פרידה מגדול נערי הפוסטר אוקטובר 30, 2008
מאת PavelNedved ב : אנשים, הומור, כדורסל , trackbackשמונה שנים עברו מאז פרץ השם רגב פנאן לחיינו. טוב, אולי “פרץ” זה פועל אקטיבי מדי עבור נער הפוסטר הנצחי, נלך על “מוזכר”, מוזכר בחיי אוהד הכדורסל הממוצע. שמונה שנים שעיקרן ישיבה על הספסל, חלוקת מגבות+מים, וכן, פה ושם גם כמה דקות וכמה סלים. לאחר שמונה שנים, פנאן ג’וניור החליט לפרוש, ומהסיבה הכי מוזרה עבור נער פוסטר: מיעוט דקות משחק. הוא לא חשב שיוכל למצוא מקום במגרש, אפילו לא בזכות החוק הרוסי. מסתבר שגם לנער פוסטר נמאס לפעמים.
ואחרי פסקת הדאחקות ההכרחית, הנה קביעה מפתיעה: בתכל’ס, הייתם מתים להיות רגב פנאן. הרי עשרות פעמים הסתכלתם בפוסטר הקבוצתי של מכבי, וחשבתם לעצמכם איזה יופי היה יושב הפרצוף שלכם בין שאראס לפארקר. מאות פעמים צפיתם במשחק של הצהובים מהבית או בהיכל, והיה ממש בא לכם למצוא כרטיסים קצת קרוב יותר, לדוגמא ממש על הפרקט. וכשב-2004 מכבי ת”א הביסה ב-44 את קינדר בולוניה בגמר היורוליג, חשבתם לעצמכם: “מה, ביום כזה, גם אני יכול להיכנס ולעשות סל, בשביל הפרוטוקול”. פנאן עשה את כל זה. לא מוני, רגב.

פנאן. מוכר לכם מהפוסטר?
פעמיים אלוף אירופה, חמש פעמים אלוף המדינה, ארבע פעמים מחזיק גביע המדינה. מעטים יכולים להתגאות בארון כה עמוס בתארים. רגב פנאן הוא סמל צהוב. כן, קראתם נכון- ס-מ-ל. אין מכביסט אמיתי שלא מכיר אותו. מלבד שנתיים של ניסיון פריצה כושל בגליל ור”ג, רגב נשאר במכבי למרות שהבין שהסיכוי שישחק נמוך עד אפסי. לזה קוראים לויאליות למועדון. גם אחרי פרישתו, פנאן מקבל את היחס שאליו ראויים סמלים, ומקבל ג’וב במועדון- עוזר מאמן הכושר. אז אולי הוא לא אבי נמני, אבל עם עובדות קשה להתווכח- הבחור הוא סמל.
בפוסטר הקבוצתי הבא כבר לא יתנוססו פניו הכל-כך מוכרות של רגב פנאן. אף אחד לא יריץ יותר דאחקות בהקשר שלו על הספסל, על מגבות, על בקבוקי מים. בגיל 27, ולאחר קריירה מעוטרת (בכוונה נמנעתי מהתואר מפוארת), רגב פנאן תולה את ה… (נו, דאחקה אחרונה) מגבת. שיהיה בהצלחה בהמשך, תותח.

תגובות»
שיהיה לו בהצלחה, אני מסכים שרוב האנשים לא חושבים עליו ככה.
אני חושב שהוא באמת היה יחול להיות שחקן לא יודע עם טוב אבל בנוני בליגה הישראלית עם הוא לא היה הולך למכבי ויושב כמו טמבל על הספסל!!!!!!!
הוא גם מאמן כושר של נבחרות הקדטים
צודק, האיש גם מאמן כושר של נבחרות הקדטים, מגיע לו הקרדיט…
עוד מכביסט עלוב שמעדיף הצלחה בטוחה ומשעממת מאשר קצת אתגר ומאמץ
אני האחרון שיגן על מכביסט, אבל אפשר להגיד לזכותו של פנאן שהוא ניסה את מזלו גם בגליל ובר”ג, ולא ממש הלך לו. כנראה הוא פשוט לא היה טוב מספיק..