I started a joke - חלק ב’ אוקטובר 16, 2008
מאת PavelNedved ב : כדורגל ישראלי, צוחקים כל הדרך אל המונדיאל , 3102תגובותלאחר החלק הראשון של הפרוייקט, בו הבדיחה החלה להתגלגל, הנה המשך סיפורה של הבדיחה הידועה בכינוייה “נבחרת ישראל”:
>>>
לצמד המשחקים מול לוקסמבורג, הגענו כאמור מהמקום ה-16 בעולם. בפועל, שיחקנו כמו במקום ה-106, אבל זה לא משנה כששלושת הנקודות בכיס- ואת הלקח הזה ילמדו בחורינו במשחק הבא, בלטביה. משחק לא רע של הנבחרת ושער יתרון של בניון מחזיקים מעמד עד הדקה ה-89. ואז, טעות טיפשית בהגנה גוזלת מאיתנו 2 נקודות יקרות. אבל אל דאגה. נסתרות דרכיו של היושב במרומים, ועוד איך נסתרות. שוייץ מנצחת ביוון ופותחת לגמרי מחדש את בית מספר 2.
>>>
בסוף מארס יוון מגיעה לשחק מול 40 אלף צופים נלהבים בר”ג. ברק יצחקי, שמצוי בכושר שיא, כובש שער בודד לפני הירידה למחצית ומעניק לישראל שלוש נקודות חשובות. ארבעה ימים בלבד עוברים עד שהיוונים גומלים לנו עם 2:1 באתונה.
>>>
מחזור הסיום של הבית. לאחר ששלושת הנבחרות הבכירות לקחו את כל הנקודות שנותרו מהנבחרות הקטנות, ויוון חילצה תיקו בשווייץ, יוון צריכה ניצחון ביתי על לוקסמבורג כדי לעלות. ישראל זקוקה לתיקו בשווייץ כדי להבטיח את מקומה בהצלבה. יוון לא מתקשה מול המדינה הזעירה, וישראל מנצלת הגנה שוויצרית רעועה כדי לגנוב 2:1 מדהים בבאזל. הולכים להצלבה, שוב. אגב, בעקבות סדרת ההצלחות הישראלית, הנבחרת מגיעה לדירוג שיא- מקום תשיעי בעולם. כן, ישראל בעשירייה הראשונה בעולם, תאמינו.
>>>
היריבה: סרביה. יריבה סבירה לכל הדעות. משחק הפתיחה שם, ודרור קשטן כבר מבהיר שמדובר ביריבה שהיא מועמדת בכירה לזכות במונדיאל הקרוב. העם בציון צוחק, ומאור בוזגלו כובש שער שיוויון חשוב במשחק הראשון, 1:1. שער קטן של יוסי בניון, מי אם לא הוא, מעניק לנו את הכרטיס המיוחל לדרום אפריקה ב2010. אחרי ארבעים שנה, הגענו לארץ המיוחלת, למרות שבתכל’ס היה נחמד למקום קצת יותר נוצץ מדרום אפריקה.
>>>
כיאה למיקומה בדצ”פ (הדירוג הציוני של פיפ”א), ישראל מוגרלת בקבוצת האיכות השנייה. ההגרלה סבירה לגמרי: ארגנטינה, פולין וטרינדד וטובגו. אלפי ישראלים שוטפים את דרא”פ, ומחיר דיל שכולל טיסה+מלון+ כרטיס למשחק מגיע לסכום של 40 אלף ש”ח. לא זול, לא זול בכלל. אבל היהודים מגיעים בהמוניהם.
>>>
משחק הפתיחה- מול ארגנטינה של מסי ואגוארו. לא כוחות, גם לא קרוב לזה. צמד של אגוארו ופנדל של ריקלמה קובעים 3:0 חלק לתכולים-לבנים. המשחק השני מול טרינדד וטובגו. בניון ובן סהר כובשים 2:0 חלק בדרך למשחק מול פולין שיכריע את זהות העולה לשלב הבא.
