופנהיים שכרגע מאיישת את המקום השני בטבלה. השחקן הלוהט ביותר שלה הוא החלוץ הבוסני בן ה-24 איביסביץ’ שהגיע לפני עונותיים מאאכן. הוא מוביל את טבלת מלכות השערים ביחד עם הלמס, החלוץ הגרמני מלברקוזן, 6 כיבושים לכל אחד מהם - ממוצע של למעלה משער למשחק - מכובד לכל הדעות. למרות זאת, הופנהיים עוד לא ניצחה העונה קבוצה גרמנית באמת גדולה מלבד דורטמונד, שפתחה את העונה בצורה רעה מאוד. הופנהיים הפסידה ללברקוזן 5-2 ועשתה תיקו עם שטוטגרט. מלבד זאת היא ניצחה את קוטבוס ומנשנגלדבך. בשבוע הבא היא תפגוש בחוץ את ברמן, שמגיעה אחרי הניצחון על באיירן, ותנסה להפגין מעט יציבות מתחילת העונה למרות שיהיה משחק קשה מבחינתם.
הופנהיים הספיקה להפסיד אתמול 3-1 לפריבורג מהליגה השנייה במסגרת הגביע, אולי זה מסמן על הבאות מבחינתם.
(מלך בינתיים - ודאד איביסביץ’ הבוסני של הופנהיים)
ומה קורה עם באיירן? הקבוצה של קלינסמן שנפרדה משוערה האגדי אוליבר קאן פתחה את העונה בשתי תוצאות תיקו מול המבורג ודורטמונד. לאחר מכן היא הצליחה לנצח את הרטה ברלין וקלן החלשה עד לתבוסה הביתית מול ברמן. רנסינג, שתפס את מקומו של קאן בין הקורות, כבר נלאץ להתמודד עם הידיעה שבטעויות שלו הוא עלה לקבוצתו בהפסד כואב ומשברי. השוער זכור במשחקו הגדול מול מילאן ב-2007 למרות שספג 2 שערים. גם ההגנה והקישור של באיירן נראו כבויים וכבדים במשחק הליגה האחרון. אגב, למקרה ולא שמתם לב, באיירן עלתה עם מערך של 5-3-2 הישן נושן הגרמני עד למחצית מול ה-4-4-2 המשוחרר וההתקפי של ברמן. ולמרות זאת - הסגל של הדאבליסטית מאשתקד הוא עדיין נוצץ וחזק והיא תרוץ חזק בצמרת. מה עוד שריברי היה פצוע והוא הברק של הבווארית. כדי להשכיח מעט את הכאב מהליגה, באיירן ניצחה אתמול את נירנברג 2-0 חלק משערים של קלוזה ובורובסקי.
וקצת על הפן הישראלי לקראת סיום - מנשנגלדבך. הקבוצה נמצאת במקום ה-16 מתחת לקו האדום עם ניצחון ליגה בודד ו-4 הפסדים. בקבוצה משחקים, כפי שהוזכר קודם לכן, שני ישראלים בדמותם של גל אלברמן ורוברטו קולאוטי. הראשון משתלב לאט בקבוצה והיה אחראי לא קטן לניצחון הבודד שלהם בליגה, הוא חילץ כדורים במרכז המגרש וברגע שיצא קבוצתו ספגה שני שערים. קולאוטי כנגדו לא מוצא את מקומו בהרכב, החלוץ הישראלי התאושש מפציעה בתחילת העונה ומיעט מאוד לשחק עד היום.
לסיכום - מי שנהנה לראות כדורגל טוב עם הרבה שערים וכדורגל משוחרר וקצבי יכול לצאת מעט מהבועה של שלושת הליגות הבכירות של אירופה ויכול לצפות, אפילו עם חיוך, במשחקים המצויינים שמספקת לנו הבונדסליגה העונה. וכפי שזה נראה, היא לא הולכת לדעוך בקרוב אלא דווקא להפך - וונדרבר.
לאן מועדות פנינו? ספטמבר 23, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל ישראלי, כללי , תגובה אחת עד כהוידוי - רציתי לכתוב היום מעט על הבונדסליגה שהיא הליגה הפורה והמשוחררת של גרמנייה, רציתי. ובכל זאת החלטתי ללכת בשיטת האנטי קלימאקס ולכתוב על הליגה המקומית והיקרה שלנו, אחרי הכל, הביצה המקומית שלנו חשובה לליבנו למרות הכל.
