PavelNedved » האלטרנטיבה עוברת למרכז הבמה
קפוץ לניווט

האלטרנטיבה עוברת למרכז הבמה אוקטובר 24, 2008

מאת PavelNedved ב : כדורסל , trackback

כדי להתחיל את הסיפור של העונה הנוכחית, עלינו לחזור שנה וחצי אחורה, למאי 2007. גמר הפיינל פור, בהיכל נוקיה. מכבי ת”א, האלופה הניצחית, מול הטוענת לכתר הניצחית, הפועל ירושלים. אוהדי הכדורסל בכלל ואלה היושבים בבירה בפרט מרגישים שהפעם אפשר לעשות את זה. משחק אחד טוב, ואליפות ראשונה נוחתת במלחה. והמשחק הטוב הזה אכן מגיע, עד דקות הסיום. מכבי מתחילה את הקאמבק שלה, שמגיע לשיאו 2.2 שניות לסיום. ג’יימי ארנולד לוקח ריבאונד, וקולע סל ששווה עוד אליפות סרוחה לצהובים. שתי שניות, לעזאזל. מכבי שוב אלופה והכדורסל הישראלי, שלרגע הרים ראשו, חוזר לנוח על משכבו בשלום. אבל לא למנוחת עולמים, רק עד מאי 2008.

 מכבי ת”א של העונה הקודמת הייתה חבולה, מרובת הפסדים ושוב עוררה תקוות בקרב אוהדי הכדורסל. אבל שוב, שיטת הפיינל פור היא חרב פיפיות, ומכבי הגיעה למרחק משחק אחד מאליפות. יותר מזה, מכבי הגיעה מרחק שש שניות מאליפות. וכמו תמיד בספורט, אגדות נכתבות בשניות, ועל ידי האנשים הנכונים בלבד. באותן שש שניות הכדורסל הישראלי עמד בפני מוות קליני- שכן אם בעונה כזאת מכבי שוב תגנוב אליפות בשניות האחרונות, רק טיפש ימשיך להאמין שיש חוט שמקשר בין המושג תחרותיות לליגת העל בכדורסל. אבל למזלנו, מאליק דיקסון היה שם כדי לכתוב היסטוריה אחרת, ולהתחיל מחול שדים שמאז לא נפסק במכבי. ובמחול הזה הריקוד הוא די מכוער.

מאליק דיקסון חוגג. כתב את היסטוריה אחרת

מחר ייכתבו השורות הראשונות בפרק עונת 20082009 של הכדורסל הישראלי. וכמו בפרקים הקודמים, הכל יקום וייפול על יכולתה של מכבי ת”א. המשוואה פשוטה להחריד: מכבי טובה רעה לליגה. אנו זוכרים שנים רעות שבהן הדומיננטיות של מכבי הייתה בלתי ניתנת לערעור, ושנים טובות, כמו העונה הקודמת, בהן מכבי איבדה את האליפות. בהן נדמה היה שכל העסק קם לתחייה, שיש לנו כדורסל בארץ ושאר קלישאות רומנטיות. כשמכבי רעה, יש סיכוי לרגעים גדולים באמת, כמו בפיינל פור בעונה שעברה. כשמכבי טובה, השיא של העונה יהיה במאבקי העלייה לפיינל פור שזהות המנצחת בו ידועה מראש. אבל בואו נשכח מהימים האפורים ההם, לפחות בערב עונה אופטימי זה.

ומכבי פגיעה, פגיעה מאוד השנה. אם אובדן האליפות לגליל היה מקרי, בגלל סגל רע ויריבה חזקה, הרי שהכשלונות של השנתיים האחרונות- אותן סיימה עם תואר אחד בלבד בארונה- ערערו את ההנהלה של מכבי, שהייתה הדבר היציב ביותר במזרח התיכון. מוני בחוץ, שמעון נדחק הצידה, וחוקי המשחק משתנים. מאמנים מתחלפים כמו גרביים, רכזים מפוזרים וגארדים בסימן שאלה כבר לא מעל הליגה, מכבי עוברת טלטלה אמיתית. השנה האוהדים הצהובים באמת ובתמים דואגים לשלומה של האליפות הצהובה, ואלו כבר חדשות טובות עבור ליגת העל שלנו.

אוהדי מכבי ת”א. מה הם רוצים, בסה”כ אליפות

חשבו על זה- אם נוציא את מכבי מהתמונה, ליגת העל היא אחת הליגות הבלתי-צפויות והמרתקות שיש (ואני צובט את עצמי כשאני אומר את זה). בליגה שמתחת למכבי לאף קבוצה אין יתרון במאבק על התואר. כל קבוצה יכולה לקחת אליפות- גליל וחולון הקטנות כבר עשו את זה, הפועל ירושלים, מכבי חיפה, ואפילו אשקלון נראית מועמדת ראויה. וזה לפני שהזכרנו את בני השרון ונהריה, ואת המפתיעה התורנית- כל אלו יכולות לקחת אליפות. להצביע על פייבוריטית כרגע, חוץ ממכבי, יהיה בגדר הימור בלבד- וזה בדיוק מה שמרגש בספורט, וזה נמצא ממש כאן, על הפרקטים ברחבי הארץ.

עוד עונה מתוחה אחת, עוד אלופה חדשה אחת- והכדורסל הישראלי, האלטרנטיבה לכדורגל הישראלי כספורט הפופולרי, עשוי לעבור למקום הראוי לו- לקדמת הבמה. אוהדי הספורט בארץ לא יכלו להתעלם מכך שהכדורגל הישראלי החוויר בעונה הקודמת מול הכדורסל הישראלי שסיפק דרמה ומתח עד לשניית הסיום. והכדורגל הישראלי ממשיך להחוויר- השאלה היא, האם הכדורסל הישראלי ימשיך לנצנץ. מכך, אוהד הספורט הממוצע כבר לא יכול יהיה להתעלם. הנדידה ממגרשי הדשא שמספקים מינימום יכולת ודרמה למגרשי הפרקט שמספקים מנה גדושה משני אלה, תהיה הכרחית. כי בסופו של דבר, המוצר עם הכדור הכתום טוב יותר, איכותי יותר, דומה יותר לזה שמשחקים ברמות הגבוהות באירופה. הוא מוצר שראוי להיחטף מהמדפים הרבה לפני המוצר הפגום עם הכדור הלבן-שחור.

כל האמור כאן למעלה, האוטופיה ששטחתי בפניכם, נמצאת בסימן שאלה גדול, אבל בסימן שאלה אחד יחיד ומיוחד- האם מכבי שוב תדרוס את הליגה הישראלית. נדמה לי שבשלב הזה, גם אם אתם אוהדי מכבי, אתם עונים על השאלה הזאת בחריפות: לא, בבקשה לא. תנו לנו עוד מהתבשיל הטעים שבישלתם לנו בעונה הקודמת. תנו עוד קצת צהוב חיוור, עוד קצת שמחת עניים, עוד הבלחה מרגשת, גם אם היא חד פעמית. אחרי שטעמנו ממנת גורמה של השף תחרותי, איך אפשר לחזור לצ’יפס ובורגר תעשייתי ויבש?

תגובות»

1. moshe
24 באוקטובר, 2008

אין כמו שמחת עניים!!!

(-:

2. אנונימי
24 באוקטובר, 2008

הלוואי =]

3. אנונימי
25 באוקטובר, 2008

יופי של כתבה!! חבל שבתקשורת עדיין נותנים כ”כ הרבה יותר סיקור לליגת העל בכדורגל לעומת ליגת ווינר שבאמת הרבה יותר טובה, מותחת וכל מה שכבר נכתב בטור