>>>
טירוף כזה לא נרשם בעם ישראל מאז שאלוהים בכבודו ובעצמו התגלה אלינו במעמד הר סיני. התקשורת והקהל מסמנים לנבחרת כיוון אחד- ניצחון ושמינית גמר מונדיאל. המשחק נפתח. פולין מנצלת את ההתרגשות הישראלית בפתיחה וכובשת מבעיטה חופשית-כן, עדיין לא נפטרנו מזה- 1:0. דקה 77. דדי בן דיין עולה לקרן שמגביה טועמה, ונוגח לרשת. עוד שש דקות עוברות. בניון פורץ מימין, ומשאיר לאלברמן שמגיח מאחור ובועט פצצה- פנימה. 2:1 לישראל. מדינה שלמה בטירוף.
>>>
בעקבות ההישג, פסל של דרור קשטן נבנה בכניסה לאיצטדיון ר”ג ורחובות נקראים על שמו בת”א וי-ם. היריבה בשמינית הגמר- פרגוואי. ישראל פותחת את המשחק בהתלהבות-וכובשת, מרגלי אליניב ברדה. היתרון מחזיק עד הדקה ה-84. בסיום 120 דקות התוצאה היא 1:1, והקבוצות הולכות לפנדלים. אוואט מצטיין, הבועטים לא מתרגשים- וישראל ברבע הגמר. א-י-מ-פ-ר-י-ה.
>>>
היחס על זכייה של ישראל במונדיאל, שעמד על יחס של 1000 יורו על כל יורו שתשימו, עומד כעת על 1 ל-52 בלבד. קולות ספורים מרשים לעצמם ללחוש את צמד המילים: “אלופת העולם” ומזכירים את מקרה יוון ביורו 2004. הם לא ממש סופרים את היריבה, אפילו שמדובר באלופת העולם: איטליה. מריו באלוטלי שוב מכה בנו. בעיטה חופשית בדקה ה-34 מורידה את המוראל במעט, אבל לא להרבה זמן- פנדל מפוקפק מאוד מנוצל על ידי בניון- 1:1. הקבוצות הולכות להארכה. בהארכה, איטליה גדולה על ישראל ופאביו גרוסו כובש את שער הניצחון, 2:1 לאזורי. החלום נגמר, כולם כבר שמעו את הבדיחה, היא עשתה את שלה והולכת הביתה.
>>>
עיתוני הבוקר מזילים דמעה. אתרי האינטרנט מתייפחים. “תם החלום”, הם זועקים ומרעיפים שבחים על הנבחרת. נתב”ג מתכונן לקבלת השחקנים והקהל שיבוא לשדה, אבל איך לעזאזל אפשר להתכונן ל20,000 איש במקום כל כך קטן? הפקקים בדרך היסטריים, והאוהדים מקיימים חגיגות מאולתרות בר”ג. קשטן, בניון ואלברמן, גיבורי הקמפיין, מועלים לדרגת “בובליל”, הדרגה הגבוהה ביותר לאזרח שאיננו חבר כנסת ישראל.
>>>
איזה מקום אנחנו בדצ”פ אתם שואלים? שמיני. מקום שמיני בעולם, יאאלה. שיחקנו אותה. עונת 20102011 שבפתח מעוררת ציפיות מטורפות בקרב האוהדים, כשזרים ברמה ונציגינו בחו”ל חוזרים לכדורגל הישראלי, שמציג את אחת העונות המשובחות בתולדותיו. ברוך שובך. או, כמה התגעגענו.