כדי לא להשאר יותר מדי חייב הנה לכם מספר סטטיסטיקות מהליגות הבכירות באירופה שמספרות סיפור מסוים:
ספרד, 20 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 73 שערים הובקעו. ממוצע - 24 ושליש שערים למחזור, מעט יותר מ-2.4 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 4.
אנגלייה, 20 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (פחות משחק חסר), 136 שערים הובקעו. ממוצע - 27.2 שערים למחזור (לבטח ישתפר אחרי שהמשחק החסר יושלם), 2.72 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 4.
איטליה, 20 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 70 שערים הובקעו, טוב, בהשוואה לליגה הספרדית עדיין מדובר בהגנות איטלקיות. ממוצע - 23 ושליש שערים למחזור, 2 ושליש שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 1.
גרמנייה, 18 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (פחות משחק חסר), 138 שערים הובקעו! ממוצע - 27.6 שערים למחזור, ומעל ל-3 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 2.
ישראל, 12 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 35 שערים הובקעו. ממוצע 11 שערים למחזור, מעט פחות מ-2 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 6.
חושבים שההשוואה גדולה עלינו? אולי יש צדק במחשבותיכם, לעומת זאת:
בלגייה, 18 קבוצות - חמישה מחזורים מהפתיחה (מינוס 2 משחקים חסרים), 110 שערים הובקעו. ממוצע: 22 שערים למחזור, מעט יותר מ-2.4 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 3.
קפריסין, 14 קבוצות - שלושה מחזורים מהפתיחה, 64 שערים הובקעו (משחק אחד הופסק במצב של 2-0, עדיין החשבתי אותו בסטטיסטיקה). 21 ושליש שערים למחזור, מעט יותר מ-3 שערים למשחק. מספר המשחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0 מפתיחת העונה: 0.
(תענוג גרמני: נאלדו מול לוקה טוני, ורדר ברמן מול באיירן מינכן - משחק שנגמר בתוצאה 5-2)
אולי זה מעט יומרני להסתכל מרחוק על ליגות אחרות ולפנטז, אך… חלומות באספנייא, האורווה לא תהפוך בין לילה לדלה אלפי, וגם עשרות אלפי איש לא ינהרו לראות משחקי ליגה, בטח שלא עם מאזן כזה דל בשערים ותצוגות נפל של השחקנים. אך עם זאת יש הרגשה שהליגה שלנו נפתחה בצורה שלילית למדי השנה, אציגן בקצרה ובנקודות.
* משחק במוקדמות ליגת האלופות - צריכים לסרטט מחדש קווים ברחבה. משחקי רדיוס ללא קהל - לא להכניס צופים בכוח כעונש למשחק. תוסיפו לזה עוד קצת קש בדמות החושך לפני משחק החושך שראינו אמש ותבינו שלפני כל התכנונים על מגרשים מסתובבים וכן הלאה, יש לנו דברים מעט יותר בסיסיים שדורשים התערבות בהולה.
* בנוגע למשחקי הרדיוס ללא קהל - העונש הוא עונש לא ראוי ומגוחך. אין סיבה שמאות אנשים שרוצים לראות משחק יענשו בעקבות אחדים. מי שרוכש מנוי ומקבל משחק פחות צריך לקבל פיצויים על כך - את כל כספו בחזרה. עונש שהוצע במחצית המשחק בין כפ”ס להפועל ב”ש הוא קיום משחקי רדיוס בישובים וערים נחשלים מבחינת הספורט - רעיון לא רע בכלל.
(תמונה כזו במהלך משחק בארץ לא תשפר את מצב הכדורגל)
* שופטים מוסיפים לסטטיסטיקה האדומה של הליגה שלנו ופוסלים שערים משבוע לשבוע. תצוגות שיפוט לא ראויות ואולי רק שופט אחד שעשה חסד ועוד שרק ל-3 פנדלים במשחק כדי לשפר מעט את מאזן השערים.
* משחקי הליגה משוחקים בצורה מעוררת תמיהה. אם נעזוב לרגע את העובדה שיש אנשים כבדי ראייה שהיו שמחים להאזין למשחקים ברדיו או חיילים שנמצאים באיזה בסיס או מוצב שכוח אל ברחבי הארץ שגם היו שמחים לקבל עידכונים מהרדיו, נראה שקבוצות, שבמקום לשחק במקביל כדי להכניס קצת מתח ועניין למשחק, יודעות בדיוק מה התוצאה במשחק ששוחק לפניהן ומשקיעות כנראה בהתאם. זכויות הטלוויזיה יצרו את המצב המעניין הזה, וע”י כך הבריחו קהל מהמגרשים. לאור התצוגות החלשות בליגה, הקהל יברח בקרוב גם מהטלוויזיה.
