קומו על הרגליים ספטמבר 28, 2008
מאת PavelNedved ב : טניס , 3תגובותפרייאר מי שלא התיישב מול הטלוויזיה היום בעשר בבוקר, כדי לראות את הספורטאי הישראלי הכי מרגש שנראה במחוזותינו, לפחות בשנים האחרונות, בפעולה. אגב, גם אני לא התיישבתי. אני קפצתי, התפתלתי, ובעיקר עמדתי על הרגליים והרעתי לצבר הענק הזה.
את ההישג האדיר של דודי סלע בטורניר בבייג’ינג, אני משווה למסע של הפועל ת”א באופ”א. גם אז, הפועל היתה קבוצה קטנה, בלי מסורת באירופה- אבל היה לה את החוצפה ואת היכולת. כמו הפועל, גם דודי העיף מתמודד בכיר אחרי מתמודד בכיר, וכמעט שהצליח להפתיע גם בגמר. מעט ריכוז במערכה האחרונה, זה מה שהיה חסר לו כדי לרשום טורניר מושלם באמת.
למרות ההשוואה הזאת לקבוצת כדורגל ישראלית באירופה, דודי הציג היום דווקא את ההיפך ממה שאנחנו רגילים לראות מהספורט הפופולרי שלנו באירופה. הוא היה חד ומפוקס דווקא ברגעים הכי קריטיים, שלכאורה הכי קל להישבר בהם, בטח כשאתה עומד שם לבד ולא כקבוצה. כך, למשל, בשובר השיוויון במערכה השנייה רודיק הוביל כבר 6-4 כשהוא מגיש לניצחון. דודי הצליח לקחת את הנקודה בנון-שאלאנטיות ממש, והמשיך עד לניצחון 8-6 מרשים בשובר השוויון ובמערכה כולה.עוד קודם לכן,במשחקון החמישי באותה מערכה, סלע נשבר, ורודיק היה נראה בדרך לניצחון במשחק כולו. אלא שאז, בדיוק אז, סלע עשה את הכמעט בלתי אפשרי- שבר את ההגשה של רודיק אחרי משחקון הפכפך. סלע-ווי(נר).
סלע שיחק טניס טוב יותר מאנדי רודיק. ברגע שדודי הצליח לענות לסרב האימתני של האמריקאי, הוא שלט במשחקון ובדרך כלל גם הצליח לקחת אותו. אלא שמול הגשות בעצמה של 210-250 קמ”ש- לשם השוואה גם בגרמניה יעצרו אתכם אם תסעו במהירות כזאת- דודי התקשה מאוד. גם כשרודיק לא ניפק אחד מ-16 האייסים שלו, סלע התקשה להעביר את הכדור והאמריקאי לקח את רוב משחקוני ההגשה שלו בקלות. כשדודי הגיש, ראינו משחק אחר לגמרי- משחק של ווינרים, לובים (הקשתות), משחק רשת נהדר ובעיקר טניס מהנה. במערכה השלישית רודיק התחיל להתעסק בשטויות- כמו תזוזה של אנשים בקהל, שלטענתו הסיחה אותו מדעתו. אם זה באמת כך, ואני ישראלי בבייג’ינג- אני מחליף מקומות בתדירות שבה כתוב כאן בטקסט את השם של דודי, זאת אומרת אחת לכמה שניות.
הטורניר המצויין הזה של סלע מגיע אחרי ניצחון בגביע דייויס בשבוע שעבר, ניצחון שנתן רוח גבית והרבה אמונה לישראלי הצנום. ההישג הפנטסטי יקפיץ את סלע לאיזור המקום ה-65 בעולם, והוא חייב להינשא על כנפיו של ההישג הזה כדי לתת עוד כמה טורנירים טובים ולהמשיך קדימה. את השם והכבוד בסבב הוא יקבל אחרי הטורניר הנהדר, הגיע הזמן לשים כמה תארים משמעותיים בארון.
וכמה מילים על השידור. דני רופ ועופר סלע (כן, אח של) הם אולי לא צמד השדרים הכי מקצועני בעולם, והשידור לא פעם נשמע כמו בקיוסק בשכונה. ובכל זאת, נהניתי. הרגשתי כאילו אני יושב עם שני חבר’ה שרוצים מאוד בנצחונו של דודי, ולא ניסו להיות פוליטקלי קורקט. חצי ממה שהם אמרו היו דברי סרק, אבל בטניס, כשממילא עולם המושגים שלו לא בהיר לנו עד הסוף, זה עובד לא רע בכלל.
“קומו על הרגליים שלכם, ותריעו לחברים האלה בכחול”, אמר רמי וויץ ב5:0 הבלתי נשכח על אוסטריה. מה, אתם עדיין יושבים?