חכו בסיבוב הבא אוקטובר 12, 2008
מאת PavelNedved ב : כדורגל ישראלי, צוחקים כל הדרך אל המונדיאל , 6תגובותבתום המשחק אמש עם לוקסמבורג, סיירת הטוקבקים של “עין עקומה” שוטטה באתרי הספורט הגדולים ואספה תגובות, כדי לגבש הלך רוח של אוהדי הנבחרת. ואלו התוצאות:
“נבחרת של הומואים ישראל, סבתא שלי משחקת יותר טוב”
“במילה אחת בושה, בשתי מילים גועל נפש”
“אין ספק, הנבחרת הגרועה ביותר שהייתה לנו”
“ביטלנו את לוקסמבורג”
הקנטרנות, אוי הקנטרנות. אחת התכונות הכי ישראליות שיש- להתלונן. שלא תבינו לא נכון- ישראל אכן לא הייתה במיטבה- אבל אנחנו נמצאים במקום שאין לנו מה לצפות ליכולת, אלא לתוצאות בלבד. הכדורגל הישראלי הפך לשק חבטות אוטמטי, ונראה שגם ניצחון על ספרד או איטליה יגרור תגובות ציניות כלפי הנבחרת. כאילו אנשים מחכים לנבחרת בסיבוב, ממש ממתינים שהיא תיכשל כדי שהם יוכלו לצחוק צחוק מתגלגל ומלגלג. בינתיים הנבחרת מצליחה לתמרן בסיבובים, ואם נעבור לעבור את הסיבוב החד בלטביה- יש כאן סיכוי לא מבוטל לרשום הישג משמעותי. כשאחד כזה יגיע, הענף כולו יקבל זריקת מרץ ואז, אולי, נוכל לצפות ממנו גם ליכולת סבירה. לא רק יכולת מביאה תוצאות- גם תוצאות עשויות להביא יכולת, וכך ראוי להתייחס לכל העניין.
אבל בואו נעזוב את החולה הרעה הזו, אליה כבר התרגלנו. ביום רביעי יתקיים בלטביה המשחק הכי חשוב של ישראל בקמפיין, חד משמעית. ניצחון בלטביה והפסד צפוי של שווייץ ביוון, והפער מהמקום השלישי יגדל ל-6 נקודות כשלוח המשחקים מראה ששווייץ עוד צריכה לבקר בלטביה, מולדובה ולוקסמבורג והסיכויים שתשמוט נקודות באחד המקומות סבירים ומעלה. לנו נותר לארח את הנבחרות החלשות בר”ג, כך שאם שווייץ לא תחולל סנסציה באחד המשחקים מול יוון- סיכוי גבוה שהמשחק שלנו בבאזל יהיה חסר משמעות עבור המארחים.
יותר מזה. כאמור, ניצחון על לטביה (שלא יגיע בקלות, אם בכלל) יבטיח מעשית את המקום השני, ונוכל להתפנות בראש שקט לשני המפגשים הישירים על ראשות הבית, מול יוון. נכון, היוונים טובים בהרבה- אך אל תשכחו שהנבחרת עדיין לא נתנה משחק אחד טוב, ועם כל הציניות, הוא יגיע בסוף. ואם זה יקרה מול יוון, יכול להיות שמתבשלת לנו הפתעה נעימה. אבל כנראה שבשלב הזה אני צריך להודות שהאופטימיות שלי היא על גבולות הפנטזיה. מקום שני בבית ומקום בהצלבה יספקו- והדרך למטרה הזו עוברת בלטביה.
I started a joke - חלק א’ אוקטובר 10, 2008
מאת PavelNedved ב : כדורגל ישראלי, צוחקים כל הדרך אל המונדיאל , 8תגובותלמרות הכותרת שנצמדת לשיר המפורסם, לא אני התחלתי בדיחה. זה היה דווקא עומר גולן.
זה התחיל ב- 17.11.07. נבחרת רוסיה השאפתנית הגיעה לר”ג לפגוש נבחרת ישראל חסרת יומרות בשלב הזה של המוקדמות. ישראל עלתה ליתרון, הרוסים הצליחו להשוות, ובדקה ה-90 עומר גולן כבש את מה שאתם זוכרים כ”שער המרצדס”. אני זוכר אותו כשער שהתחיל לגלגל את הבדיחה.
>>>
ארבעה ימים לאחר אותו משחק בר”ג, הגיעה גם מקדוניה לאיצטדיון הלאומי. אליניב ברדה כבש שער אחד שהספיק לשלוש נקודות. ניצחון צפוי, שסיים את הקמפיין עם טעם טוב. אבל לא רק זה.