* כמובן שיש את הקבוצה התורנית באירופה שלה מגיעה מעט מנוחה והפרדה בין שאר משחקי הליגה, אך עוד מעט נשאר כנראה ללא אירופה בכלל, אלא אם הפועל תוכל לשלוף שפן מהכובע ולהבקיע 2 שערים בחוץ מול קבוצה שהיא החזירה לכושר, אחרי היום תסלחו לי שאני בספק.
בזירה האירופאית, אגב, נראינו השנה כבויים ובזויים. לקרית שמונה יש “הקלות” כי זו עונתם הראשונה באירופה, אך נתניה ובית”ר לא ייצגו את עצמן בכבוד כלל וכלל. הדברים היחידים שהחזיקו קבוצות ישראליות במפעלים אירופאים הם הקרבה, נחישות ועמידה איתנה במערך, לכשאבדו? גם שלושה שחקנים מהירים יותר מהאיטיות של הקבוצות הישראליות הספיקו כדי לפצח את ההגנות ולנצח משחק.
* אגב, גם בזירה הבינלאומית הנבחרת שלנו נראית כבויה ושקטה, מזל שיש ליגיונרים שתמיד נראים מעט טוב יותר מהשחקנים של הליגה שלנו.
* הזרים בליגה נותנים עונה או שתיים טובות, אם בכלל, ואז דועכים. אפשר לומר שהם משתלבים בסופו של דבר בליגה. האם גם מתיאוס ישבר בקרוב ויתאים את עצמו אלינו?
בטוח ויש עוד עשרות נקודות ופתרונות שאתם יכולים לחשוב עליהם, אתם מוזמנים לכתוב אותם ואני אשמח לקרוא הכל.
ובגדול, אלה הם הפנים שלנו העונה, כך הליגה שלנו נראית. מדי שנה אנו יושבים וחושבים כיצד אפשר לקחת את הכדורגל שלנו עוד צעד קדימה כדי לא להראות כמו “לפני 20 שנה”, האם אנו שמים לב תוך כדי עשייה שלא לקחנו כמה צעדים אחורה? התשובה היא כנראה לא. גם הצעת חוק שבמידה והמשחק מסתיים בתוצאה 0-0, כל קבוצות תקבל 0 נקודות ליגה יכולה לשפר את מצבנו נכון להיום וזו דוגמא לחשיבה יצירתית.
ולסיום - אם אתה שוער ואתה מחפש שנת שבתון שקטה, ישראל היא אטרקצייה השנה.
שיווי משקל שכזה ספטמבר 22, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל אירופאי, כללי , 2תגובותהטבע הוא דבר שמתאזן, הוא לא ייתן לשום דבר להפר את שיווי המשקל התמידי שהוא שואף אליו ללא תגובה נגדית וכל פגיעה שתעשה בו בצורה מסויימת תבוא במקביל תגובה אחרת כנגד גם היא בצורה מסויימת.
כך גם בליגות הבכירות ביותר באירופה, כך נוכחנו לדעת היום. איכות הסגלים של אריות אירופה היא כה טובה וכה ארוכה ביחס לקבוצות שמדשדשות בליגות, ולכן הטבע יעשה את שלו בסופו של דבר וישאף להתאזנות. איך זה יראה בשטח? בטבלה. את הצמרת יתפסו הקבוצות העשירות או בעלות המסורת או עם הסגלים בעלי השמות המפוצצים או הכל ביחד ואולי איזו קבוצה קטנה תפתיע ותתברג איפשהו קרוב, יותר מזה אי אפשר לצפות אולי רק לקוות.
כבדרך אגב, כל הפתעה כזו שתיקרא תיגר על הבכירות תגרור גם תגובה נגדית - השחקנים הבכירים ביותר של אותה קבוצה ירכשו במיידית ע”י הקבוצות הגדולות, איזון הכדורגל לא יופר לאורך זמן (אם בכלל, יש את חלון ינואר). אימפריות עולות ונופלות לאט מאוד - שיש בסיס אוהדים כה גדול ובסיס כלכלי כה גדול או כמנגד - משבר כלכלי שיכול לסיים תקופת זוהר של קבוצה.
התחלה טובה או פחות טובה לא תשנה את העובדה שלאורך זמן, ויש תקופה יפה של עשרה חודשים, הקבוצות יתפסו את מקומן בהתאם לאיכות השחקנים ועומק הסגל, לצאת כנגד הטבע של הכדורגל קשה עד כבלתי אפשרי, לא במסגרת ארוכה וסדירה כמו הליגה שמתפרסת על עונה שלמה שלא תלויה במשחק אחד.
(שיווי משקל שכזה)
הטבלה האנגלית היא יותר מתקדמת מבחינת משחקים ששוחקו והיא כבר מתחילה לתפוס צורה בצמרת שכנראה תתעצב עוד טיפה בעתיד, על אמצע הטבלה והתחתית עוד אפשר להתווכח כי יש קבוצות במשבר, יש קבוצות בכושר טוב יותר וכן הלאה, לכן הכל יוכל להשתנות שם, הקטנים יסתפקו במעט הגדולות יסתפקו בצמרת הגבוהה. מנצ’סטר תשלים את המשחק החסר שלה ותתברג בצמרת לאט לאט, וגם הטבע לא ייתן לטוטנהאם להשאר אחרונה לנצח, הסגל אומנם חדש ולא בעל כימיה קבוצתית ראויה עדיין, אבל הסגל שלהם נוצץ יותר מרוב קבוצות הליגה ולכן מומנטום אחד, דחיפה קטנה אחת, ניצחון אחד ישלחו אותם על מסלול הניצחונות. מנצ’סטר סיטי, המרענן הרשמי של אירופה כולה והמעצמה המתיימרת הבאה, התפוצצה עם הגב הכלכלי החדש שלה על חשבון פורטסמות’ שהיתה במגרש הלא נכון בעונה הלא נכונה 6-0. ארסנל ראשונה עם 80 אחוזי הצלחה ב-5 משחקים.
איטליה גם ממשיכה את הקו הטבעי של עולם הכדורגל - מילאן, רומא, יובה וגם פיורנטינה (שעשתה לא מעט רכישות גדולות הקיץ) מנצחות. אינטר כמו אינטר של השנים האחרונות מנצחת ומנצחת בשקט ובשקט כמו מכונה ומקדימה את יובנטוס רק בהפרש שערים - יובה שווים שער למשחק ואינטר שווים 2 שערים למשחק, לפחות בינתיים. אגב, איפה היה רונאלדיניו היום במשחק של מילאן? הוא ישב בביטחה על הספסל העמוק שלהם וראה את קאקה מפציץ מ-30 מטרים ואיזה ספסל.. רוני עלה לשחק בשלהי המשחק בדקה ה-70. רומא שבה לחיים שלשום עם 3-0 על רג’ינה וכל זה אחרי ההפסד המביך בליגת האלופות.
(אמאורי - יש גול)
גם בספרד לא נשארו חייבים לאף אחת מהליגות הללו - בארסה שחטה את גיחון, זו שעשתה חיים קשים בשבוע שעבר לריאל, ריאל עצמה גברה 2-0 על סנטנדר, ולנסיה ניצחה 1-0 את אוסאסונה וכרגע היא במקום הראשון (אותה ולנסיה עם הסגל שלא עבר שינוי דראסטי מהעונה המאכזבת עד מאוד של השנה שעברה) ואתלטיקו מדריד ממשיכה את הכושר הטוב שלה וניצחה שלשום את רקראטיבו 4-0.
(קון אגוארו - לוהט מהתנור)
מחזור אחד כזה לא קובע הרבה על עונה שלמה אבל יש לו את ההשלכות שלו לעתיד, כמו שהפסדים או הפתעות לא קובעות סדרים של עונה שלמה אבל גם להם יש השלכות - אתם חושבים שאת המנגינה הזו ואת הטון הזה עוד יהיה אפשר לעצור או לשנות ולא הייתם משוייכים מעולם ל-G 14? תדעו שאתם יוצאים חוצץ מול חוקי הטבע של הכדורגל, בהצלחה.
סיפורו של כנר איטלקי ספטמבר 19, 2008
מאת אור בליימן ב : כדורגל איטלקי, כללי , הוסף תגובהבקיץ האחרון מילאן עברה שינוי דראמטי - במועדון הרוסונרים קיוו ליצור מיני גלקטיקוס, להצעיר את הסגל ולשחרר את הדגיגים הקטנים מין המועדון והכל בבת אחת. בין היתר הגיעו בקול גדול פלאמיני, זמברוטה וסנדרוס לחיזור המקהלה האחורית, שבצ’נקו ובוריילו (ששב הביתה אחרי נדידות רבות) לחיזוק הסימפונייה ההתקפית ורונאלדיניו אחד בכדי לנצח על כולם.