>>>
מספר ימים אחר-כך, פיפ”א מפרסמת את הדירוג שלה. ישראל, לאחר שתי הנצחונות הרצופים מתברגת לתדהמת כולם במקום ה-22. לקראת הגרלת מוקדמות המונדיאל ישראל מדורגת בקבוצת האיכות השנייה, וזה השלב שבו כבר האוהדים, שיודעים מה הכדורגל בארץ שווה- וזה לבטח לא קבוצת איכות שנייה- מתחילים לצחוק מהבדיחה, אפילו בקול רם.
>>>
מה אתם יודעים, ההגרלה מאירה לנו פנים. יוון, הקבוצה החלשה ביותר בדרג הראשון מוגרלת לבית של ישראל, ביחד עם שווייץ הבינונית. לטביה, מולדובה ולוקסמבורג משלימות בית נוח. חיוכים נמתחים ברחבי הארץ, ותקוות סמויות מתחילות להרים ראשן בלבבות האוהדים.
>>>
הקמפיין נפתח. שווייץ מגיעה ארצה, ומובילה 2:0 למרות יכולת מחרידה. הנבחרת מצליחה לחזור משערים של ברדה ובן סהר, ממש עם הבאזר. תחושות של החמצה והקלה מתערבבות להן, עד שמגיע המחזור הבא ומדגיש את שתי התחושות גם יחד. ישראל עושה את שלה עם 2:1 במולדובה. הבשורות האמיתיות מגיעות משווייץ: הנבחרת המקומית נכנעת לנמושה מלוקסמבורג, ניצחון שגם בבזוקה לא היו מעיזים לחשוב עליו. העיתוי- פשוט מושלם, שכן אנחנו יריבתה הבאה של הנסיכות הקטנטנה. חטא השאננות נמנע מבחורינו, יריבתנו הבכירה על הסגנות מאבדת נקודות קריטיות וארבעה שחקני מפתח בנבחרת החלשה ייעדרו מהמשחק מולנו בעקבות צהובים.
>>>
עוד רווח קטן הניב לנו הניצחון הלוקסמבורגי בשווייץ- התקדמותה של לוקסמבורג בדירוג, זאת אומרת שניצחון על לוקסמבורג יקנה לנו עוד כמה נקודות דירוג. אך עוד לפני המשחק מול לוקסמבורג, ישראל מתבשרת על עלייתה למקום ה-16 בעולם. תזכרו את העובדה הזאת, היא תהיה חשובה בהמשך.
איך תסתיים הבדיחה? חלק ב’ של המאמר, שכולל קטעים ממחוזות הפנטזיה הריאלית- לאחר המשחק הקרוב בלטביה.
לטביה על הכוונת ספטמבר 11, 2008
מאת PavelNedved ב : כדורגל ישראלי, צוחקים כל הדרך אל המונדיאל , הוסף תגובהשני המחזורים הראשונים הראשונים בבית שלנו במוקדמות המונדיאל העלו לראשי רעיון כלכלי מבריק: לפתוח עסק לייצור צלחות ולייצא אותם ליוון. אחרי היכולת של שתי הנבחרות שאמורות להיאבק איתה על ראש הבית, שווייץ וישראל, המון צלחות נשברו שם. מעטים הבתים שאפשר להסתובב בהם יחף. איזו דרך נחמדה להתאושש מהטראומה שעברה הנבחרת של ראהגל ביורו האחרון.
אבל גם אצלנו יכולים להיות קצת מבסוטים. נכון, זה לא מגניב להיות אופטימי בתקשורת הישראלית, אבל לא אכפת לי: נבחרת ישראל עשתה היום צעד חשוב בדרך למונדיאל 2010, או לפחות לשלב ההצלבה. יותר נכון, לוקסמבורג עשתה עבורנו את הצעד הזה. אם רק הייתי מצליח למצוא את המדינה הזו על המפה, הייתי שולח לה מיליוני פרחים. מגיע לה. להסברים יותר רציניים, סורו לפסקה הבאה.