הכל היה נראה מבטיח מאוד, לפחות מבחינת שמות גדולים, אצל האדומים שחורים - החולייה ההתקפית קאקה - רונאלדיניו - פאטו נראתה מאוד מאיימת בעוד שהחולייה של גטוסו, פירלו, אמברוסיני ובונרה שידרה לא פחות הבטחות בחלק היותר אחורי של הקבוצה. תחילת העונה הגיעה, בולוניה וגנואה באו ללא רגשי נחיתות למשחק מול מילאן והבקיעו 2 שערים כל אחת. מילאן מוצאת את עצמה עם סיום המחזור השני במקום הלפני אחרון בטבלה עם שער זכות אחד בלבד כשהיא מקדימה רק את קליארי.
הסיפור הפחות משמח הקיץ היה הסיפור בו מילאן סיימה רומן של 3 שנים עם עוד שחקן שהגיע אליה בקול תרועה צורם - אלברטו ג’ילארדינו. ג’ילה בן ה-26 היה אחד מההבטחות הגדולות ביותר של הכדורגל האיטלקי בדור שלו, אמרו עליו רבות, הישוו אותו לכל הבא ליד עד אשר הגיע למילאן ולא הצליח לשחזר את יכולתו משנים עברו. “פלופ” כך ישיבו לכם אוהדי הקבוצה אם תשאלו אותם מה הם חושבים עליו.
אם נלך מעט אחורה בזמן, לתקופה שמילאן עוד לא היתה ברזומה שלו, נוכל למצוא את ג’ילה מככב בפארמה. ג’ילארדינו הגיע לדוקלי של פארמה מ-ורונה כהבטחה צעירה בעונת 2002, ואכן, מלבד ההופעות המאוד מרשימות במדי הקבוצה, הסטטיסטיקה בנוסף לכל לא משקרת - בשנים בהם שיחק בפארמה הוא כבש 50 שערים, כאשר בעונותו השנייה והשלישית במועדון, שתפס כבר מקום קבע בהרכב, הוא הבקיע לא פחות מ-46 שערים מתוך ה-50 ב-72 הופעות.
(ימים יפים - ג’ילה בפארמה)
עונת 2004 היתה עונה פאנטסטית מבחינת החלוץ, מלבד הכיכוב בליגה הוא הצליח להוביל את הנבחרת האולימפית האפורה יחסית של איטליה למדליית ארד מכובדת באולימפיאדה באתונה ובאותה שנה הוא עוד השכיל להוביל גם את הנבחרת הצעירה של איטליה לזכייה נהדרת בגרמנייה 2004. כדי לחתום בצורה יפה את קורות החיים שלו בפארמה, ב-2004 הוא נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר באיטליה וב-2005 הוא שידרג את מעמדו והפך לשחקן השנה בליגה הראשונה באיטליה ולאיטלקי השנה בכלליות.
המעבר לקבוצה בכירה יותר היה מחייב, כולם וכולן רדפו אחרי הכישרון הצעיר ולבסוף מילאן פתחה את הארנק ושילמה סכום נכבד ביותר של 24 מיליון יורו בכדי לרכוש את השחקן. מילאן הותיקה חיפשה דם צעיר כדי להחיות את עצמה בהתקפה, ג’ילארדינו היה התשובה המושלמת בשביל הרצון שלהם, כך לפחות חשבו - וזה היה הפרולוג לשנותיו במילאן.
את עונתו הראשונה במילאן הוא סיים עם 17 כיבושים בליגה, זאת שתמיד נראתה קטנה עליו, אך בליגת האלופות של אותה העונה הוא סיים ללא שער אחד למרות שהיה שותף ב-12 משחקים במסגרת האירופאית הזו. השנה הבאה היתה לא פחות רעה עבורו במסגרת ההיא, עם 2 שערים בלבד והגעה עד לגמר בו סופר פיפו אינזגי הועדף על פניו וענה על הציפיות עם צמד נגד ליברפול, אגב, באותו משחק ג’ילארדינו היה המחליף של פיפו שירד כדי לקבל את תשואות הקהל. הוא סיים ככובש המצטיין של מילאן המגמגמת בליגה מאוד של אותה השנה עם 12 שערים. ג’ילה היה שותף גם לקמפיין מוצלח מאוד של הנבחרת האיטלקית במונדיאל בגרמנייה, מקום שהוא אוהב להניף בו תארים. איטליה ניצחה את צרפת בפנדלים בגמר, ואלברטו הוסיף לרזומה שלו לצד הזכייה המפוארת בליגת האלופות עוד סעיף מכובד של גביע עולם.