המשחק הבא של הנבחרת הוא מול אותה לוקסמבורג שניצחה הערב בבאזל. מבלי לראות את המשחק, אני משער ששווייץ הפסידה בעיקר בגלל שאננות שלה- ואנחנו כבר לא נהיה טיפשים ליפול באותה שאננות מולם במשחק הבא, כך שזה טוב לדריכות הנבחרת. חוץ מזה, השווייצרים, המועמדים הבכירים להיאבק איתנו על הסגנות, חטפו מכה מוראלית קשה והפסד נקודות שיקשה עליה מאוד בהמשך. אם להיות פרקטיים, הכוונת מתמקדת עכשיו על המשחק בלטביה כעל בעל חשיבות קריטית: זה המוקש הכי מסוכן בדרך למקום השני. תסריט ריאלי של ניצחון בלטביה, ניצחונות צפויים על מולדובה ולוקסמבורג, וניצחון יווני כפול עלינו ועל שוייץ, יביאו אותנו למצב שתיקו בבאזל יבטיח כמעט בוודאות את הכרטיס להצלבה. ואם לוקסמבורג ניצחה שם, תיקו אנחנו יכולים להוציא. נשמע מסובך, זה ממש לא.
הנה וידוי: יש לי משקפיים. ובכל זאת, איני עיוור; ראיתי שהנבחרת נראית לא טוב עד כה בקמפיין. מצד שני, היריבות שלנו נראות רע מאוד, מה גם שיותר קל להשתפר תוך כדי ניצחונות. בקיצור, אני לא מגניב- אבל אני אופטימי.
מי מאמין בנבחרת ישראל? ספטמבר 6, 2008
מאת PavelNedved ב : כדורגל ישראלי, צוחקים כל הדרך אל המונדיאל , 5תגובותביום שלישי בבוקר, נכנסתי למשרד בו אני עובד, כבכל בוקר. ערימת העיתונים עמדה במקומה הקבוע, ואני שלפתי את עיתוני הספורט כדי לבדוק את הלך הרוחות לקראת המשחק מול שווייץ. “אפריים, אני אומר לך, אנחנו עולים למונדיאל”, זרקתי לעמיתי לעבודה. הוא נתן לי מבט ששמור לגמלים חולי אדמת שיושבים על עץ ומעשנים גראס, ותוך שניות צחוק מחריש אזניים ממש הציף את החדר. אחרי עשר דקות של צחוק מתגלגל ואולי אפילו קצת פיפי במכנסיים, הוא הסביר לי ש”אין שום מצב כזה”. התערבתי איתו.
המשכתי ביומי. במסדרון, פגשתי את יונתן, עמית נוסף לעבודה וחובב כדורגל מושבע. “מה אתה אומר, עולים למונדיאל הפעם?”, שאלתי. “נראה לך?!” נעניתי. “האמת שכן”. התשובה שקיבל ממש הדאיגה את יונתן. הוא חשב שדיבוק מטורף, אולי אבי לוזון, חדר לתוכי, והציע במבט מרחם ממש לקחת אותי לבית המשוגעים הקרוב. “שם יטפלו בך כמו שצריך”, אמר. יום העבודה הסתיים, והלכתי הביתה.
“אבא, מה אתה אומר, יש מצב לעלות למונדיאל?”, ניסיתי. “מה פתאום, מה נראה לך”, נעניתי, ושמחתי שהוא לפחות לא בהה בי כאילו שלט עם המילה “דביל” דבוק לי על המצח. בשלב הזה, כבר הבנתי שחוסר האמונה שסובב סביב הנבחרת, שווה פוסט. התקשרתי לעורך האתר הזה. “מה אתה אומר רועי, הפעם אנחנו עולים?” “איזה עולים, מה פתאום..” “אני חושב שאנחנו עולים”. שקט מהצד השני של השיחה. המילים שאמרתי התערבלו בראשו, והוא עדיין לא עיכל. אחרי כמה שניות, הוא זיהה את הפוטנציאל העסקי שטמון בשטות שזרקתי לאוויר. “על מה אנחנו מתערבים?”, שאל. “על מה שאתה רוצה”. התערבנו.
כדי לענות על השאלה מהכותרת, אגיד שאני מאמין בנבחרת. אבל כנראה שאני באמת יחיד סגולה בעניין הזה. רוב הציבור מתייחס בגיחוך לאפשרות שבאמת נעלה לאליפות העולם, כאילו מדובר באפשרות שדרור קשטן יעלה מופע סטנד-אפ. ומה אתם חושבים?