עונתו האחרונה במילאן, העונה שעברה, תזכר כעונתו הגרועה ביותר. המקום שלו בהרכב לא היה מובטח כלל וכלל והוא נדד בין הספסל להרכב. הוא הצליח באותה עונה לכבוש מעט מאוד שערים. בליגת האלופות הוא כבש 2 שערים והמשיך את יכולתו במסגרת הזו משנים עברו. מילאן בכלליות לא נראתה טוב בעונה החולפת. בסרייה א’ הוא הידרדר ל-7 שערים בלבד. הוא פתח ב-20 משחקים בעונה הזו ועלה מהספסל בעוד 10 משחקים. ההנהלה המאוכזבת החליטה לחדש את הסגל למרות בעיות כספיות רבות במועדון, ולאחר כלל הרכישות והשינויים שהתבצעו הקיץ הזה החליטו בין היתר למכור את ג’ילה. מבחינת אלברטו - כל הדרכים מובילות לפיורנטינה.
(כנר על גג העולם - ג’ילארדינו והכינור במדי הנבחרת)
גם שינוי קבוצה זה התחדשות, ג’ילארדינו מתחדש. ה-ויולה מפירנצה מתחדשים.
פיורנטינה היתה זו שזכתה בשורותיו לאחר ששילמה סכום של 15 מיליון יורו בקיץ האחרון. ג’ילה חתם עם הסגולים על חוזה ל-5 שנים ובו תולים תקוות רבות להיות היורש האמיתי של לוקה טוני שעזב לגרמנייה ולא נמצא לו יורש מתאים בעונה החולפת באמתחתם. מבחינת המועדון מטוסקנה, העונה הם רוצים לעשות שינוי לטובה. הם הציבו סכום חסר תקדים של 50 מיליון יורו בתחילת העונה והביאו שחקנים כמו פיליפו מלו - אחרי שנתן עונה טובה מאוד באלמריה מספרד, יובטיץ’ ממונטנגרו, שנחשב לאחד מהכישרונות העולים בכדורגל העולמי - בן 18 עם 4 הופעות בנבחרת הבוגרת ו-3 שערים והמגן המצויין וארגאס מקטניה.
ואכן, נראה שגם מבחינת ג’ילארדינו יש שינוי לטובה מהתקופה היותר אפורה במילאן. בקיץ 2008 ג’ילארדינו זומן מחדש לנבחרת איטליה והבקיע את השער הראשון לאיטליה מול אוסטריה במשחק הידידות שנגמר בתיקו 2-2. גם העונה שנפתחה בישרה טובות, לפחות בכל אשר קשור לג’ילה - הוא כבש בסיבוב ה-3 של מוקדמות ליגת האלופות מול סלביה פראג בניצחון 2-0 בבית, ולאחר 0-0 במשחק החוץ פיורנטינה עולה לשלב הבתים.
גם בליגה הוא לא נשאר חייב - במחזור הראשון הוא הרשית מול הגברת הזקנה בדקות הסיום ממש והצליח לחלץ נקודה ביתית לזכות פיורנטינה. פיורנטינה עוד הספיקה להפסיד בחוץ לנאפולי 2-1 במחזור האחרון בסרייה א’ במשחק בו ג’ילה בישל שער למוטו. התקופה הטובה המשיכה עד לשיא זמני עונתי בינתיים - ג’ילארדינו במשחק חוץ מול ליון כבש צמד שערים עוד במחצית הראשונה רק כדי לראות בסופו של דבר את ליון משווים אחרי השערוריה שהיתה במגרש.
(הנעליים של לוקה - ג’ילארדינו והמדים של ה-ויולה)
בפיורנטינה מקווים שהחלוץ יוכל לשחזר את עונותיו הגדולות מפארמה וכל מה שהוא צריך זו קבוצה חדשה והזדמנות, בינתיים המצב נראה מצויין. כך התחיל הרומן החדש ואולי המצליח ביותר שנדע הקיץ בצפון איטליה - נגן ה-ויולין אצל ה-ויולה.